בלעדי
הפועלים מעלה דמי ניהול לקופות בניהול אישי, ונוגס בהכנסות המוסדיים
מיטב, בית ההשקעות הגדול בתחום, נאלץ להודיע ללקוחות בעלי קופות בניהול אישי בבנק הפועלים כי הם ישלמו דמי ניהול קבועים של 0.24% בשנה • בעקבות פניית מיטב, רשות התחרות קבעה שהמהלך לגיטימי
רוצה ביס גדול יותר מהעוגה. בימים אלו מתרחש קרב בזירה שבה מתנהלים כ־23 מיליארד שקל ושמניבה למוסדיים הכנסות של עשרות מיליוני שקלים — זירת הקופות בניהול אישי (IRA — ראשי תיבות של Individual Retirement Account, כלומר קופות גמל או קרנות השתלמות בניהול אישי). מי שהצית את הקרב הוא בנק הפועלים, שהחליט להעלות את דמי הניהול שהוא גובה מקופות IRA, במהלך שמהווה נגיסה בהכנסות של הגופים המוסדיים מהתחום. בחודש האחרון שלח מיטב הודעה ללקוחותיו המחזיקים בקופות IRA בבנק הפועלים, שלפיה החל מהחודש הבנק ייגבה מהם דמי ניהול קבועים בשיעור של 0.06% לרבעון — כלומר 0.24% בשנה — וזאת ללא תלות בהיקף הפעילות של החוסך. עבור לקוחות בעלי היקף נכסים העולה על 6 מיליון שקל בקופה, דמי הניהול יופחתו ל־0.02% לרבעון, שהם 0.08% בשנה.
הבנק כגורם תפעולי
קופות IRA הן מכשיר חיסכון לטווח ארוך המאפשר לחוסך לנהל באופן עצמאי את השקעותיו — בניגוד למסלולים מנוהלים, שבהם בית ההשקעות מקבל את החלטות ההשקעה. במסגרת זו, הבנק משמש כגורם התפעולי: הוא מספק את התשתית למסחר, מבצע את פעולות הקנייה והמכירה ומחזיק בנכסים בפועל (custodian). במקביל, בית ההשקעות או חברת הגמל מספקים את “המעטפת הפנסיונית” — כלומר את המוצר הפנסיוני עצמו (קופת גמל או קרן השתלמות), על כלל ההיבטים הרגולטוריים, המיסויים והניהוליים. משום כך, דמי הניהול הנגבים הם נמוכים משמעותית. לשם השוואה, בקופת גמל סטנדרטית, או בקרן השתלמות, דמי הניהול נעים בין 0.5% ל־1%, בעוד בקופות IRA משלמים לפי כמות הפעולות, כאשר הסה"כ הוא לרוב נמוך יותר.
משום כך, המהלך של בנק הפועלים — מעבר מדמי פעולה לדמי ניהול קבועים — נחשב חריג יחסית למקובל בענף. כך למשל, בנק לאומי ממשיך לגבות עמלות לפי פעולה, בשיעור של 0.08%-0.05% לכל עסקת קנייה או מכירה, ואינו גובה דמי ניהול תקופתיים קבועים. דמי הניהול בקופות IRA נקבעים בדרך כלל אחת לשנה במסגרת הליך תחרותי בין המוסדיים לבין הבנקים המספקים את התשתית.
בנק הפועלים, כבנק השני בגודלו בישראל, מנהל פעילות רחבה בתחום זה בהיקפים של מיליארדי שקלים. בנק הפועלים הוא זה שמספק את השירותים ללקוחות של בית ההשקעות מיטב. במכתב ששלח מיטב ללקוחות ה־IRA שלו בעקבות החלטת הפועלים נכתב כי: "העמלה תגבה בגין האפשרות לבצע כלל פעולות קנייה ומכירה של ניירות ערך סחירים בחשבון קופת גמל בניהול אישי ברבעון הקודם, ללא הגבלה וללא תלות במספר הפעולות, והיא תגבה גם אם לא בוצעו פעולות".
המהלך של בנק הפועלים עורר את זעמו של מיטב, בית ההשקעות הגדול בישראל שמחזיק גם בפעילות הגדולה ביותר של IRA (ראו תרשים). לכלכליסט נודע כי רשות התחרות נדרשה לבחון את חוקיות המהלך בעקבות פנייה של בית ההשקעות מיטב. הרשות קבעה כי מדובר במהלך עסקי לגיטימי.
ככל הידוע, מיטב הוא הגוף הראשון שמולו יושם מודל העמלות החדש, אך בענף מעריכים כי גם יתר הגופים יידרשו להתאים את תנאיהם בקרוב. חלק מהשחקנים אף ציינו כי ייתכן שיאלצו להפחית את דמי הניהול שלהם עצמם כדי לשמור על תחרותיות — כלומר, לספוג חלק מהעלות שמגלגל הבנק על הלקוחות. המשמעות היא לחץ ישיר על שולי הרווח של בתי ההשקעות. מבחינת מיטב, קיים חשש כי כדי למנוע נטישת לקוחות, יידרש לוותר על חלק מהכנסותיו ולהעבירן לבנק באמצעות השארת העמלות על כנן וספיגת הפער בינן לבין העמלות החדשות של בנק הפועלים.
