בלעדי
בכירי נקסט ג'ן ייקנסו אישית על רשלנות חמורה והימנעות מדיווחים שליליים
ועדת האכיפה המנהלית לפי חוק ני"ע הטילה על יעקב עמידרור, הראל הרשטיק ויניב חברון, המנכ"ל לשעבר, קנסות אישיים מצטברים של 380 אלף שקל. בהחלטה נטען שהיה במעשים שלהם, כדי "להטעות משקיע סביר". הקנס לנקסט ג'ן - שנמצאת בהשעיית מסחר - רבע מיליון שקל
יו"ר חברת נקסט ג'ן הציבורית יעקב עמידרור, המנכ"ל הראל הרשטיק והמנכ"ל לשעבר יניב חברון ישלמו קנסות אישיים מצטברים של 380 אלף שקל. זאת לאחר שוועדת האכיפה המנהלית לפי חוק ני"ע הטילה עליהם עיצומים אישיים בעקבות שורת הפרות חוק של אי־דיווח מעדכן תוך "רשלנות חמורה", שביצעו במסגרת פעילותם בנקסט ג'ן.
כל אחד מהשלושה היה שותף לכך - על פי חלקו באירועים השונים - ובנוסף החברה עצמה תשלם קנס של רבע מיליון שקל.
מדובר בהתקשרויות שונות שעליהן נקסט ג'ן דיווחה על חברת סנט־טק, שאותה היא ניסתה למזג לתוכה באותה עת, "שדווחו במקור כדיווחים חיוביים אשר היה בהם להשפיע בכיוון חיובי על השוק", כפי שטענה רשות ני"ע בהליך, ושדווחו בסמיכות זמנים "באופן שיצר מצג אופטימי וחיובי של התקדמות חברת סנט־טק".
בהמשך, לאחר שחלו בהתקשרויות אלה התפתחויות מהותיות שליליות עבור החברה "שלא היו נוחות" לה, לא הוגשו בגינם דיווחים מעדכנים. "כאשר אותם אירועים לא הבשילו להתקשרויות של ממש, או שהוחלט להפסיקן, או שפסקו מאליהן, נמנעו המשיבים מלפרסם דיווחים מעדכנים, במועד שבו נודעה ההתפתחות לחברה, באופן שישקף את המידע הנכון לציבור", טענה הרשות.
מדובר בארבע פרשות שונות במהלך 2022-2021 של אי־דיווח מעדכן במועד: על הפסקת ההתקשרות של סנט־טק עם יצרן גרמני לאספקת מערכות ניתוח אנליטי כימי; על הפסקת שת"פ עם ארגון איחוד והצלה לאיסוף דגימות לזיהוי חולי קורונה; על ביטול הסכם הפצה עם חברת לינק מדיקל; ועל הפסקת שת"פ עם המכון הביולוגי.
רשות ני"ע גילתה על הפסקת ההתקשרויות רק במסגרת השיח מול נקסט ג'ן על טיוטות התשקיף שהגישה החברה ב־2023 — ואז דרשה ממנה להוציא דיווחים למשקיעים. הרשות ציינה שמדובר ב"הליך תקדימי, שכן זו פעם ראשונה שמוגש הליך מנהלי בגין הפרות אי־דיווח מעדכן".
נקסט ג'ן ונושאי המשרה הכחישו את המיוחס להם וטענו שמדובר היה בעסקה מורכבת בין חברה פרטית לציבורית, ושהציפייה שהם ידעו מה קורה בסנט־טק אינה סבירה. עמידרור טען שבסך הכל הועסק כיו"ר ב־20% משרה ולא היה מעורב בניהול היום־יומי של נקסט ג'ן או סנט־טק.
חברון טען שבשל תפקידו הקודם כמנכ"ל סנט־טק נמנע מליטול חלק פעיל בכל הקשור במיזוג, והטיל את האחריות על עמידרור, ששימש כגורם המקשר בין החברות. הרשטיק כפר בהפרה שיוחסה לו, בתקופה שלאחר מינויו למנכ"ל נקסט ג'ן, בקשר לאי־דיווח על הפסקת השת"פ עם המכון הביולוגי.
בהחלטתה כתבה ועדת האכיפה, בראשות השופטת בדימוס ד"ר בלהה כהנא, שלמעט במקרה אחד מבין הארבעה, שבו לא הוטלה אחריות להפרה מנהלית בנוגע לאי־הדיווח על סיום הסכם ההפצה, בשלושת המקרים האחרים נקסט ג'ן נמצאה כאחראית להפרות אי־הדיווח המעדכן.
אף שרשות ני"ע דרשה להטיל על החברה עיצומים של 750 אלף שקל בפועל, וסכום דומה על תנאי למשך שנתיים - הוועדה הסתפקה בקנס של 250 אלף שקל בפועל ועוד סכום זהה על תנאי למשך שנתיים.
היא נימקה זאת במצבו הכלכלי הקשה של התאגיד, שנמצא כיום בהשעיית מסחר בשל אי־הגשת דו"חות כספיים במועד ונושא "הערת עסק חי".
