דעה: שרם ופודים חולבים את גרינסטון

אין חבר נאמן כמו כסף מזומן, אומרת הקלישאה בשוק ההון. ואכן בחודשים האחרונים החלו בעלי השליטה בחברות הציבוריות ללטוש עיניהם אל קופות החברות. הטכניקה פשוטה: מכריזים על עסקת בעלי עניין שהתוצאה הסופית שלה היא העברת מזומנים מקופתן של החברות הציבוריות למטרות שונות ומשונות, ומביאים

דוגמה אחת לכך היא עסקת בעלי העניין של חברת שרם פודים גרופ (שרפ"ג) עם החברה־נכדה, גרינסטון שתוצאתה אחת: ריקון הקופה של גרינסטון. בסוף מאי אמורה שרפ"ג לשלם ריבית וקרן בגובה 17 מיליון שקל לבעלי אג"ח סדרה ד'. בשנה הקרובה אמורה החברה לפרוע חוב של 46 מיליון שקל לבעלי האג"ח והבנקים, וב־2010 עוד 30 מיליון שקל, בסך הכל 93 מיליון שקל. מזומנים, כזכור, הם היום מצרך יקר ואם לחברה אחת (גרינסטון) יש הרבה מהם, מדוע לא להשתמש בהם לצורכי החברות האחרות בקבוצה שצריכות לשלם את חובן בקרוב (שרפ"ג למשל)?

גרינסטון היא החברה היחידה בקבוצת שרפ"ג שלה קופת מזומנים דשנה - 125 מיליון שקל. מקור עיקר המזומנים (105 מיליון שקל) הוא במימוש 50% מחברת אינרום, שלה אחזקות בחברת הצבעים נירלט, בשיש אלוני ובתחום המתכות. עם מכירת הפעילות נותרה גרינסטון עם שני נכסים של מפעלים שנסגרו במפרץ חיפה, ו־20.8% בחברת מיחזור האשפה אי.אי.אר (EER) - גולת הכותרת.

אי.אי.אר היא תעלומה בעולם ההשקעות. בעשר שנות פעילותה הושקעו בה עשרות מיליוני דולרים על ידי השותפים השונים לפי שווי שבין 30 ל־130 מיליון דולר, רובם ברף התחתון. עד היום היקף הכנסות אי.אי.אר מסתכם באפס. ההפסדים, לעומת זאת, בשמיים, והסתכמו בשנתיים האחרונות ב־43 מיליון שקל. כל זה אינו מפריע לאמונה העיוורת של איציק שרם ויאיר פודים, בעלי השליטה בשרפ"ג, בחברה כאשר הכריזו על אחת מעסקאות בעלי העניין הגדולות שהיו כאן בזמן האחרון. בעסקה זו ימכרו שרפ"ג וחברה־בת שלה, שרם פודים טכנולוגיות (שרפ"ט), 12.3% ממניותיהן באי.אי.אר לגרינסטון, לפי שווי של 420 מיליון שקל ותמורת 51.6 מיליון שקל. התנועה ברורה: מניות של חברת סטארט־אפ מפסידה עוברות לגרינסטון תמורת מזומנים הזורמים מגרינסטון לחברות אחרות בקבוצה.

כמה שווה אי.אי.אר? מעריכי השווי סבורים שהיא שווה לפחות 420 מיליון שקל. אבל השוק מתמחר את שווי אחזקת גרינסטון באי.אי.אר ב־8 מיליון שקל בלבד. שווי השוק עומד על 158 מיליון שקל ואם מחסירים ממנו את היקף המזומנים בקופה (125 מיליון שקל) ואת הערכות השמאי שניתנו לנכסי הנדל"ן (25 מיליון שקל) מגיעים ל־8 מיליון שקל בלבד. אם השווי של אי.אי.אר, כפי שהוא מתבטא בשווי החברה הציבורית גרינסטון, כה אטרקטיבי, מעניין מדוע בכל השנה האחרונה לא הגדילה החברה־אם, לידר, את אחזקותיה בגרינסטון. להפך, היא מכרה במיליוני שקלים וכפי שניתן לנחש - במחירי שיא הגבוהים פי שלושה משווי החברה כיום. אם אי.אי.אר היא חברה כה מדהימה, מדוע לא להכניס את הכסף לקופת החברה? מדוע בימים של קריסת חברות, וכשהשוק נמצא במשבר הקשה בתולדותיו, הסכום הזה צריך לעבור מיד ליד במקום לעזור לחברה ה"מבטיחה" הזו?

ועוד משהו. אם כבר החליט הצמד שרם־פודים למכור מניות, אז למה לא לאפשר לכל בעלי המניות בגרינסטון ליהנות מהקופה, לחלק את קופתה כדיבידנד לבעלי המניות, ולהשאיר למאמינים השרופים של אי.אי.אר להחליט אם הם רוצים להמשיך ולהשקיע בחברה, או שהם מעדיפים להיפרד ממנה לשלום. פשוט, לא?