בכיר בענף הגמל אמר לכלכליסט כי "לקוחות IRA רגישים מאוד לעלויות. מדובר במשקיעים לטווח ארוך, שלא מבצעים מסחר תדיר אלא רוכשים בעיקר מדדים בעלות נמוכה כחלק מחיסכון פנסיוני. במיטב חוששים מנדידה של לקוחות אל שחקנים שיספגו בעצמם את העלויות. בפועל, בנק הפועלים מנסה לקחת נתח מהותי מההכנסות של חברות הגמל".
חשש משחיקת היתרון בענף
היתרון המרכזי של קופות IRA הוא האפשרות לחסוך בדמי ניהול השקעות, אשר במסלולים מנוהלים נעים לרוב בין 0.5% ל־1% בשנה כאמור. עם זאת, גורמים בענף מציינים כי המהלך של בנק הפועלים עשוי לשחוק יתרון זה. כאשר מחברים את דמי הניהול שגובות חברות הגמל (כ־0.4%-0.3%) עם דמי הניהול החדשים של הבנק (עד 0.24%), מתקבלת עלות כוללת שמתקרבת ל־0.6% בשנה — רמה הדומה לזו של קופות גמל מנוהלות. מצב זה מעלה שאלה האם מודל ה־IRA עדיין מצדיק את עצמו עבור חלק מהחוסכים.
בשנים האחרונות נרשמה צמיחה משמעותית בהיקף הנכסים המנוהלים בקופות IRA. נכון לסוף מרץ 2026, היקף הנכסים עומד על קרוב ל־23 מיליארד שקל — תוספת של כמעט 4 מיליארד שקל בתוך שנה אחת בלבד. השחקן הגדול ביותר בתחום הוא כאמור בית ההשקעות מיטב, שמנהל קופות IRA בהיקף של כ־13.75 מיליארד שקל, מתוך כ־140 מיליארד שקל בקופות גמל בכלל פעילותו. במקום השני ניצבת הפניקס, עם היקף של קרוב ל־3 מיליארד שקל.
קופות IRA מיועדות לרוב לחוסכים בעלי אוריינות פיננסית גבוהה, בעיקר בעשירונים העליונים, המעוניינים לנהל את השקעותיהם בעצמם — בדרך כלל באמצעות השקעה במדדים ובמכשירים סחירים, ולא באמצעות מסחר אינטנסיבי. עם זאת, בישראל התחום ספג פגיעה תדמיתית קשה בעקבות פרשות מהשנים 2021–2023, שבהן נעלם סכום מצרפי של קרוב למיליארד שקל מכספי חוסכים שהושקעו דרך קופות IRA, בין היתר במסגרת פעילות של חברת סלייס. חלק מהפעילות בוצע אף במסלולים “עוקפי בנקים”, ללא רישום והחזקה מסודרת של הנכסים על ידי הבנקים.
לפי הידוע, כספים נותבו באמצעות סוכני ביטוח ויזמים פיננסיים לקרנות אסורות להשקעה, תוך שימוש בייפוי כוח ובניצול העובדה שבקופות IRA אין מגבלות השקעה מחמירות כמו במסלולים מנוהלים. חלק מהכספים הושקעו גם דרך בית ההשקעות גלובל נט, שאיבד מאז את רישיונו. כך למשל, קרן מונטרו גייסה כ־450 מיליון שקל דרך קופות IRA — ולאחר מכן קרסה. רוב הכספים שנעלמו טרם אותרו, ורק חלק קטן הושב לחוסכים.
על רקע האירועים, רשות שוק ההון החמירה את הפיקוח על התחום. בין היתר פורסמה טיוטת תקנות הכוללת מגבלות חדשות על השקעות - הגבלת החשיפה לנכסים לא סחירים לעד 25% מהיקף הקופה; קביעת תנאי סף לחוסכים, כמו מתן אפשרות להשקיע ב־IRA רק למי שמקבל קצבה פנסיונית של לפחות 10.3 אלף שקל (פי שניים מהקצבה המינימלית נכון ל־2025), או לחלופין צבר לפחות 3 מיליון שקל בחיסכון פנסיוני; ודרישה להון מינימלי של כ־100 אלף שקל לצורך פתיחת קופת IRA.
מבנק הפועלים נמסר: "ניהול חשבונות IRA הוא שירות מורכב, הכרוך בתשומות טכנולוגיות ותפעוליות משמעותיות וכן בעלויות צד ג' גבוהות. העמלה המעודכנת נגבית מהגופים המוסדיים המנהלים את קופות הגמל הרלוונטיות".
