פרשנות
התחזקות השקל משקפת את הכלכלה הריאלית ומתמחרת את "היום שאחרי"
מדדי המניות מושכים יותר תשומת לב, אך שער החליפין משקף טוב יותר את מצב הרוח של המשקיעים. אם לשפוט לפי הזינוק של השקל, יחס השווקים לישראל טוב מאוד, ולוקח בחשבון את החוזק הכלכלי והצבאי שלה, ואת הפחתת האיום האיראני. ועדיין, זה יכול להתהפך
השקל מבצע זינוק בעלייה. בורסת ת"א סיימה את יום המסחר בירוק, כשהדקות האחרונות של המסחר העניקו לשוק המקומי עוד רוח גבית בשל דיווחים בכלי תקשורת בינלאומיים דוגמת רויטרס ו"וול סטריט ג'ורנל" לפיהם איראן העבירה מסרים שהיא מעוניינת בסיום המלחמה עם ישראל ובתמורה תשוב לשולחן המו"מ על תוכנית הגרעין שלה מול ארה"ב.
כך, מדד הדגל המקומי, ת"א־35, טיפס ב־1.8% והגיע לשיא כל הזמנים, והמדד המייצג של השוק, ת"א־125, ניתר ב־2.6%, כשמדדים אחרים טיפסו בשיעור גבוה אף יותר. אבל עם כל הכבוד למדדי המניות, הפרמטר שמשקף בצורה המשמעותית ביותר את מצב הרוח של המשקיעים הוא שער החליפין. הוא מגיב הכי מהר והיות ומדובר בשוק נזיל ודינמי, קשה מאוד לתמרן אותו או לשלוט בו, משום שהביקוש וההיצע גדולים מדי.
שער החליפין הוא פרמטר מצוין לגלות בשוק עצבנות, פחד, או שמא אופטימיות. ואכן, מרגע שצצו הדיווחים הללו, השקל החל להתחזק מול הדולר. אולם מוקדם יותר, בסופ"ש, כאשר רוחות המלחמה מול איראן כבר נשבו באוויר, השקל נחלש והשלים ירידה של 3.4% מול הדולר כאשר החלו נפילות הטילים בתל אביב. זה היה הגיוני וגם סביר: משקיעים רציניים אינם מסוגלים, פסיכולוגית, להישאר אדישים למראות של הרס מוחלט בלב הפועם של כלכלת ישראל, קל וחומר כאשר מימדי החורבן הם היסטוריים.
אלא שהמסחר הופסק והרבה מאוד תשומת לב הופנתה ליום שני – היום הראשון של המסחר במט"ח. ואז, בניגוד מוחלט לציפיות כל המטבעות הזרים נחלשו מול השקל. לפי בנק ישראל, הדולר צנח ב־1.75% ביום אחד! וירד מ־3.62 לשער יציג של 3.53 שקלים. לאחר קביעת השער היציג המטבע האמריקאי נפל ב־1.3% נוספים ושערו נקבע על 3.48 שקלים. גם הליש"ט נחלש משמעותית בשיעור דומה (1.6%). המטבע האירופי נחלש אף הוא ביותר מ־1.4% והיין היפני התרסק בכמעט 2% מול המטבע הישראלי.
אז נכון, הדולר נחלש בעולם כולו: ב־1% בשבוע האחרון. זו מגמה מתמשכת יחסית, שכן בחודש האחרון מדד ה־ DXY (מדד דולר־אינדקס, שמודד את הדולר מול 6 מטבעות בעולם) רשם ירידה של כ־3%. ועדיין, השקל רשם התחזקות מפתיעה מול כל יתר המטבעות.
בראש ובראשונה, כדאי לחזור ל"גורמים הבסיסיים", FUNDAMENTALS. עם כל הכבוד לספקולנטים, יש כלכלה ריאלית שמסבירה היטב מדוע השקל הוא עדיין מטבע חזק. בדיוק בשעה שהתפרסם השער היציג של הדולר, הלמ"ס פרסמה את מאזן התשלומים לרבעון הראשון של 2025. זהו בעצם "חשבון הבנק החיצוני" של המשק הישראלי, שמתאר כמה מט"ח נכנס, כמה יוצא - ולא פחות חשוב, מדוע. המספרים מדברים בעד עצמם: העודף הרבעוני בחשבון שוטף, כלומר הפער בין כניסה ליציאה של דולרים, זינק ל־5.7 מיליארד דולר – הרמה הגבוהה ביותר זה 5 רבעונים.
הדולרים זורמים פנימה. מדוע? בעיקר בגלל סחר החוץ: שוב נרשם עודף רבעוני בחשבון סחר חוץ של 3.2 מיליארד דולר (בדומה למגמה הרב־שנתית). זאת, בהובלת חשבון השירותים (שם נרשם רוב ההייטק) ששוב רשם עודף עתק של 10 מיליארד דולר (הממוצע הרב-שנתי נע בין 8 ל-10 מיליארד דולר לרבעון מאז 2021). בנוסף, הלמ"ס פרסמה כי ההשקעות של תושבי חוץ בישראל זינקו שוב לרמה של כ־10 מיליארד דולר ברבעון אחד. יש קונצנזוס בין כל הגופים הכלכליים הבינלאומיים כי גם ב־2025 המשק הישראלי תסיים – כמו ב־20 השנים האחרונות - עם עודף בחשבון שנאמד בין 2.8% ל־3.1% תוצר.
