אפקט הורמוז: מחירי הנפט בעולם קופצים בעד 9%
השיבושים הצפויים באספקת הנפט העולמית דוחפים את מחירי הסחורה, עקב האיום על התנועה במצר הורמוז: הברנט מזנק לסביבת 80 דולר לחבית, ה-WTI עולה לסביבת 72.5 דולר לחבית; ברקליס: "אופן סיום האירועים אינו ודאי כלל בשלב זה, אך בינתיים שוקי הנפט יצטרכו להתמודד עם תרחישי הקיצון - המחיר יכול להגיע ל-100 דולר"; במקלט הבטוח: הזהב עולה ב-1.4%
עליות חדות של עד 9%במחירי הנפט, ביום המסחר הראשון לאחר תחילת המלחמה באיראן ובעקבות הודעת משמרות המהפכה כי סגרו את מצרי הורמוז: הברנט מזנק לסביבת 80 דולר לחבית, ה-WTI עולה לסביבת 72.5 דולר לחבית; במקביל נרשמות עליות חזקות במחירי הגז השונים, כשהחדה ביותר, של 42%, נרשמת בחוזי הגז של אירופה (הנסחרים בהולנד). עוד בסחורות, במקלט הבטוח: הזהב עולה ב-1.4% ל-5,322 דולר לאונקיה. באופן ספציפי, העליות במחירי הנפט והגז נובעות מהאיום על התנועה במצר הורמוז. בשנת 2025 עברו במצר 14.5 מיליון חביות נפט (ושווה נפט) ליום בממוצע, 90% מהסחורה יועדו לאסיה, 4% לאמריקה, 4% לאירופה ו-2% לאפריקה.
"מחיר הנפט מסוג ברנט יכול להגיע ל-100 דולר לחבית אם המצב הביטחוני ימשיך להסלים", אמרו אנליסטים של ברקליס, בסקירה שפרסמו בתגובה לפרוץ המלחמה. אנליסטים של UBS (UBS) הוסיפו כי "ייתכן שהשוק ניצב בפני שיבוש משמעותי בהיצע, שעלול לדחוף את מחירי הספוט של ברנט אל מעל ל-120 דולר לחבית". "אופן סיום האירועים אינו ודאי כלל בשלב זה, אך בינתיים שוקי הנפט יצטרכו להתמודד עם תרחישי הקיצון שמטרידים אותם יותר מכל", אמר אמרפריט סינג (Amarpreet Singh), אנליסט בברקליס, שהוסיף "שקשה להפריז בעוצמת ההשפעה הפוטנציאלית על שוקי הנפט".
ונדנה הארי (Vandana Hari), מנכ״לית חברת מחקר האנרגיה ואנדה אינסייטס (Vanda Insights), אמרה ל-CNBC, כי "בשלב זה נראה כי העולם ניצב בפני עימות צבאי רחב-היקף בין ארה"ב לאיראן, תרחיש חסר תקדים שקשה מאוד להעריך את ההתפתחות שלו" אמרה ונדנה הארי (Vandana Hari), מנכ״לית חברת מחקר האנרגיה ואנדה אינסייטס (Vanda Insights), בשיחה עם CNBC.
"אם העימות יימשך ימים אחדים ואיראן ושלוחותיה יגיבו במלוא העוצמה, השווקים עלולים להתמודד עם תרחישי הקיצון בשוק הנפט - כולל שיבוש משמעותי בזרימת הנפט מהמזרח התיכון. זאת, אלא אם ארה״ב תצליח לנטרל מראש את חיל הים והיכולות הצבאיות של איראן, וכן להבטיח שתנועת מכליות הנפט במצר הורמוז תימשך באופן תקין", הוסיפה הארי.
לדברי סול קבוניק (Saul Kavonic), ראש מחקר האנרגיה בבית ההשקעות מרקי (MST Marquee), "השווקים צפויים בתחילה לתמחר מגוון רחב של סיכונים - החל מאובדן של עד 2 מיליון חביות ביום מייצוא הנפט של איראן, דרך פגיעה בתשתיות אזוריות, ועד לתרחיש קיצון של שיבוש המעבר במצר הורמוז".
הוא הוסיף כי "אם המשטר האיראני יחוש כי הוא ניצב בפני איום קיומי, לא ניתן לשלול ניסיונות לחסום את מצר הורמוז. מצב כזה עשוי ליצור תרחיש חמור פי שלושה ממשבר אמברגו הנפט הערבי ומהמהפכה האיראנית בשנות ה-70, ולהוביל את מחירי הנפט לרמות תלת-ספרתיות, בזמן שמחירי הגז הטבעי הנוזלי עלולים לשוב ולבחון את שיאי המחירים שנרשמו בשנת 2022" .
