$
בורסת ת"א

היתרונות שמכשילים את המנהיגים

גאווה ועודף ניסיון פגעו ברבים ממפקדי הצבא, במצליחים שבתעשיינים, במנהלי עסקים ובפוליטיקאים. במאה ה־21 התמורה שלה זוכים מנהיגים על התנהלות נכונה והמחיר שהם משלמים על כישלון, הם חדים ומיידיים

בעז תמיר 09:4121.08.08

בסערת המשבר הכלכלי והגיאו־פוליטי החולפת על פני הגלובוס מסתמן דפוס בולט בבהירות מיוחדת: דור מנהיגי התעשייה, העסקים, הניהול והפוליטיקה שהגיעו לפסגה במאה ה־20 מתגלה כנרפה, פגיע ובלתי עמיד בפני שינויים, והוא הראשון לצאת מהזירה העסקית והפוליטית במאה ה־21.

 

מעצמות

עולמיות, צבאות מטילי יראה, מנהיגים פוליטיים ועסקיים מהשורה הראשונה ועמן חברות ששרידותן הובטחה לעד, קורסים במהירות. אלה שעוררו בעבר הערצה והשתאות יורדים מן הבמה דרך דלת צדדית; אלה שלא השכילו לרדת בזמן הופכים לפתטיים; העקשנים שנותרים על הבמה מגורשים על ידי ציבור הצופים.

 

מנהיגות תעשיית הרכב ג'נרל מוטורס ופורד; מנהיגות תעשיית המחשבים והתוכנה יבמ, דיגיטל אקוויפמנט ומיקרוסופט; מנהיגי הבנקאות והפיננסים סיטי ו־UBS; ועוד שורה ארוכה של מעצמות עסקיות ומדיניות כמו ברית המועצות וארצות הברית - כולם משנים את מעמדם ותפקידם במשחק הבינלאומי.

 

סיפורו הטרגי של ריצ'רד (ריק) ואגונר, המנכ"ל רב־הניסיון של ג'נרל מוטורס, הוא סיפור של מנהל שבמשך 31 שנות שירות במגוון תפקידי ניהול בחברה היה שותף ליצירת מורשת שהיתה לו לנטל, משום שהיא מונעת גמישות מחשבתית ומוגבלות ארגונית בהתאמה לתנאי סביבה משתנים. כך הוא נותר חסר יכולת להוביל את ענק הרכב העולמי לחוף מבטחים.

 

אהוד ברק ושאול מופז, מפקדי צה"ל בעבר, שהעבירו דורות של גיבושים ותהליכי מיון לבחירת מועמדים מתאימים ליחידות עילית ולתפקידי פיקוד, צריכים להבין כי התכונות שנדרשו למפקד אוגדה לפני 20 שנה, שונות מהותית מאלו הנדרשות לו כיום ובוודאי בעוד עשר שנים. ניתוח אופי הלחימה המשתנה יעלה שאלות לגבי נחיצותה של מסגרת אוגדתית לוחמת בכלל. איזו חשיבות תהיה לניסיונם של מפקדי האוגדות כשמסגרת האוגדה תיעלם מן העולם? למען האמת, לא ברור אם שני מפקדי העבר האלה, בעלי התכונות האופורטוניסטיות המפותחות, יצליחו לגבש ולהציג תפיסת עולם שמתאימה למציאות המשתנה למרות מגוון התפקידים שביצעו.

 

שוקעים בבוץ

מתוך ניתוח דברי ברק ומופז ודפוס התנהגותם, עולה חשש שניסיונם העשיר במגוון תפקידים במערכת הביטחון מגביל את מרחב ראייתם המדינית, אוטם את רגישות אבחנתם לגבי המציאות המשתנה, ומקטין את דרגות החופש וגמישות המחשבה הנדרשות לקברניטים המנווטים בסערה. ניסיונו של איש צבא לא צריך למנוע ממנו להיבחר ולהצליח בתפקידי מנהיגות בשדות האזרחיים, העסקיים או הפוליטיים, אולם רק בתנאי שהמנהיג הוא בעל אישיות המאפשרת לו להניח את ניסיונו מאחור ובוודאי לא להציגו כבסיס מרכזי המכשיר אותו לעמדת מנהיגות בתחומים הדורשים תכונות שונות לחלוטין.

