סגור

ביהמ"ש העליון: "כספי פנסיה אבודים אינם הפקר"

נדחה ערעורם של נאמני הפירוק של רשת מגה שביקשו להעביר לנושים כספי פנסיות שהופרשו ובעליהן לא ידועים. עובדי הרשת שפורקה ב־2016 יקבלו 25 מיליון שקל, שנוהלו בקופות הגמל של הרשת

בית המשפט העליון סיים את המאבק על הכספים האבודים בין עובדי רשת מגה לשעבר, קלאבמרקט וקו־אופ, לבין נאמני הפירוק של מגה, וקבע כי 25 מיליון שקל מקופות הגמל של עובדי מגה, שלא נמצא להם שיוך בקרב החוסכים, יחולקו לשאר החוסכים ולא יגיעו לידי המפרקים.
בעת פירוקה של הרשת ב־2016 היו בקופות הגמל של עובדי מגה 13.5 מיליון שקל שלא שויכו לעובדים. באותן קופות, שנוהלו אז בהלמן־אלדובי, נמצאו גם 9 מיליון שקל ו־2 מיליון שקל, בקופות עובדי קלאבמרקט וקו־אופ, בהתאמה, שגם הן פורקו.
נאמני מגה, עו"ד אמיר ברטוב, עו"ד אהוד גינדס ורו"ח גבריאל טרבלסי, טענו בבית המשפט המחוזי כי יש לספח את הכספים האבודים ולהעבירם לנושי מגה.
במהלך אוגוסט 2016 הציגו הנאמנים את המתווה שאליו הגיעו עם נציגי עובדי מגה לבית המשפט, שבמסגרתו 25% מהכספים האבודים יועברו לקופות של עובדי מגה ו־75% מהכספים ישמשו כהשבת חובות של מגה, קלאבמרקט וקו־אופ.
רשות ני"ע התבקשה לחוות את דעתה, ויו"ר הרשות דאז, דורית סלינגר, הבהירה כי להשקפתה אישור השתלטות הנאמנים על הכספים האבודים יביא לתקדים מסוכן שבמסגרתו הנהלות של חברות גדולות יבקשו להשתלט על כספים אבודים של עובדיהן. הרשות תמכה בפתרון של הלמן־אלדובי שהציע לחלק את הכספים לכלל העובדים של הרשת, וביהמ"ש דחה את תביעת נאמני הפירוק.
הנאמנים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון וטענו כי בעקבות הנתונים של הפרשה, כמו חדלות פירעונן של החברות, חלוף הזמן מאז הפירוק והניסיונות הכושלים לאיתור העמיתים הבלתי מזוהים — יש להתיר למפרקים לעשות שימוש באותם כספים.
בהחלטת בית המשפט העליון שפורסמה אתמול נכתב כי שימוש בכספים לטובת נושי החברה עשוי להיראות מוצדק במבט שטחי — אך אינו יכול לעמוד בבחינה מעמיקה. וכי אין לקשור את סבלם של הנושים להחלטה הקיימת בין מגה והעובדים.
פסק הדין קבע כי הכספים האבודים אינם "כספי הפקר", נכס עזוב אשר אין מי שזכאי ליהנות ממנו, ועל כן אם יועברו לידי העובדים, לא יימצא איש ניזוק או חסר. העליון קבע כי יש לנהוג בכספים על פי דיני הנאמנות, ובכלל זה לקבוע את זהות הנהנים וטיב השימושים שיעשו בהם בהתאם לתנאי הנאמנות. לסיום קבע בית המשפט כי הקלה שתינתן לעסקים בנוגע לנטל ההוכחה תביא לכך שדווקא מעסיק שהתנהלותו לקתה בחסר באופן שהוביל לכך שלא ניתן לאתר את העובדים לזכותם הפקיד כספים, יזכה ליתרון כלכלי בהשוואה למעסיק שהתנהל כשורה.