נורברט רוקר, ראש מחקר כלכלה ודור הבא, יוליוס בר: "הנפט הוא מדחום החום של הגיאופוליטיקה, והוא מגיב בהתאם להסלמה במזרח התיכון. בפשטות, השלכות העימות על הכלכלה העולמית תלויות בזרימת נפט וגז דרך מצר הורמוז. התרחיש המפחיד ביותר אינו סגירת המצר, אלא פגיעה משמעותית בתשתיות הנפט והגז המרכזיות באזור. עם הזמן, הסיכון לשיבוש כזה נראה פוחת. בהכירנו את הדינמיקה ואי־הוודאות, תרחיש הבסיס שלנו הוא הדפוס הרגיל של זינוק קצר מועד אך חד יותר במחירי הנפט והגז. הסחר היוצא מהמפרץ הפרסי צפוי להישאר משותק ימים או שבועות, אך תרחיש זה אינו מאיים על אספקת הנפט והגז. אנו שומרים על גישה ניטרלית כלפי הנפט, אך מעלים את יעד המחיר לשלושה חודשים ומשדרגים את התחזית לגז באירופה לניטרלית. נבחן זאת מחדש בהתאם להתפתחויות.
"המתיחות בין ארה"ב לאיראן הידרדרה למלחמה במהלך סוף השבוע, והנפט – כמדחום גיאופוליטי – מגיב בהתאם. המצב דינמי מאוד. בניגוד לתקיפות קודמות, היעד אינו השמדת תשתית ספציפית אלא שינוי משטר. הדבר צפוי להגביר את עוצמת העימות ואת אי־הוודאות. הסחר דרך מצר הורמוז נמצא בלב הסכסוך והשלכותיו על הכלכלה העולמית, במיוחד בכל הנוגע לזרימת נפט וגז מהמזרח התיכון לאסיה ולאירופה. הסחר כמעט נעצר מטעמי זהירות. עד כה לא ידוע לנו על נזק משמעותי לאוניות או לתשתיות זיקוק וטעינה, ולא על ניסיונות רציניים מצד איראן לסגור את הנתיב. הסיכון לשיבוש תלוי בהתפתחות העימות, ביכולת המשטר האיראני להחזיק מעמד ובעוצמתו הצבאית.
"עם הזמן, הסיכון פוחת. עד כה, איראן לא ניסתה לפגוע בתשתיות המרכזיות – דבר שהיה מפתיע – או שנכשלה בכך. הצי הימי האיראני נראה כמושמד, מה שמקשה על סגירת הנתיב. ניסיון כזה היה גורר תגובה חריפה ומכניס את סעודיה ואיחוד האמירויות לעימות, וסביר שלא היה מחזיק מעמד. לפיכך, התרחיש המזיק כלכלית דורש פגיעה חמורה בתשתיות ולא רק סגירת המצר. הסחר צפוי להישאר משותק ימים או שבועות, אך השוק ערוך לכך. באסיה, ובמיוחד בסין, מלאי הנפט גבוה. אירופה נהנית ממלאים נרחבים ומהובלה ישירה מהים האדום ותעלת סואץ. ירידה ביצוא הגז הקטארי צפויה להעלות מחירים, אך הביקוש יורד בעונת המעבר, מה שמפחית סיכון למחסור. תרחיש הבסיס הוא זינוק חד אך קצר. יעד הנפט לשלושה חודשים עולה ל־60 דולר לחבית. אנו שומרים על גישה ניטרלית לנפט ומשנים את עמדתנו לגבי גז אירופי לניטרלית".
בבנק ההולנדי ING הזהירו כי למלחמה ממושכת באיראן יהיו השלכות "היסטוריות" על המסחר העולמי, כשאירופה תיפגע בצורה הקשה ביותר. האנליסטים בבנק הוסיפו כי מצב זה יסבך אף יותר את תפקידם של קובעי המדיניות והבנקים המרכזיים.
בבנק הזהירו כי אפילו שיבוש חלקי של התנועה במיצרי הורמוז עלול לדחוף את מחירי הנפט לרמה של 100 דולר לחבית, לעודד מעבר מתמשך ממניות לאג"ח ולשבש לאורך זמן את שרשראות האספקה בין סין ואירופה. הנפגעת העיקרית במקרה כזה תהיה אירופה, זאת בהתחשב בתלות שלה ביבוא נפט וגז טבעי נוזלי. ב-ING ציינו עוד כי מחירי נפט גבוהים יותר יתרגמו בסופו של דבר למחירים גבוהם יותר עבור הצרכנים האמריקאים, יקשו על קבלת ההחלטות בבנק הפדרלי המרכזי, ואף יובילו לעליית האינפלציה בכלכלות באסיה, מה ש"יגדיל את הלחץ על הבנקים המרכזיים להדק את המדיניות מוקדם מהמתוכנן". עם זאת, שרת הכלכלה הגרמנית ביטלה את חומרת השיבוש הפוטנציאלי באספקת גז ונפט. "גרמניה לא מקבלה כמויות משמעויות של גז טבעי נוזלי שעובר במיצרי הורמוז, כלומר מהאזור כולל מהאמירויות ועומאן", אמרה קתרינה רייך. לדבריה, 90% מהגז הגרמני מקורו בנורבגיה, הולנד ובלגיה, ויבואניות הנפט הגדולות ביותר של גרמניה הן קזחסטן, נורבגיה וארה"ב. בו בזמן, היא הודתה כי קרוב לוודאי שיהיו עליות מחירים. "אך זה תלוי בגורמים רבים, כולל כמה זמן תימשך המלחמה".
