ניתוח
התיירים הישראלים שילמו ביוקר, וחברות המלונאות ברבעון שיא
ישרוטל, פתאל ודן סיימו את הרבעון השלישי עם צמיחה של עד 18% בהכנסות מהפעילות בישראל, חרף העובדה שמספר התיירים הנכנסים נמוך ב־67% משהיה ערב המלחמה. החברות אומנם פתחו מלונות חדשים בארץ, אבל גם גבו מחיר גבוה יותר עבור כל לילה
מי ששילמו אלפי שקלים, ועשרות אלפי שקלים, על חופשה משפחתית באילת בחודשים האחרונים אולי לא יופתעו מהרבעון החזק שהציגו חברות המלונות הישראליות הגדולות ברבעון השלישי של השנה.
הנופשים הישראלים סייעו, מי מרצון ומי מכיוון שלא היו לו חלופות אחרות, לשלוש חברות המלונות הגדולות שנסחרות בבורסה — פתאל, ישרוטל ודן — להתגבר על הפגיעה המתמשכת בתיירות הנכנסת ולהציג צמיחה ברבעון השלישי של השנה, כאשר פתאל וישרוטל אף מציגות רבעון שיא בכל הנוגע להכנסות מהמלונות בישראל.
אצל פתאל, הגדולה והגלובלית מהשלוש, ביצועי המגזר הישראלי קיזזו חולשה יחסית בשני מגזרי הפעילות הגדולים האחרים, באירופה ובבריטניה ואירלנד (שנחשבים כמגזר פעילות נפרד), ואף סייעו להתגבר על הפגיעה שהסב לה השקל החזק, ובסופו של דבר היא רשמה רבעון שיא בהכנסות, הן בישראל והן בסך הכל.
אצל ישרוטל, שפועלת בעיקר בישראל, היה זה רבעון שיא גם כן. ואילו מלונות דן שתלותה בתיירות הזרה חזקה משל השתיים האחרות, הצליחה בזכות הנופש הישראלי לסיים את הרבעון עם ביצועים טובים יותר מברבעונים המקבילים.
אסון 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה אחריו גרמו כמעט באבחה לצניחה במספר התיירים שנכנסים לישראל. אם בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נכנסו למדינה 2.8 מיליון תיירים, בתקופה המקבילה ב־2024 המספר צנח ל־757 אלף והשנה ל־928 אלף.
הנפגעים הישירים מכך הם העוסקים בתיירות, ובהם גם רשתות המלונות הגדולות שנסחרות בבורסת תל אביב, פתאל, ישרוטל ומלונות דן (גם לישראל קנדה פעילות מלונאית, אך זו מצויה בעיצומו של מהלך להעברתה לחברה־האחות די.אן.איי ולכן היא עדיין לא בורסאית).
פתאל, שמפעילה בישראל 46 מלונות, ושברבעון השלישי של 2023, רגע לפני מתקפת חמאס, 17% מלינות האורחים בה היו של תיירים, נאלצה להסתפק, שנתיים אחרי, ב־7% בלבד מצד האורחים הזרים. אך הישראלים פיצו על כך.
מאחר שהשמים דה פקטו נסגרו בפניהם מאוקטובר 2023 ועד לאוקטובר השנה, בגלל צמצום ניכר במספר החברות הזרות שטסות מישראל, מחירי הטיסות שעלו, ותחושת הסכנה והנרדפות בחו"ל שהתגברה, רבים מהם בחרו או נאלצו לבחור לנפוש קרוב לבית, בבתי המלון המקומיים.
כתוצאה מכך, התפוסות במלונות של פתאל בישראל הגיעו ברבעון ל־73% לעומת 70% ברבעון השלישי של 2023, והן נמוכות רק ב־2% ביחס לאלו ברבעון המקביל ב־2024, שבו החברה עדיין אירחה מפונים מיישובי הצפון והדרום, ושבו מספר היוצאים לחו"ל ומספר התיירים הנכנסים היה נמוך יותר.
אך התפוסות מציגות רק חלק מהתמונה וההכנסות והרווח של החברה מהן משלימות אותו. בעוד לאורך תקופה ארוכה המגזר הישראלי היה רק השלישי בחשיבותו מבחינת היקף ההכנסות הרבעוניות בו, אחרי המלונות באירופה ואלו בבריטניה ואירלנד, ברבעון השלישי השנה הוא קפץ קדימה אל המקום השני, עם הכנסות של 677.5 מיליון שקל, יותר מאלו שנרשמו בבריטניה ואירלנד (666 מיליון שקל).
ביחס לרבעון המקביל אשתקד מדובר בעלייה של 17% בהכנסות המגזריות. במקביל, גם ה־EBITDAR — שמודד את הרווח תפעולי לפני פחת והפחתות, הוצאות אחרות ושכירות, ונחשב כמדד העיקרי לבחינת הרווחיות התפעולית במגזר המלונאות — עלה בישראל ב־51% ל־299 מיליון שקל.
השיפור מוסבר בכך שהשנה הפעילה פתאל בישראל עוד שלושה מלונות (מלון The Jaffa שאותו רכשה במאי, ושני מלונות בצפון שנסגרו אחרי 7 באוקטובר ונפתחו מחדש), אך גם מכך שרבים ממלונותיה בישראל הם מלונות נופש (להבדיל ממלונות עסקים) - מהם שמונה מלונות באילת - יעד הנופש המקומי העיקרי, ובעקבות הביקושים מצד הישראלים לנופש בקיץ החברה יכלה ליהנות ממחירים גבוהים שגבתה מהם.
