ריאיון
מנכ"ל IBI: "לא מצטער שמכרנו את הגמל, פעילות הניהול כרוכה בסיכון גבוה יותר"
בית ההשקעות הציג ב־2025 צמיחה של 50% בהכנסות ל־1.5 מיליארד שקל. עיקר הצמיחה נבע מאספקת מערכות מסחר למשקיעי ריטייל ומעלייה בהכנסות מניהול קרנות נאמנות. הרווח הנקי עלה ל־257 מיליון שקל לעומת 219 מיליון שקל ב־2024
סקטור בתי ההשקעות נהנה בשנה האחרונה מרוח גבית משמעותית, על רקע הראלי בבורסה בתל אביב. הסביבה החיובית הזו תורגמה הן לגידול חד בגיוס לקוחות חדשים לפעילות מסחר, בעיקר מצד משקיעי ריטייל, והן לזינוק בהיקף הנכסים המנוהלים. דו"חות IBI, שפורסמו אתמול, משקפים היטב את המגמה. בית ההשקעות הציג צמיחה של 50% בהכנסות ב־2025 לעומת 2024, ל־1.5 מיליארד שקל. עיקר הצמיחה נבע מהתרחבות פעילות המסחר והמשמורת, הכוללת בין היתר אספקת מערכות מסחר למשקיעי ריטייל, וכן מעלייה בהכנסות מניהול קרנות נאמנות. הרווח הנקי עלה ל־257 מיליון שקל לעומת 219 מיליון שקל ב־2024, אך המשקיעים שלא התרשמו שלחו את המניה לירידה של כ־3.5%.
מניית IBI עלתה ב־91% במהלך 12 החודשים האחרונים, ושווי השוק של החברה הגיע ל־5.3 מיליארד שקל. מכפיל הרווח של החברה עומד על כ־36 — רמה המאפיינת בדרך כלל חברות טכנולוגיה יותר מאשר גופים פיננסיים מסורתיים, הנתפסים כשמרניים יותר. מדובר במכפיל הגבוה ביותר מבין בתי ההשקעות הנסחרים בבורסה, והוא משקף ציפיות גבוהות מצד המשקיעים להמשך צמיחה. השאלה המתבקשת היא האם התמחור בשוק התרחק מהפונדמנטלים.
רמות תמחור גבוהות
דייב לובצקי, מנכ"ל בית ההשקעות, אמר אתמול לכלכליסט: "אני לא מתייחס לתמחורים, אבל קצב הצמיחה בפעילויות של המגזר הפיננסי הוא מהגבוהים מבין כלל הענפים, אולי למעט המגזר הביטחוני. גם סביבת הריבית, שככל הנראה לא תרד במהירות, תומכת בתוצאות של המגזר. אנחנו פועלים בעולם של אלטרנטיבות ולא של תמחור אבסולוטי. השילוב בין צמיחה לבין סביבה עסקית נוחה — בין היתר על רקע מעבר פעילות מהמערכת הבנקאית לבתי ההשקעות — מוביל לרמות תמחור גבוהות. סיימנו את השנה עם עלייה של 50% בהכנסות, נתון שאינו אופייני לחברות בנות 50 שנה.
"נוסף לכך, חברות הפועלות בעולמות הפנסיוניים ובהפצת מוצרים פנסיוניים זוכות לתמחורים גבוהים בכל העולם, ולא רק בתל אביב. התחומים הללו דומיננטיים בקרב החברות המובילות בענף".
IBI סיים את פעילותו בתחום הגמל ביולי 2018, עם מכירת פעילות הגמל שבו החזיק להלמן אלדובי. שש שנים לאחר מכן, חל זינוק בענף.
אתה לא מצטער?
"אני לא מצטער. השווקים נוטים לתמחר גבוה יותר פעילויות הפצה מאשר פעילויות ניהול. פעילות ניהול כרוכה בסיכון גבוה יותר — ראינו גופים בתחום הגמל שצמחו במהירות לצד אחרים שחוו ירידות חדות. לעומת זאת, פעילות הפצה באמצעות סוכנויות היא יציבה יותר. בשנה שעברה רכשנו את חברת נטו ומיזגנו אותה לתוך סוכנות 'ארבע עונות', ואני שבע רצון מהדגש שנתנו לתחום".
תחום הריטייל הפך בשנתיים האחרונות לפעילות הגדולה ביותר של IBI. הכנסות מגזר שירותי הבורסה עמדו על 400 מיליון שקל ב־2025 לעומת 317 מיליון שקל ב־2024. מתוכן, ההכנסות ממסחר עצמאי עלו ב־35% ל־157 מיליון שקל לעומת 116 מיליון שקל ב־2024.
כניסת משקיעי הריטייל
מי מניע את השוק בימים אלו — מוסדיים, משקיעי ריטייל או זרים?