 

כך, במקום שיעסקו בהפקת לקחי העבר ובהבנת תהליכים ומגמות מתוך עמדת צניעות, שני הרמטכ"לים לשעבר, כמו מנהיגים רבים נוספים המטולטלים בסערה הגלובלית, שוקעים בבוץ חטא הגאווה, שעה שהם נגררים להנמכת והשפלת יריביהם בהווה.

 

בספרות הקלאסית, כמו בפוליטיקה ובכלכלה, אין ארוחות חינם: את מחיר חטא הגאווה, ההיבריס, משלמות הדמויות הטרגיות בהידרדרותן לשאול. במסורת היהודית מוצג חטא הגאווה כסיבה לטרגדיה שסופה שבר וכישלון: "לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רֽוּחַ" (משלי ט"ז, 18). נגיף ההיבריס פגע ברבים ממפקדי הצבא, במצליחים שבתעשיינים, במנהלי העסקים ובפוליטיקאים מן העבר. אף שמקור מגיפת ההיבריס מוכר בתרבות האנושית זה אלפי שנים, חטא הגאווה עדיין מהווה בימינו מקור לכישלון ולטרגדיה של אנשים וארגונים, כאילו לא הופק הלקח מעולם. גם אצל המנוסים שבמנהיגים, מרגע שהתגלו סימני הנגיף, אפשר לחוש ממש בהיווצרות התהליך הטרגי המוביל לאבדון.

 

נושאים תרמילים

ברק ומופז מגלמים את הטענה לעיל: הם נושאים בתרמיליהם סדרת כישלונות ומציגים לראווה את קשייהם בהבנת המציאות, לרבות הבנת משמעות מעמדם הציבורי בהווה. הם עדיין טוענים כי "אסור שבעמדת הפיקוד הלאומית יישב טירון", בוודאי לא אשה בעלת רקע אזרחי. באמירות רהב חסרות רגישות ותבונה חושפים השניים את הסימנים המעידים על נגיף ההיבריס בגופם שלהם - פתולוגיה אשר על בסיס ניסיון העבר מחייבת את הרחקתו של הפרט הנגוע ממוצב הפיקוד ומההנהגה הציבורית.

 

שינוי טבעה של המערכת הגיאו־פוליטית והמשבר הפיננסי הבינלאומי פותח מרחבי פעולה ויצירה חדשים, המשפרים בתהליך אבולוציוני את איכות הארגונים והמנהיגים העסקיים והפוליטיים. רעידת האדמה מאיצה את קצב החלפת משמרות ההנהגה. בעלי החזון ולהט היצירה הערכית ה"נאיבית", יזמי החופש - לארי פייג', סרגיי ברין, סטיב ג'ובס, מארק צוקרברג, אנג'לה מרקל, ניקולא סרקוזי וברק אובמה - חבורה צעירה של פורצי דרך המשוחררת מנטל "ניסיון העבר", הפכו מבעלי חזון והשקפת עולם מגובשת למנהיגים מובילי שינוי. על הקבוצה חסרת הניסיון הזו הוטלה האחריות להוביל את החברה האנושית בנתיבים המפותלים של המאה ה־21: סביבת פעילות שבה כל צופה משתתף ומשפיע בזמן אמת. בסביבה כזו התמורה שיזכה לה המנהיג על התנהלות נכונה והמחיר שהוא ישלם על כישלון, הם חדים ומיידיים.