פתאל לא הציגה בדו"חות האם ובכמה עלה המחיר שאותו היא גבתה במלונות בישראל, אלא רק את ההכנסה היומית שהשיגה מכל חדר בממוצע של כל אזורי הפעילות שלה, שעלתה ב־1% ל־635 שקל. אך מכיוון שבמלונות באירופה ובבריטניה ואירלנד לא נרשמה עלייה בהכנסות וה־EBITDAR אף ירד, ניתן להבין שבישראל ההכנסה מכל חדר צמחה בשיעור גבוה יותר.
כאשר בוחנים את נתוני ההכנסות וה־EBITDAR גם ביחס לרבעון השלישי ב־2023, שבו לנופשים הישראלים היתה בחירה לנפוש בחו"ל ומנגד תיירים זרים כן נכנסו בהיקפים גבוהים לארץ, מגלים מגמה דומה. ההכנסות השנה גבוהות מאלו ברבעון המקביל אז ב־21% וה־EBITDAR ב־81%.
השיפור בביצועי המגזר הישראלי, ופתיחתם של 12 מלונות חדשים מאז ספטמבר שעבר, מרביתם באירופה ובבריטניה ואירלנד, סייעו לקזז את הפגיעה שגרם לחברה השקל החזק. זאת מאחר שעדיין מרבית הכנסותיה התקבלו במט"ח ותורגמו לשקלים (1.5 מיליארד שקל הכנסות מהפעילות באירופה ובבריטניה ואירלנד).
בעקבות זאת סך כל ההכנסות עלה ב־5% ל־2.3 מיליארד שקל וה־EBITDAR ב־2% ל־903 מיליון שקל. הרווח התפעולי והרווח הנקי של החברה ירדו בחדות (30% ו־47% בהתאמה) בשל רווח חד פעמי של כ־240 מיליון שקל שנרשם ברבעון הקודם כתוצאה מעלייה לשליטה בקומפלקס המלונות הרודס באילת.
אצל ישרוטל, מכיוון שפעילותה עדיין מרוכזת בעיקר בישראל, התמונה פשוטה יותר. הסבריה של החברה, כפי שמופיעים בדו"ח הרבעוני, מציגים כיצד הנופשים הישראלים סייעו לה להתגבר על הפגיעה בתיירות הנכנסת ודחפו אותה לרבעון שיא. "כל המלונות פועלים ופתוחים ונרשמים בהם ביקושים גבוהים מאוד והכנסות בהתאם", קבעה החברה, והוסיפה כי "אין בהשפעתו של היעדר תיירות נכנסת כדי לפגוע בפעילות החברה". זאת מכיוון ש"היקף תיירות הפנים מפצה במרבית מלונות החברה".
לישרוטל 26 בתי מלון בישראל, ומהם גם לה שמונה באילת, ואחרים במצפה רמון, ים המלח, ובצפון. בדומה לפתאל, רבים ממלונותיה מוכוונים לארח נופשים, והישראלים כאמור חיפשו מלונות להתארח בהם. הכנסותיה הרבעוניות הגיעו ל־710 מיליון שקל, ב־18% יותר גבוהות מאלו שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד, וב־24% גבוהות מההכנסות ברבעון השלישי של 2023.
השיפור הושפע מפתיחתם של שני מלונות חדשים בתל אביב ובאיילת השחר (מלון שלישי נפתח בסוף ספטמבר בים המלח, והוא מלון הדגל החדש והיוקרתי ביותר של הרשת, אך לא הספיק להשפיע ברבעון). אך גם מכך שהרשת, כפי שהעידה בעצמה, נהנתה מביקושים חזקים שהשפיעו על ההכנסה. משמע, על המחירים שגבתה מאורחיה.
גם היא אינה מפרטת מה היו המחירים שגבתה, אך ניתן לראות מנתוני הרבעון שההכנסה שהפיקה מכל חדר עלתה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ב־10% והרווח הגולמי עלה ב־8%. העלייה בהכנסות השתרשה אל נתוני הרווח הנקי שעלה ב־5% ל־137 מיליון שקל.
אפילו מלונות דן, שמסורתית הסתמכותה על תיירות נכנסת גבוהה, בשל אופי ומיקומיהם של מלונותיה, מאלו של פתאל וישרוטל, סיימה את הרבעון השלישי עם שיפור בביצועים. אף שהעידה, בדו"ח הרבעוני, כי היקף תיירות החוץ נותר נמוך. דן, שבשליטת משפחת פדרמן, גם תיארה כי לאחר המלחמה מול איראן ביוני החלו ביקושים של תיירות פנים.
בהתאם, הכנסות הפעילות המלונאית שלה עלו ברבעון ב־10% ביחס לרבעון המקביל ב־2024, שבו עדיין אירחה מפונים מיישובי הדרום והצפון, ל־361 מיליון שקל. כשהן אף גבוהות ב־2% מההכנסות ברבעון השלישי ב־2023. הרווח התפעולי המגזרי (לחברה גם פעילות הסעדה שנחשבת כמגזר נפרד) עלה ב־2% ל־76 מיליון שקל.
דן נסחרת לפי שווי שוק של 3.8 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה עלתה ב־51% השנה; ישרוטל ב־7.7 מיליארד שקל, לאחר עלייה של 52%; ופתאל ב־9.8 מיליארד שקל, לאחר עלייה של 14% מתחילת השנה.
