הדולר מטפס ל-3.07 שקלים, ובתנועות קלות בעולם למרות מתיחות ארה"ב-איראן
היציג של הדולר אתמול עמד על 3.061 שקלים; המתיחות הגוברת במזה"ת מקפיצה את מחירי הנפט, מה שמגביר חששות אינפלציוניים ומעלה את ציפיות השוק להמשך הידוק מצד הפד במקביל; "סביבת המסחר הדלילה בשל ט’ באב עשויה להגביר את התנודתיות בטווח הקצר", כך לדברי יוסי מנשה מאלטשולר שחם
הדולר מטפס ל-3.07 שקלים - היציג אתמול עמד על 3.061 שקלים. היורו עולה ל-3.50 ש', היציג על 3.491 ש'. יוסי מנשה, מנכ"ל אלטשולר שחם פייננשל סרביסס: "השווקים פותחים את יום המסחר בסביבה של אי־ודאות מוגברת, כאשר שלושה גורמים מרכזיים עומדים במוקד תשומת הלב של המשקיעים: ההסלמה במזרח התיכון והשלכותיה על מחירי האנרגיה, החלטת הריבית הצפויה של הבנק המרכזי האירופי והמשך עונת הדוחות בארה״ב. השילוב בין עלייה במחירי הנפט, המתנה להכוונת ה-ECB ותוצאותיהן של ענקיות הטכנולוגיה ממחיש כי השוק ממשיך לתמחר לא רק את קצב הצמיחה של החברות, אלא גם את היקף ההשקעות שלהן ואת השפעתן על הרווחיות העתידית. בישראל, השקל ממשיך להפגין יציבות יחסית גם על רקע ההתפתחויות הביטחוניות, אך סביבת המסחר הדלילה בשל ט’ באב עשויה להגביר את התנודתיות בטווח הקצר. להערכתנו, כל עוד אי־הוודאות הגיאופוליטית והמאקרו־כלכלית תימשך, השווקים צפויים להישאר רגישים לכל התפתחות חדשה, כאשר החלטות הבנקים המרכזיים, נתוני המאקרו והמשך עונת הדוחות ימשיכו להכתיב את כיוון המסחר בימים הקרובים".
ד"ר בלה ברדה ברקת, פרשנית מאקרו כלכלית וגאופוליטית: "שער הדולר-שקל מושפע כיום פחות מהנתונים המקרו-כלכליים ויותר מתמחור הסיכון של המשקיעים. השאלה המרכזית כבר אינה איזו כלכלה חזקה יותר, אלא היכן רמת אי-הוודאות גבוהה יותר. מצד אחד, ההתפתחויות הביטחוניות בישראל מפעילות לחץ על השקל; מצד שני, המדיניות הכלכלית והפיסקלית של ממשל טראמפ, לצד אי-הוודאות סביב הריבית והגירעון בארצות הברית, מגבילות את התחזקותו של הדולר. התוצאה היא שוק מט”ח תנודתי, שבו אירועים גיאופוליטיים משפיעים לא פחות מנתוני המאקרו. בטווח הקרוב, שער החליפין יושפע בעיקר מהערכת הסיכון של המשקיעים ומהיקף זרימות ההון לישראל וממנה. ככל שהמתיחות האזורית תימשך, צפוי להימשך גם הלחץ על השקל. מנגד, אם רמת הסיכון תרד והשווקים יחזרו להתמקד בנתוני היסוד של הכלכלה, עשוי השקל לשוב ולהציג את החוסן שאפיין אותו לאורך השנים".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "המשך הנסיקה במחירי הדלקים, כאשר מחיר הברנט שוכן ברמת 98 דולר לחבית - עלייה של כ-4%, לצד העלייה בתשואות האג"ח הדולרי, כאשר האג"ח ל-10 שנים משקף תשואות של מעל ל-4.67%, כל אלה משקפים את החשש בשווקים מאפקט עליות המחירים והנסיקה באינפלציה. עליית תשואות האג"ח בארה"ב, בתקופה בה חברות טכנולוגיה, לרבות AI, נדרשות לגיוסי הון רחבי היקף, עשויה לגרור למשבר בשוק ההון, כאשר משקיעים יעדיפו לקחת צעד אחורה, והחברות יאלצו ליטול על עצמן חלק משמעותי יותר במימון ההשקעות, לצד צמצום תוכניות ההשקעה. אין שינוי בהערכתנו לפיה, בטווח הקצר, הדולר בדרכו לעבר רמת ה-3.10 שקל לדולר ויותר. אולם במבט לטווח ארוך, אנחנו מחזיקים בהערכה כי לשקל פוטנציאל התחזקות משמעותי. לחולשה משמעותית בשוק המניות האמריקאי, צפויה להיות השפעה ישירה על שוק המט"ח המקומי, כאשר גופים מוסדיים יידרשו לבצע התאמה בהיקפי הגידור המטבעי עם השחיקה בשווי תיק ההחזקות - מהלך הצפוי לגרור לעודפי ביקוש משמעותיים לדולר ולפיחות השקל".
