ניתוח
הדולר נחלש בעולם, אז למה מול השקל הוא מתחזק?
המטבע האמריקאי נחלש ביחס למטבעות עולמיים מרכזיים בשבועיים האחרונים, אך התחזק דווקא מול השקל באותו שיעור של 2.8%. המוסדיים בישראל נאלצים להגדיל רכישות מט"ח בשל הירידות בשווקים והצורך בהגדלת בטוחות. המצב הגיאופוליטי והכלכלי המורכב של ישראל מגביר את רגישות המטבע המקומי
בשבועיים האחרונים, בזמן שהדולר נחלש בעולם מול כל המטבעות העיקריים, השקל עושה בדיוק את הדרך ההפוכה. הוא נחלש אל מול הדולר – המטבע העיקרי בסל המטבעות שלו. תמונת הראי היא לא פחות ממטלטלת: מדד ה־DXY, שמשקף כמה הדולר האמריקאי חזק ביחס לסל של 6 מטבעות מרכזיים בעולם, ירד בשבועיים האחרונים בכ־2.8% כאשר השקל דווקא נחלש אל מול הדולר באותה תקופה בדיוק באותו שיעור – 2.8%. רק אתמול התחזק הדולר מול השקל בכ־0.5%. האירוע הוא חריג ומצריך הסברים.
בסיפור המשונה הזה, ישנם 3 מטבעות: יורו, דולר ושקל. נתחיל במטבע האירופי, שמתחזק מול הדולר. הסיבות לכך קשורות לשינוי המדיניות הפיסקאלית הצפוי שם על רקע ההתפתחויות הגיאו־פוליטיות מאז כניסתו של נשיא ארצות הברית החדש דונלד טראמפ, שדורש יותר השקעות בתקציבי הביטחון של המדינות האירופיות. הדבר כבר קורה: הממשל הגרמני החדש בראשות הקנצלר פרידריך מרץ מתכנן להשקיע לפחות 600 מיליארד אירו בעשור הקרוב בהתחמשות צבאית. הממשל הגרמני מתכנן להשקיע גם 500 מיליארד אירו בתשתיות חיוניות (תחבורה ציבורית, גשרים, בתי חולים, השקעות באנרגיה ירוקה ועוד). המדיניות החדשה צפויה להביא להעלאת האינפלציה ובכך להפסקת הפחתות ריבית, דבר שמחזק את היורו, שכן ההשקעות שם צפויות להניב תשואה גבוהה יותר .
לגבי הדולר, הסיפור דומה אבל הפוך. ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות האחרונות מחזקות את ההערכות לגבי מיתון בכלכלה הגדולה בעולם על רקע החששות כי מדיניות המכסים של טראמפ עלולה להוביל להאטה כלכלית, ובכך להשפיע על רווחי החברות. כלכלני ג'יי.פי מורגן צ'ייס העלו את הסבירות למיתון ל־40%. מוחמד אל-עריאן, כלכלן בכיר, מעריך שהסיכוי למיתון עלה מ־10% ל־30%, וצופה ירידה בשיעור הצמיחה. למעשה, הירידות האחרונות בשוקי המניות בארצות הברית קשורות קשר ישיר וחזק עם החששות מהאטה כלכלית ולציפיות להורדות ריבית. התמונה בארצות הברית מורכבת יותר מפני שמדיניות המיסוי והמכסים החדשה של טראמפ צפויה להיות אינפלציונית, לכן בדילמה המוניטרית החדשה של הפד טרם התברר איזה שיקול יגבר: דאגה לצמיחה המצריכה הפחתת ריבית או דאגה לאינפלציה המצריכה העלאת ריבית.
באנדרלמוסיה הזו נכנסת הכלכלה הישראלית. שער החליפין מגיב כי יש קשר הדוק בין הירידות בשווקים לפיחות בשקל. הצניחה החדה בערך המניות מצמצמת בפועל את החשיפה המטבעית של הגופים המוסדיים הישראלים. כדי לאזן את הירידה בחשיפה, הם נאלצים לרכוש מט"ח, מה שמגביר את הביקוש לדולר.
בנוסף, המוסדיים אינם רוכשים תמיד את המניות עצמן, אלא פועלים באמצעות חוזים עתידיים. לצורך עסקאות אלו, עליהם להפקיד בטוחות במט"ח. כאשר השווקים חווים ירידות חדות ומהירות, הברוקרים דורשים מהם להגדיל את הבטוחות, בשל העלייה ברמת הסיכון. דרישה זו מאלצת את המוסדיים להגדיל רכישות מט"ח, מה שמוביל ללחץ נוסף על השקל. מאחר ששוקי ההון מבוססים על ציפיות, המוסדיים מכירים היטב את הדינמיקה וכבר פועלים בשוק המט"ח כדי להיערך לתרחישים הפחות סימפטיים. בנוסף, אסור להתעלם מעובדה כי ישראל עדיין במערבולת גיאו־פוליטית, פוליטית וגם כלכלית, מה שמגדיל מאוד את הרגישות של המטבע.