"בחצי השנה האחרונה אנחנו רואים שוק מאוזן יחסית שפועלים בו שלושה שחקנים דומיננטיים: מוסדיים, משקיעי ריטייל ומשקיעים זרים. זאת בניגוד לשנים קודמות, שבהן השוק הושפע בעיקר משינויי אלוקציה של הגופים המוסדיים או מזרימות לקרנות נאמנות". על פי לובצקי, הצמיחה במשקיעי הריטייל מקרינה גם על תחום קרנות הנאמנות — הן האקטיביות והן הפסיביות. קרנות שמצליחות לגייס הן כאלה שהוכיחו יכולת לייצר תשואה עודפת. מעבר לכך, בתקופות של עליות חדות במדדים ורמות מכפילים גבוהות, משקיעים מחפשים להפנות חלק מהכסף לקרנות עם מומחיות — כללית או נישתית — למשל בתחומים ספציפיים או במניות קטנות יותר. בסופו של דבר, תיק השקעות אופטימלי הוא שילוב בין ניהול אקטיבי לפסיבי, והדבר הוכח לא פעם.
"ראינו מה קרה למשקיעים שהתמקדו באופן בלעדי במדד S&P 500 לעומת כאלה שבחרו בגישה משולבת — אך התמונה הזו עוד עשויה להשתנות. השינוי המשמעותי החל כאשר משקיעי הריטייל החלו להשקיע ישירות בקרנות נאמנות. אם בעבר ההפצה נעשתה בעיקר דרך ייעוץ בנקאי, כיום הציבור מבין שהוא יכול לרכוש קרנות בעצמו — בין שמדובר בקרן כספית ובין שבקרן המתמחה בתחומים כמו אנרגיה גרעינית או תעשיות ביטחוניות.
"למעשה, השוק המקומי סוגר פער מול העולם. במדינות רבות עיקר החיסכון הפיננסי מתבצע דרך קרנות נאמנות, בעוד בישראל החוסכים פנו לאורך שנים לסוכני ביטוח — בין היתר על רקע סגירת סניפים במערכת הבנקאית — ורכשו פוליסות חיסכון. קרנות נאמנות הן מוצר יעיל יותר: הן מפוקחות, מגוונות ושקופות יותר".
ההכנסות מניהול קרנות נאמנות ותיקים מנוהלים עמדו על 327 מיליון שקל ב־2025 — עלייה של 33% לעומת 245 מיליון שקל ב־2024. חברת הקרנות של IBI היתה בין המגייסות הבולטות בענף עם גיוסים של כ־9 מיליארד שקל והיקף נכסים מנוהלים של כ־90 מיליארד שקל. הרווח במגזר עמד על 56 מיליון שקל לעומת 46 מיליון שקל בשנה הקודמת.
סימנתם את ענף הגידור כענף צמיחה, לא מדובר בתחום קטן מדי?
"התפתח בתל אביב שוק גידור משמעותי. המוסדיים הגדולים מוגבלים מטבעם ופועלים בעיקר במניות מדד ת"א־125, או לכל היותר בחציון העליון שלו. זה מותיר מרחב פעילות רחב לניתוח והשקעה בחברות צמיחה קטנות יותר — וזה בדיוק תחום ההתמחות של קרנות גידור, ולכן הן הופכות לאטרקטיביות יותר".
IBI קפיטל, הזרוע שמספקת שירותים פיננסיים לחברות הייטק, סיימה את 2025 עם הכנסות של 276 מיליון שקל לעומת 184 מיליון שקל בשנה הקודמת.
הפעילות הזו לא רגישה למצב הביטחוני ולמלחמה?
"פעילות ההייטק שלנו היא הצומחת ביותר, והיא גם עתירת כוח אדם ועסקאות. נכון לעכשיו, אנחנו רואים צבר עסקאות מהגבוהים שידענו. שלוש מתוך ארבע העסקאות הגדולות ביותר בהייטק הישראלי צפויות להתרחש במהלך 2026. מעל הענף מרחף 'ענן' שהוא גם הזדמנות — מהפכת ה־AI — שמאתגרת את המודלים העסקיים, אך גם פותחת פוטנציאל משמעותי. בסך הכל, ההייטק כאן כדי להישאר, במיוחד בתחומים כמו סייבר ותעשיות ביטחוניות — תחומים שבהם הביקוש העולמי רק הולך וגובר, לצד ביקוש למומחיות הישראלית".
המדינה אינה מעודדת את הצמיחה של ההייטק או בכלל?
"הממשלה היא לרוב לא הפתרון אלא חלק מהבעיה. תעשיית ההייטק בישראל לא נבנתה בזכות הממשלה - וזה דווקא מזל. ככל שהמעורבות הממשלתית תהיה מצומצמת יותר ותפריע פחות, כך הסביבה העסקית תהיה בריאה יותר".
נראה אקזיט גדול יותר ממכירת חברת הסייבר Wiz לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר שהושלמה החודש?
"אני לא רואה סיבה שלא נראה עסקאות בסדר גודל כזה בעשור הקרוב. אמנם מדובר בעסקאות חריגות, אך יש בישראל חברות מצוינות בשלבי צמיחה מתקדמים, והמדינה יכולה להמשיך לשמש כר פורה ליצירת חברות גדולות נוספות".