היו"ר עמידרור נמצא אחראי ל־2 מתוך 4 ההפרות שיוחסו לו, והוטל עליו עיצום כספי של 150 אלף שקל בפועל ו־150 אלף שקל על תנאי לשנתיים (לאחר שהרשות ביקשה לגביו קנס כפול). הוועדה ציינה, שהוא ידע או היה עליו לדעת על הפסקת ההתקשרות עם הספק הגרמני ולמרות זאת הדבר לא דווח, אף ש"היה קריטי לחיי החברה ובמידה רבה אף עיצב את עתידה". וכך גם במקרה של הפסקת השת"פ עם איחוד והצלה קבעה שהיה מדובר ב"עניין מהותי" ביותר לעיצוב עתיד החברה.
המנכ"ל לשעבר יניב חברון נמצא אחראי ל־2 מתוך 3 הפרות שיוחסו לו בתקופת כהונתו, ועליו הוטל עיצום כספי של 150 אלף שקל בפועל ו־150 אלף שקל על תנאי לשנתיים. הוועדה כתבה ש"ניסיונו להרחיק את עצמו ולהטיל אחריות" על עמידרור, "אינו מקובל עלינו".
המנכ"ל הנוכחי הרשטיק נמצא אחראי להפרה אחת שיוחסה לו - והוטל עליו קנס של 80 אלף שקל בפועל ו־80 אלף שקל על תנאי לשנתיים. הוועדה קבעה שהוא נושא באחריות לאי־הדיווח על הפסקת השת"פ עם המכון הביולוגי, לאחר שסנט־טק הוציאה את כל עובדי המעבדה שלה לחל"ת.
הוועדה דחתה את גרסתו של הרשטיק שלפיה שיתוף הפעולה לא הופסק באופן רשמי "אלא גווע", וקבעה שהשהיית השת"פ "היה אירוע דרמטי שלילי בחיי סנט־טק", ואי הדיווח המעדכן היה בו "כדי להטעות משקיע סביר", ושמדובר ב"רשלנות חמורה". מנגד, הוועדה קבעה שיש ספק אם עמידרור ידע על הפסקת השת"פ או היה צריך לדעת, ולכן לא הטילה עליו אחריות בעניין זה.
הוועדה דחתה גם את הטענה של הרשטיק, שלפיה יש חשש שעצם הקביעה שהוא ביצע הפרה מנהלית בליווי סנקציות, עלולה להחזיר אותו לכלא לריצוי מלוא עונש המאסר שהוטל עליו, שהרי כיום הרשטיק עדיין מוגדר כ"אסיר ברישיון" עם הגבלות שונות. זאת לאחר ששוחרר ב־2021, לאחר שריצה 25 שנות מאסר מתוך 30 שנים שנקצבו לו, בשל הרשעתו ברצח לוכד הנחשים יעקב סלע.
הרשטיק אמור לסיים את תקופת הריצוי שלו כ"אסיר ברישיון", לאחר שהוארכה פעם אחת, ב־2029. הוועדה החליטה שלא לקבל את טיעונו של הרשטיק כדי ש"לא יהא חוטא כנשכר" .
כפי שנחשף בכלכליסט, במהלך מאסרו הרשטיק ייסד את סנט־טק, שהתיימרה להציג פיתוח מהפכני בתחום זיהוי מחלות ונגיפים באמצעות נשיפה.
חלומות המיזוג, כשברקע מגפת הקורונה שפרצה אז, הביאו להתנפחות השלד הבורסאי לשוויים דמיוניים של יותר מרבע מיליארד שקל (בינואר 2021).
אלא שרשות ני"ע בלמה שוב ושוב את המיזוג, וטענה שנקסט ג'ן הפרה את החוק כשהציעה למכור את מניותיה לבעלי סנט־טק ללא תשקיף בתוקף, ובהמשך לא אישרה את טיוטות התשקיף השונות שהגישה סנט־טק — מה שהביא לכישלון המיזוג.
ברקע נחשפו בעיות ביחס לחברה ולפיתוח שלה — והחברה כמעט ונמחקה כליל (כיום שוויה 7 מיליון שקל בלבד). בתחילת השנה סנט־טק הפכה לחברה־בת של נקסט ג'ן, לאחר שהאחרונה המירה חוב של סנט־טק כלפיה ב־77% מסנט־טק.
החלטת ועדת האכיפה ניתנה באוקטובר ותכנס לתוקף ב־15 בדצמבר (אז תפורסם ותדווח). בינתיים עמידרור הגיש השבוע עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב וטען שהחלטת הוועדה "לוקה בחוסר סבירות קיצוני ובפגמים מהותיים בשיקול הדעת המינהלי". גם הרשטיק יגיש ערעור, והשבוע ביקש מבית המשפט המחוזי ארכה לצורך כך. מחברון לא התקבלה תגובה.
עו״ד ערן שחם שביט, ממחלקת צווארון לבן ופתרונות מיוחדים במשרד הרצוג, המייצג את הראל הרשטיק, מסר כי "בימים הקרובים יגיש הראל הרשטיק את עתירתו המנהלית. יובהר כי הוועדה המנהלית קיבלה כממצא עובדתי ששיתוף הפעולה עם המכון הביולוגי לא הופסק, בניגוד לטענת הרשות, שכן המשיך שיתוף פעולה אקדמי (פרסום מאמרים אקדמיים מקצועיים) וכי השהיית בדיקת הדגימות היתה זמנית עד לגיוס הון שהחברה היתה צריכה להמשך המחקר. עם קבלת ממצא זה על ידי הוועדה מתחדדות הטעויות המשפטיות שלדעתנו נפלו בהחלטת הוועדה ואשר ייבחנו על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי".
