ניתוח
המשקיעים בבורסה מסמנים את המנצחות הגדולות: החברות בענף הבנייה
בונים על הביקוש לממ"דים: השחקנים בתל אביב מתרגמים את מראות ההרס שנגרם מהטילים האיראניים, לתנופת בנייה שתגיע עם סוף המלחמה. מדד ת"א־בנייה זינק אתמול ב־9.5%, בהובלת חברות שמתמקדות בהתחדשות עירונית, בהן אאורה, דוניץ ואקרו, וכן חברות תשתיות
בימים אלו הציבור הישראלי מתעורר מדי בוקר למראות של הרס רב במרכזי אוכלוסיה בשל נפילות של טילים איראניים. חרף המלחמה מול האויב הגדול ביותר של ישראל, אחוזת בית מפגינה עמידות והציגה אתמול יום שני של עליות, בהובלת מדד ת"א־בנייה המנייתי, עם זינוק של 9.5%.
באופן פרדוקסלי, הסיבה המרכזית לכך שמדד הבנייה מככב היא שתמונת הראי של מראות ההרס הקשים היא הצורך בבנייה אינטנסיבית שתחל ביום שאחרי המלחמה — שנראה אף קרוב יותר נוכח הדיווחים שאיראן העבירה מסרים שברצונה לשוב למו"מ על הסכם הגרעין מול ארה"ב תוך סיום המלחמה מול ישראל.
אחרי המלחמה יהיה צורך להרוס בניינים רבים שנפגעו באופן משמעותי ולבנות במקומם חדשים, לשקם תשתיות ובעיקר לספק לתושבים יותר מרחבים מוגנים, לכל מקרה ועתיד שיתרגשו עלינו, שכן לפי נתוני מבקר המדינה, נכון לסוף 2024 יותר מחצי מהדירות בישראל - 56% - הן נטולות ממ"ד — מדובר ב־1.67 מיליון דירות מתוך 2.96 מיליון דירות.
כאשר לפי נתוני הלמ"ס, הערים שמובילות בהיעדר מ"מדים בשיעור גבוה מהממוצע הארצי הן רמת גן (65%) תל אביב (73%), חיפה (78%), ירושלים (72%) ובת ים ובני ברק עם 85%.
משום כך, המשקיעים מעריכים שעם תום המלחמה, הביקוש לפרויקטים של התחדשות עירונית, שבמסגרתם יהרסו בניינים קיימים וייבנו מחדש עם ממד"ים, יגדל משמעותית, והדבר יעניק רוח גבית לביצועים של החברות שפועלות בתחום וגם של חברות שפועלות בתחום התשתיות והפרויקטים הלאומיים.
המוסדיים הימרו על התחום
במדד ת"א־בנייה כלולות 44 חברות, שלפחות למחציתן יש פעילות של התחדשות עירונית, והמניות של חלק מהן בלטו בעליות דרמטיות במיוחד.
כך, אאורה, שעיקר פעילותה בתחום ההתחדשות העירונית, זינקה ב־11% לשווי שוק של 5.8 מיליארד שקל; דוניץ, שהיא גם חברה יזמית, זינקה ב־10.8% לשווי שוק של 1.9 מיליארד שקל; אזורים ניתרה ב־9.3% לשווי שוק של 4 מיליארד שקל; אקרו, שגם ממוקדת בתחום מגורי היוקרה, טיפסה ב־8.6%; ודמרי ואפריקה מגורים קפצו ב־7.3% כל אחת. העלייה במניות היתה משמעותית גבוהה משל השוק, שכן מדד ת"א־125 עלה ב־2.6% בלבד ואילו מדד ת"א־35 טיפס ב־1.8%.
מי שכבר שמו את הז'יטונים שלהם מבעוד מועד על תחום ההתחדשות העירונית אלו המוסדיים שמנהלים את חסכונות הציבור. מבדיקת כלכליסט עולה שמ־2022 ועד אמצע 2025, הם הזרימו לתחום לפחות 4 מיליארד שקל. זאת, הן באמצעות כניסה לחברות עצמן תוך רכישת מניות בהן או בחברות־הבנות שלהן, והן בהשקעה בפרויקטים ספציפיים שלהן.
כך, רק מתחילת השנה הפניקס השקיעה 600 מיליון שקל בפרויקטי התחדשות עירונית של אזורים ואקרו, ומנורה מבטחים השקיעה 200 מיליון שקל בכאלו של הכשרת הישוב התחדשות עירונית, וזו רק רשימה חלקית. כמעט כל המוסדיים, כלומר חברות הביטוח ובתי ההשקעות, משקיעים בהתחדשות עירונית, אולם בולטות במיוחד בהשקעות שלהן בתחום קבוצות הביטוח הפניקס, כלל ביטוח ומנורה מבטחים.
אמנם בעת שהמוסדיים החלו להיכנס בצורה משמעותית להשקעה בתחום הם לא ראו לנגד עיניהם את היתרון של היעדר הצורך ברכישת קרקע עבור פרויקטים של התחדשות עירונית — דבר שהפך למשקולת משמעותית מאז שהריבית החלה לעלות, בדיוק כשמחירי הקרקעות היו בשיא. אך כעת הם בוודאי מרוצים מההשקעה, שכן הזינוק במדד אתמול הוא גם לא זינוק חד־פעמי, אלא חלק מקו מגמה, וגם מבטא ציפייה לתנופה משמעותית של התחום במהלך השנים הקרובות, שהמלחמה מעצימה.
עם תום המלחמה מול איראן, סביר מאוד להניח שדיירים בבניינים ישנים גם כאלה שהתלבטו בנושא, ועד כה לא נתנו את חתימתם לחברה שכבר מקדמת פרויקט בבניין שלהם עשויים לשנת את דעתם ולעשות זאת; הרשויות המקומיות והמדינה עשויות להקל על קידום הליכים, למשל בוועדות המקומיות והמחוזיות; וגם הציבור יעדיף לרכוש דירות חדשות או כאלו שנבנו במסגרת תוספות של התחדשות עירונית, על מנת להבטיח לעצמו מרחב מוגן זמין בדמות ממ"ד.
פריחה גם בענפים תומכים
פרט לחברות הבנייה, ואלו שממוקדות בהתחדשות עירונית, בלטו בעליות אתמול גם חברות נוספות שפועלות בתחום הבנייה או מספקות לו שירותים, דוגמת קליל, שמייצרת פרופולי אלומיניום לחלונות, שזינקה ב־11.8%, בשל ציפיית המשקיעים לכך שיהיה צורך משמעותי במוצרים שלה, נוכח ריבוי החלונות המנופצים בשל השיגורים הבליסטיים מאיראן. רב בריח, שמייצרת דלתות, זינקה ב־8.5% מסיבות דומות.
גם מניות ענקיות התשתיות — דניה סיבוס, קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי — זינקו בשיעורים גבוהים של 15.9%, 13% ו־12.8% בהתאמה, והתמקמו בראש העולות במדד ת"א־בנייה. זאת בשל המעורבות המתמשכת והטבעית שלהם בפרויקטים של תשתיות לאומיות, דוגמת בניית כבישים, גשרים, ומחלפים, שיהיה צורך לשקם עם תום המלחמה, והן משום שיש להן זרועות קבלניות שמשרתות גם את חברות הנדל"ן היזמי וכן פעילות עצמאית של ייזום למגורים במקרה של אשטרום ושיכון ובינוי.
