ראיון
"אני מאמין שארה"ב היא שוק יוצא דופן, ואני לא חושב שזה נגמר"
ניקולא ביקל, מנהל ההשקעות הראשי של בנק אדמונד דה רוטשילד, סבור שלמרות הסערות שמחולל הנשיא האמריקאי, ארה"ב היא שוק שימשיך לצמוח בחסות המהפכה הטכנולוגית, ושלמשקיעים אסור לצאת מהבורסה, אבל כדאי לבצע התאמות בתיק
בימים האחרונים ביטוי חדש הפך לטרנדי בשווקים – טאקו, כמו המאכל המקסיקני, ראשי תיבות באנגלית של "טראמפ תמיד משתפן" (Trump Always Chicken Out), ובכך הכוונה היא לשיטת מסחר שמהמרת נגד ההחלטות הראשונות של נשיא ארה"ב דונלד טראפ בנושאים כאלה ואחרים, מתוך הנחה שבסופו של דבר הוא יחזור בו, כמו שקרה בנוגע למכסים שהטיל על סין והאיחוד האירופי, הסנקציות על רוסיה והנכונות שלו להגיע להסכם גרעין דיפלומטי עם איראן.
"זו כנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה לאדם אחד בלבד, או לקבוצה קטנה של אנשים, יש השפעה כל כך דרמטית על הכלכלה העולמית, עד כדי כך שהוא לבדו יכול לדחוף אותה למיתון או לפריחה", כך אומר ניקולא ביקל (Nicolas Bickel), מנהל ההשקעות הראשי של בנק אדמונד דה רוטשילד, בריאיון בלעדי לכלכליסט שנערך בעת ביקורו בישראל לאחרונה. לדברי ביקל, "מה שקורה כעת זה שהשוק פחות מתייחס לנתונים כלכליים רכים כמו סנטימנט צרכני, ואפילו לא לנתונים קשים כמו נתוני התוצר או התעסוקה, אלא בעיקר לתקשורת הפוליטית, ובמקרה הזה למה שיוצא מהבית הלבן".
ביקל, שמקום מושבו בז'נבה, שם נמצא מטה הבנק שמנהל נכסים בהיקף של 210 מיליארד דולר, מתאר בדיפלומטיות את רכבת ההרים שאליה הכניס נשיא ארה"ב את השווקים בפרט ואת העולם בכלל, אך הוא גם מסמן את הנקודה שבה להערכתו גם האדם הכי לא צפוי בעולם עשוי להתייצב ולהפוך לצפוי יותר – בחירות האמצע לקונגרס בארה"ב בשנה הבאה. לדברי ביקל, "אנחנו מעריכים שטראמפ לא ירצה להוביל את הכלכלה למיתון לקראת בחירות האמצע. הוא איש עסקים. המהלכים שלו לעתים קיצוניים, אבל סביר שבסוף הוא יבחר בקו פרגמטי, אם ברצונו לשמור על הרוב הרפובליקני בקונגרס. זו התקווה. לכן אנחנו רואים אפשרות אמיתית לכך ששוק המניות יקבל רוח גבית משמעותית לקראת סוף השנה".
כאמור, טראמפ אינו צפוי, אך ביקל מנסה לנתח בכלים אנליטיים את הפעולות של הנשיא האמריקאי שהובילו את העולם כולו לטלטלה. "בעשורים האחרונים ארה"ב בנתה את עצמה על חדשנות, כלומר על מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה, והיא 'העבירה' את הייצור למדינות זולות יותר כמו סין. הרעיון שלה היה שהיא תישאר עם הערך הגבוה, החדשנות, והייצור ייעשה בזול. אבל בפועל, המדינות האלו לא רק ייצרו בזול, אלא גם למדו בעצמן חדשנות מהי, ובחלק מהמקרים אף עקפו את ארה"ב, כמו במקרה של סין עם התוכנית שלה שעונה לשם בייג'ינג 2025. אז היום ארה"ב מנסה לשנות את המצב הזה ובעצם לעצב מחדש את הגלובליזציה. אם בתקופת ברק אובמה כנשיא דיברו על העברת הייצור למדינות ידידותיות, בעידן טראמפ מדברים על החזרת הייצור לארה"ב. המהלך הזה מערער את כל הסדר שהכרנו, זה שנוצר מאז סוף מלחמת העולם השנייה, וכתוצאה מכך נוצר חוסר ודאות כולל בשווקים".