אבל הסיפור הוא הרבה יותר עמוק. אסור לשכוח כי הסרת האיום האיראני – הן דרך הפלת שלטון האייתולות או השמדת תוכנית הגרעין והן דרך הסכם מדיני - צפויה להפחית באופן משמעותי את פרמיית הסיכון של המשק הישראלי. האיום האיראני, על כל רבדיו, הוא הסיכון המרכזי של כלכלת ישראל מזה שנים, אם לא עשורים, ועל כך ישנו קונצנזוס מקיר לקיר - הן בתוך ישראל והן מחוצה לה.
גם כאשר דובר על האיום שנשקף לישראל מחיזבאללה וחמאס (ומאוחר יותר מהחות'ים), עדיין דובר על אותו איום איראני. אלא שנכון ליוני 2025, הפרוקסי של איראן או הושמדו כליל, או נפגעו אנושות, כאשר מה שנותר ב"צ'ק ליסט" היה בעיקר "ראש הנחש". והנה הגיע זמן הטיפול.
בכיר בשוק ההון הסביר ל"כלכליסט" את היפוך המגמה בשקל-דולר: "ייתכן שאחרי מה שראו הזרים עם מבצע הביפרים בלבנון, הם חושבים שהמבצע באיראן הוא עוד game changer מהסוג הזה". ואכן, מכת הפתיחה נגד איראן היתה מרשימה ביותר. למרות הפגיעות הקשות בעורף, מבחינה סטטיסטית הן היו רחוקות אפילו ביחס לתרחשי הייחוס האופטימיים ביותר. מנגד, הוכחה מעל כל ספק העליונות הצבאית והכלכלית הישראלית.
כלומר, שער החליפין של השקל מול הדולר ושאר מטבעות העיקריים יכול להוות "תמחור חדש" של פרמיית הסיכון אחרי שתוכנית הגרעין האיראנית הושמדה, נפגעה או התעכבה משמעותית. כלומר, שוק המט"ח לא בהכרח משקף את מה שקורה, אלא בעיקר מה שצפוי לקרות, ואלו חדשות מצוינות למשק הישראלי.
ויש עוד "כדור" בקנה: בנק ישראל ורזרבות המט"ח שלו. בבנק סירבו להתייחס לשאלת "כלכליסט" האם הם שוב מתערבים בשוק המט"ח. תזכורת קצרה: מיד אחרי 7.10, כבר ב־8.10, החוזים העתידיים של השקל החלו להיסחר בשער של 4.1 דולר וגם של 4.2 בשווקי אסיה.
הנגיד, פרופ' אמיר ירון, יחד עם מנהל חטיבת השווקים, ד''ר גולן בניטה, רקמו תוכנית רכישות מתוחכמת שמנעה פיחות בלתי מרוסן בשער השקל. אלא שבנק ישראל קנה רק בחודשיים הראשונים, ומאז יצא מהשוק, ברגע שראה שהשקל מתפקד היטב. משיחות שניהלנו עם חדרי מסחר, התחושה היתה שאין סימן כלשהו להתערבות של בנק ישראל. חשוב מכך, השוק מתפקד היטב - ולכן אין לבנק ישראל סיבה להתערב. אבל הכלי הזה קיים, ומרגיע משקיעים. לפי בנק ישראל, יתרות המט"ח שלו עומדות על 223 מיליארד דולר בסוף מאי, ומהוות יותר מ־40% תוצר. מדובר בסכום עתק.
ובכל זאת, כדאי לנקוט במשנה זהירות, בגלל כמה סיבות. הראשונה: פייק ניוז וכותרות שקשה להוכיח אותן. הנה דוגמה: היום בסביבות השעה 16:00 התפרסמה הכותרת הבאה: "טהראן מוכנה לוותר על העשרת אורניום – אך זקוקה לדרך יציאה שתשמור על כבודה".
הכותרת פורסמה בבלומברג, סוכנות רצינית ביותר, אך המקור היה IRANWIRE ‑ אתר חדשות שהוא בבסיסו פרויקט אזרחי של איראנים הפועלים נגד המשטר. כלומר, ידיעה לא מאומתת שלא מגובה בהצהרות רשמיות. אלא שהידיעה הסתובבה באחד מחדרי עסקאות והתייחסו אליה ברצינות. הדבר השני הוא ששוק המט"ח הוא כאמור מאוד דינמי - אך לשני הכיוונים. כלומר, אירוע או התפתחות לא חיובית בהקשר של המלחמה עלולים לגרום לאפקט ההפוך: פיחות השקל.
אסור לשכוח גם כי המלחמה הזו היא אירוע מסוכן מבחינה תקציבית והמצב הפיסקאלי של הממשלה אינו טוב. המלחמה הזו איננה מתוקצבת, וגם השנה משרד האוצר עלול לסטות מתקרת הגירעון (4.9% תמ"ג) ולסיים עם גירעון של מעל 5% תמ"ג - זו השנה השלישית ברציפות. יחס החוב־תוצר רק עולה והגיע ל־70% תמ"ג וכולנו ממתינים לקולן של חברות הדירוג, שטרם אמרו את דבריהן לגבי האירוע המז'ורי. ברור לכולם כי ככל שהמלחמה תיארך, המשקיעים יתחילו לאבד סבלנות ושינוי הכיוון – לטובת פיחות השקל – ייעשה יותר סביר ובלתי נמנע.