 

המופע שבו ניסיון העבר - מנוף הכוח והעוצמה - הופך מקור למגבלה וחולשה, מסתמן כמכנה משותף של המעצמות העסקיות והמדיניות ושל מנהיגי התעשייה והמדינה. היכולות האישיות, ההכשרה, איכות המבנה הארגוני והאסטרטגיה שהצליחו במאה ה־20 להעמיד פרטים וארגונים בפסגת המנהיגות העולמית, הפכו לתכונות המהוות מכשול ומשקולת על רגלי המנהיגים ברגעי מאבק ההישרדות בפסגה.

 

שחרור ממורשת העבר הוא תנאי להצלחה בהווה. עובדה זו מעמידה את מנהיגי העבר במקום נחות לעומת שחקנים צעירים וחסרי ניסיון, המסוגלים ללמוד את המציאות המשתנה ולגבש לעצמם השקפת עולם שתצליח להתמודד עם אתגרי העתיד.

 

שחרור ממורשת "ניסיון העבר"

ניסיון והתמחות נבנים בסביבה יציבה. שינוי בטבעה של זירת הפעילות מייתר את חשיבות הניסיון וההתמחות. גילוי רגישות, תבונה וענווה מקצועיות יאפשר לבעל הניסיון להישען על עברו בהתאמה לשינוי הסביבה, בתנאי שיסתמך על עיון ביקורתי במאפייני זירת הפעילות המתהווה. שחרור ממורשת "ניסיון העבר" חיוני להפעלת מדיניות עדכנית הקשורה במציאות המתהווה. צבאות הנערכים למלחמת העתיד על בסיס ניסיון המלחמה שהיתה, עלולים ליפול למלכודת מסוכנת; זרי הניצחון שהונחו על ראשי הגנרלים, המנהיגים העסקיים והמדינאים מן העבר לעתים קרובות הופכים לסרטים הקושרים את עיניהם שעה שהם נערכים לקרבות העתיד.

 

רעידת האדמה הפיננסית והשבר הגיאו־פוליטי מהווים זרז להתפתחות מערכת מיון דרוויניסטית שבה המינים השורדים הם אלה המתאימים את עצמם למציאות החדשה. הפרטים והארגונים שלא השכילו להשתנות, יוטלו אל מחוץ לזירה כבר בסבב הראשון. כך, מה שיקבע את רמת ההישרדות וההסתגלות הוא הפתיחות והגמישות המחשבתית הבלתי מקובעת ושימוש נכון בהפקת לקחי ניסיון העבר האישי והקולקטיבי.

 

מנהיגים מנוסים שיש באמתחתם תשובות מצוינות לשאלות שעדיין לא נשאלו, מכוח שכנוע פנימי עמוק, לרוב לא יחושו צורך לערוך בחינה מחודשת של הנחות היסוד לתפיסת הניהול והארגון. היעדר יכולת לבקר את ניסיון העבר ולעתים אף למחוק אותו מן היסוד בדרך ליצירת חזון אלטרנטיבי עלול לגרור את הארגון שבראשו הם עומדים לאסון.

כשחטא הגאווה ותוצאותיו הטרגיות מקובלים כדפוס טבעי בקלאסיקה של הספרות, התיאטרון והתרבות האנושית, אולי נמצא נחמה בכך שבתוך ערפל האי־ודאות קיימים מדדים ערכיים לשיפוט ולהערכת התנהלותם של פרטים וארגונים.

 

הציבור המנווט את דרכו בערפל ימצא את אמות המידה הנכונות לבחון בהן את המנהיגים שלו, בכל תחום, על פי דפוס התנהגותם והמרחק שהם שומרים ממדרון חטא הגאווה והיוהרה. מנהיגים המוכיחים כי הם פתוחים ללמוד ולהבין את המסקנות הנגזרות מהמציאות המשתנה ומציגים השקפת עולם תואמת, יזכו לאמון הציבור בשדה הפוליטי ולמעמד תחרותי איתן בשדה העסקי.

 

בעז תמיר עומד בראש קבוצת המחקר www.worldview.biz המתמחה במחקר תומך החלטה להשקעות בזירה הבינלאומית

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x