זה מובן בסה"כ, אבל יש הבדל בין לעצב מחדש את הסדר הגלובלי לבין לשבור אותו.
"נכון, אבל לפעמים צריך לשבור כדי לעצב מחדש. אין ספק שהשווקים לא אוהבים אי־ודאות, כי אז חברות לא יודעות כמה ובמה להשקיע, כי אי אפשר לדעת מה יקרה בחודש הבא, וזה, בסופו של דבר, יכול להביא להאטה בכלכלה. אם חוסר הוודאות לא יימשך זמן רב, הכל יכול להסתיים בצורה סבירה. אם הוא יימשך, הנחיתה תהיה קשה".
אם ככה, מה הסיכוי למיתון בארה"ב ובעולם להערכתך?
"אני תמיד מופתע מגופים שמציגים תחזית מדויקת כמו '45% סיכוי למיתון'. אני חושב שהמודלים הקיימים פשוט לא יודעים להתמודד עם המצב הנוכחי. יש פער גדול בין הסנטימנט לנתונים הכלכליים הקשיחים, ובארה"ב הם עדיין חזקים. יש סכנה למיתון כי קיצוצי המסים בארה"ב לא מגובים בצעדים שמגדילים הכנסות, אז הסיכון עולה, אבל הכל יכול להתהפך אם יקבלו החלטות נכונות בממשל".
כמו ביחס למלחמת הסחר והרגעת הרוחות בגזרה הזו.
"בדיוק".
אז מה המשקיע הסביר צריך לעשות, לדעתך, במצב כזה? הרי אף אחד לא יודע להגיד באמת מה טראמפ רוצה להשיג. אנחנו רואים מה הוא עושה, אבל אנחנו לא בטוחים איך לפרש את זה.
"בעולם קפיטליסטי, לחברות יש יכולת טובה מאוד להסתגל למציאות משתנה. משום כך הדבר הכי חשוב עבור המשקיע הסביר הוא להישאר מושקע, להישאר בשוק. זו כנראה ההחלטה הכי משמעותית עבור משקיע לטווח הארוך. אני אוהב את המשפט של וורן באפט – 'שוק ההון נועד להעביר כסף מאנשים נטולי סבלנות לאנשים סבלניים', והוא מאוד רלבנטי עכשיו". כדי להמחיש את דבריו, ביקל מספר ש"אם תסתכלו על שוק ההון האמריקאי ב־20 השנים האחרונות, תראו שאם פספסתם את 10 ימי המסחר הטובים ביותר, התשואה הממוצעת שלכם ירדה מ־8% בשנה ל־4.8%. זה הבדל עצום על פני זמן. והימים הכי טובים לרוב מגיעים מיד אחרי הימים הכי גרועים, ולכן חשוב מאוד להישאר בשוק בעת תנודתית כזו".
על אלון מאסק: לא חכם ליזם שמזוהה עם החברה שלו להיות כה מעורב פוליטית. לא כללנו את טסלה במוצרי השקעה שמתבססים על מדיניות טראמפ בשל תלותה במאסק"
עם זאת, ביקל מדגיש כי נכון לבחון את תיק ההשקעות ולבצע בו התאמות, כי "הכלכלה משתנה, והחברות שיצליחו הן אלו שידעו להתאים את עצמן. כשהאינפלציה גבוהה, כדאי להיות חשוף לחברות שיכולות לגלגל את העלויות העודפות לצרכן. להערכתנו, גם בנקים ייהנו מהמצב כשהבנק הפדרלי יתחיל להוריד ריבית ונראה שיפוע חיובי בעקום התשואות. צריך להיות מושקע, אבל צריך להיות פרואקטיבי ולהתאים את עצמנו לשינויים".
אז היכן אתה מאתר הזדמנויות כעת עבור מי שהחליט שהוא נשאר בשוק?
"בטווח הקצר צריך לשקול מחדש את החשיפה לשווקים מתעוררים שתלויים ביצוא, כלומר אלו שהצריכה המקומית בהם נמוכה, כי אלו שווקים שיותר פגיעים להשלכות מלחמות הסחר, ולהפנות תשומת לב למדינות שיש להן צריכה פנימית חזקה ושהממשלות שלהן גם תומכות בצריכה, כמו סין, הגם שהיא נפגעת מרכזית בפוטנציה מהמהלכים של טראמפ".
ומה לגבי אירופה? איך אתה תופס את המצב הנוכחי של היבשת?