בעולם, הדולר התייצב ברובו ביום חמישי, כאשר המתיחות המחודשת בין ארה״ב לאיראן הותירה את המשקיעים דרוכים ותמכה בביקוש למטבע המקלט, בעוד הין נסחר סמוך לשפל של 40 שנה ללא סימנים ברורים להתאוששות. מדד הדולר, שמודד את ערך המטבע האמריקאי מול סל מטבעות הכולל את הין והיורו, נותר ללא שינוי ברמה של 101.11. הדולר התחזק על רקע החרפה בעימות בין וושינגטון לטהרן, שהובילה להתאוששות במחירי הנפט ולהגברת החששות מאינפלציה. מחירי הנפט עלו, כאשר חוזי ברנט טיפסו ביותר מ-1.3% ל-95.31 דולר לחבית ביום חמישי, לאחר שהצבא האמריקאי הודיע כי פתח בגל תקיפות נוסף נגד איראן, ובמקביל החות׳ים הנתמכים בידי איראן טענו כי תקפו שתי מכליות נפט סעודיות במסגרת מצור ימי על סעודיה — מה שמעלה את הסיכון לשיבושים נוספים בזרימת הנפט דרך הים האדום.
תשואות האג״ח הממשלתיות האמריקאיות לשנתיים עלו לשיא של 17 חודשים ביום רביעי, כאשר עליית מחירי הנפט הגבירה את החששות מאינפלציה — מה שעשוי להגדיל את הסיכוי להעלאות ריבית מצד הפדרל ריזרב.
״מה ששונה מתחילת העימות לפני חמישה חודשים הוא רמת המלאים. מלאים נמוכים יותר פירושם שסיכוי למחסור בנפט וגז עולה ככל שהעימות נמשך, מה שמחריף את ההשפעה הכלכלית השלילית של מחירי אנרגיה גבוהים — ומיטיב עם הדולר״, אמר ג׳וזף קפורסו, ראש תחום כלכלה בינלאומית ומט״ח בבנק Commonwealth Bank of Australia.
היורו עלה ב-0.02% לרמה של 1.1412 דולר. הבנק המרכזי האירופי צפוי להתכנס בהמשך יום חמישי, וכמעט בוודאות ישאיר את הריבית ללא שינוי — אך ישאיר פתח רחב להעלאה נוספת בספטמבר, על רקע זינוק מחודש במחירי האנרגיה שמגביר לחצי אינפלציה.
הדולר האוסטרלי נחלש ב-0.1% מול הדולר האמריקאי לרמה של 0.6989 דולר, והדולר הניו-זילנדי ירד בכמעט 0.1% ל-0.5811 דולר. הליש״ט נסחרה לאחרונה ברמה של 1.3373 דולר.
הין מפגין מעט סימני התאוששות
הין היפני התחזק ב-0.02% בלבד מול הדולר לרמה של 163.1 ין לדולר, אך מחק את העליות לאחר שבלומברג דיווחה כי בכירי הבנק המרכזי של יפן פתוחים להעלאות ריבית בקצב מהיר יותר מהצפוי.
לפי דיווח של רויטרס, הבנק המרכזי היפני נותר דרוך לסיכוני אינפלציה כלפי מעלה, שעשויים להוביל להעלאות ריבית מהירות יותר מהתחזיות בשוק, כך לפי שלושה מקורות המעורים בנושא.
המטבע נחלש לרמה של 163.23 ין לדולר ביום שלישי — שפל מאז דצמבר 1986 — כאשר המשקיעים התאימו עצמם לסביבת מדיניות משתנה תחת ראש ממשלת יפן, סנאאה טאקאיצ׳י, שממשלתה מתקשה להפיג את ההערכות כי תפעיל לחץ על הבנק המרכזי לדחות העלאות ריבית נוספות. שר האוצר היפני פרסם שוב ושוב אזהרות מילוליות לגבי אפשרות להתערבות בשוק המט״ח, וטוקיו אף ביצעה רכישות ין באפריל ובמאי. עם זאת, המגמה הרחבה של הין נותרה ללא שינוי, כאשר אנליסטים מייחסים את חולשתו לחוזק הדולר ולרמות הריבית הנמוכות ביפן. ״על רקע עליית מחירי האנרגיה והתגברות הציפיות לישיבה ניצית יותר של הפד בשבוע הבא, נראה כי לא סביר — למרות האיומים החוזרים — שהרשויות ביפן יתערבו לפני ישיבת ה-FOMC בשבוע הבא״, אמר טוני סיקמור, אנליסט שווקים ב-IG Australia.
