מסתמן: בנק ישראל לא ישנה את היתר השליטה בדיסקונט בעקבות התביעה נגד שראן
זאת מאחר שמדובר בתביעה בהליך אזרחי; משרד המשפטים האמריקאי הגיש כתב תביעה נגד שראן בחשד למעורבות בעסקה בניגוד לדין עם חברת תרופות בסך 50 מיליון דולר
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
לפרשת התביעה שהוגשה בארה"ב נגד רובין שראן, מבעלי השליטה בדיסקונט, לא תהיה השפעה על היתר השליטה בדיסקונט והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לא צפוי להתערב בעניין. זאת מאחר שלא מדובר בהליך פלילי, אלא בהליך משפטי אזרחי שעשוי לבוא לסיומו באמצעות תשלום כופר. שראן נחשד במעורבות בביצוע עסקה שאינה מותרת על פי הדין האמריקאי (ה'קיק-בק') עם חברת תרופות אמריקאית.
החשש לגבי חוקיותו של היתר השליטה עלה כיוון שלפי "חוק הבנקאות-רישוי" אם הוגש כתב אישום נגד בעל היתר שליטה בבנק "בעבירה אשר לדעת הנגיד הרשעה בה הייתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, מחמת חומרתה, מהותה או נסיבותיה - רשאי הנגיד, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחוללו בתקופה שיקבע".
אלא שמשרד המשפטים של ממשלת ארה"ב הודיע שלשום כי הגיש תביעה משפטית נגד רובין שראן, שלו 40% מגרעין השליטה בבנק דיסקונט. לטענת משרד המשפטים האמריקאי בהודעתו, שראן היה מעורב בעסקת קיק-בק, שבמסגרתה קיבל 50 מיליון דולר מחברת תרופות המעניקה שירותים לרשת בתי אבות שבה שותף שראן – וזאת כתמריץ כספי לבתי האבות, שקונים מהחברה תרופות.
משרד המשפטים האמריקאי הגיש את התביעה נגד שני רשתות של בתי אבות מאטלנטה, "מארינר" ו"סאבה" ונגד מנהלים - רובין שראן, עו"ד ליאונרד גרונשטיין - שבעבר כיהן כדירקטור בבנק דיסקונט ניו יורק ומוריי פורמן.
מקורביו של שראן מסרו ל"כלכליסט": "סעיף ה'קיק-בק' הוא סעיף בחוק האזרחי האמריקאי, שאומר 'אם אתה ספק שלי, אתה לא יכול לעשות עסקים איתי'. זה לא שוחד, לא דומה לשוחד. זה לא קרוב לשוחד. מדובר בתביעה שהוגשה במאי, ומשרד המשפטים בחר לפרסם אותה עכשיו, כנראה בגלל שעכשיו אומניקר הסכימה לשלם. שראן לא ידע מזה שום דבר, הוא עשה עסקה כשרה והוא נדהם לשמוע את הטענות נגדו".
המקורב הוסיף: "מדובר בתביעה אזרחית שהוגשה במאי השנה בבית משפט בבוסטון. כנראה בגלל שהם התקשרו עם אומניקר, שהם אלה שעשו את הפאשלה הגדולה. אומניקר רוכשת תרופות בכמויות. מרינר וסאבה עשו עסקים עם אומניקר, והיא לא הייתה רשאית למכורת לרשת בתי האבות תרופות וגם לעשות עסקים איתם. מה שקרה הוא שהחברות מכרו לאומניקר חברה בשווי של 50 מיליון דולר, שאגב, גם השווי הזה הוערך על ידי ליהמן ברדרס לבקשת ממשלת ארצות הברית. בתביעה האזרחית נטען נגד עצם העסקה עצמה, בלי קשר לתוצאותיה הכספיות. אין טענה אמיתית נגד שראן", אמר מקורבו של שראן.
באתרי אינטרנט זרים פורסמה תגובתו של שראן ולפיה הוא מאמין שפעל על פי החוק. חברת התרופות, אומניקייר, הגיעה באחרונה להסדר עם הרשויות ולפיו תשלם קנס של 98 מיליון דולר על פרשות שבהן הייתה מעורבת כחלק מפעילותה בבתי אבות ברחבי המדינה.