"אירופה נמצאת בתקופה של שינוי. ארה"ב מאותתת לעולם שהיא כבר לא השוטר שלו, והיא דוחפת את מדינות אירופה להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן, ולא רק. תסתכלו על גרמניה, שהיתה תלויה בגז זול שרכשה מרוסיה ובמכירת רכבי יוקרה לסין. שני התחומים נפגעו, בגלל המלחמה באוקראינה ובגלל התפתחות תעשיית הרכב בסין, והיא משנה את המדיניות שלה — היא מגדילה את החוב כדי להשקיע בתשתיות, ביטחון וביטחון אנרגטי. אנחנו רואים בזה פוטנציאל".
האם זו דרכך המנומסת לומר שכדאי לצמצם חשיפה לשוק בארה"ב? הרי עד סוף 2024 כולם נהרו להשקעה במדד הדגל האמריקאי S&P 500.
"אנחנו מאמינים בכך שארה"ב היא שוק יוצא דופן, ואנחנו לא חושבים שזה נגמר. החברות האמריקאיות עדיין מציגות צמיחה חזקה, יותר מהחברות האירופיות. הן משקיעות הרבה בטכנולוגיה ובבינה מלאכותית. אולי נראה התמתנות בקצב הצמיחה של מגזר ההייטק, אבל החדשנות חזקה בארה"ב מאוד, והיא תוביל לעלייה בפריון גם בענפים אחרים. לכן אנחנו עדיין מעדיפים מניות אמריקאיות, בעיקר בסקטורים דפנסיביים. חברות הענק, חברות הביג־טק, הן הראשונות שיפיקו תועלת מהגברת הפריון באמצעות טכנולוגיה, והן משקיעות עשרות ומאות מיליארדים בתשתיות ובמודלי שפה גדולים".
על טראמפ: לראשונה בהיסטוריה אדם אחד יכול לדחוף את הכלכלה העולמית למיתון או פריחה. והוא לא ירצה להגיע לבחירות האמצע ב־2026 עם מיתון"
זה אומנם נראה כמו זיכרון רחוק, אבל זה לא בלתי אפשרי לאתגר את ענקיות הטכנולוגיה. מספיק להיזכר במה שזכה לכינוי "רגע הדיפסיק".
"נכון, דיפסיק הסינית הודיעה שהיא הצליחה לבנות מודל שפה גדול באמצעות תקציב של 5.5 מיליון דולר בלבד, שזה הרבה פחות מהסכומים שנדרשו ל־OpenAI כדי לפתח את המודל של ChatGPT, אבל בהמשך התברר שהסינים עשו שימוש בשבבים של אנבידיה ובתשתיות קיימות, כך שזו לא מהפכה אמיתית. ולהערכתי, אם מודלים זולים יותר יצליחו להנגיש את היכולות של הבינה המלאכותית, זה דווקא יוביל להגדלת הביקוש ובסופו של דבר יועיל לענקיות הטכנולוגיה, כי הן מחזיקות בבעלות על התשתית. אני לא חושש מדיפסיק. כל מהפכה טכנולוגית עד היום לא צמצמה את הביקוש, היא רק הגדילה אותו".
מקרה דיפסיק מדגים בעיה עקרונית לגבי השקעה בסין – איך אפשר להאמין לנתונים שהיא מפרסמת?
"כשיש חוסר שקיפות או התערבות ממשלתית אגרסיבית בשוק ההון, צריך להעניק דיסקאונט למניות, והשוק באמת מתמחר את זה. המניות הסיניות זולות מהאמריקאיות ואין זרימה גדולה של הון לסין לאחרונה, בגלל חוסר האמון".
וכשאתה מסתכל על המניות האמריקאיות לא בהשוואה לסין – הן יקרות?
"כן, בהשוואה לממוצע של 15 השנים האחרונות. והן יותר יקרות מהמניות באירופה. אבל יש לחברות האמריקאיות יכולת להציג צמיחה גבוהה יותר ברווח למניה, ואני חושב שזה מצדיק את הפרמיה. אתה משלם יותר, אבל בסופו של דבר גם מקבל יותר".
מה, לדעתך, יהיו הביצועים של מדד S&P 500 בסיכום השנה הנוכחית?
"אני יכול להתקשר לטראמפ קודם? תראו, סוף שנה זו נקודת זמן קלנדרית. אם אתה מתמקד בתאריך מסוים, אתה עלול לפגוע בביצועים ארוכי הטווח של התיק שלך. אם אתה מחליט להיות חשוף לשוק האמריקאי, או לכל שוק אחר, אתה עושה את זה מתוך אמונה שהוא יניב תשואה של יותר מ־0%. אם אתה יוצא מהשוק, אתה חייב להיות בטוח שתוכל להיכנס מחדש במחיר נמוך יותר, ומהר. וזה לא קל. הרי אף אחד לא באמת יודע לתזמן את השוק. עונת הדו"חות בארה"ב הציגה צמיחה של כ־8% ברווחי החברות. זה לא שיעור דו־ספרתי נמוך של 12%—13% כמו שחזו אנליסטים, אבל זה לא רע, כך שלדעתנו השוק האמריקאי עשוי לסיים את השנה בצורה חיובית".
איך אתה תופס את ההתנהלות של אלון מאסק, הבעלים של טסלה, שהודיע בשבוע שעבר על עזיבת התפקיד שלו בממשל טראמפ?
"אני לא בטוח שמבחינה עסקית זה חכם שיזם שקשור כל כך עמוק לחברה שלו יהיה מעורב ברמה פוליטית כזו. זה מסכן את הפנייה שלו לכלל השוק. אתה מוותר מראש על חצי מהלקוחות, אלה שמתנגדים לטראמפ. אגב, אנחנו, כמו הרבה בנקים אחרים, פיתחנו מוצרים שמתבססים על המדיניות של ממשל טראמפ, אבל לא כללנו את טסלה במוצרים האלה, בגלל התלות הרבה של החברה באדם אחד".
ביקל הגיע לישראל לפגישות עם לקוחות של בנק אדמונד דה רוטשילד ומנהלי השקעות בגופים המוסדיים בישראל. חלק מהפגישות התקיימו במרתף היין של הבנק, שבראשו עומדת הברונית אריאן דה רוטשילד, שהיא מנכ"לית הבנק וגם יו"ר הקרן הפילנתרופית.
בנק רוטשילד הוקם ב־1953, והוא עוסק בבנקאות פרטית וניהול עושר עבור לקוחות אמידים. לבנק יש סניפים ב־26 מדינות בעולם. את הפעילות בישראל, שהוקמה ב־1999, מנהל מאז 2023 ניר ישעיה, שסיפר כי "יש לנו 30 עובדים בישראל, מה שמציב אותנו כאחד המשרדים הגדולים ביותר לבנקאות פרטית בארץ. בישראל יש לנו שתי פעילויות עיקריות: הראשונה היא טיפול בלקוחות ישראלים שמעוניינים בחשבונות ופתרונות השקעה מחוץ לישראל, ולהם אנחנו תופרים פתרונות בהתאמה אישית; והשנייה היא ניהול תיקי השקעות בישראל על ידי מנהלים מקומיים. אנחנו הבנק הזר היחיד שמציע את זה".
עיקר הפעילות של בנק אדמונד דה רוטשילד - שאין לו קשר לבנק ההשקעות רוטשילד אנד קו, שנמצא בבעלות ענף אחר של משפחת רוטשילד – היא מול לקוחות פרטיים, אף על פי שעם הלקוחות נמנים גם מוסדיים וקרנות פנסיה. ישעיה מוסיף כי "אנחנו פונים ללקוחות פרטיים עשירים, בעלי הון נזיל של 3 מיליון דולר ומעלה, ובארץ אנחנו עובדים גם עם יזמים ואנשי הייטק, שיש להם אפילו סכומים נמוכים יותר, במטרה לגדול איתם. אז אין לנו פרופיל אחד של לקוחות, חלק מנהלים סכומים יחסית קטנים, וחלק מנהלים אצלנו גם מעל 100 מיליון דולר".
כשהוא נשאל על השוק הישראלי, ביקל עצמו מצהיר שהוא "לא מומחה גדול לשוק המקומי, אבל מדובר בשוק עמיד, למרות המתיחויות הגיאו־פוליטיות. ישראל ידועה בחדשנות ובטכנולוגיה שלה גם כן".
ועדיין, בסוף המשקל של הבנקים וחברות הנדל"ן הוא כמעט חצי ממדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה.
"נכון, זה מזכיר את שוויץ במובן מסוים. זו מדינה קטנה, וחברות פועלות ממנה בצורה גלובלית. בישראל הבנקים הם כנראה הסקטור שהכי נגיש להשקעה של הציבור והוא גם הכי מובן. לא קשה להבין רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל (הרווח הנקי שהציג בנק לאומי בסיכום 2024, הגבוה בתולדות המערכת הבנקאית בישראל – י"ר וג"ח)".
