בלעדי
יוסי סגול בוחן רכישת כאל יחד עם גופים פיננסיים זרים
סגול, הדור השני למשפחת בעלי כתר פלסטיק ולשעבר מנכ"ל כתר ארה"ב, בוחן הצטרפות למכרז החדש למכירת חברת כרטיסי האשראי לצד גופים פיננסיים אמריקאיים. במקביל, בנק ישראל והאוצר נוטים לאפשר לדיסקונט ארכה של כמה חודשים למכירת השליטה בכאל
יוסי סגול, הדור השני לבעלי כתר פלסטיק, בוחן את רכישת כאל יחד עם מספר גופים פיננסיים זרים, כך נודע לכלכליסט. סגול היה בעבר מנכ"ל כתר ארה"ב, מחזיק בכ־20% מקבוצת פרופיט ועומד מאחורי KC Partners. בנוסף, מחזיק סגול מניות בחברת האנרגיה אקונרג'י, וכן בחברת הובלת התרופות המסוכנות אקווהשילד, ששווייה עומד על יותר ממיליארד דולר. לאחרונה נכנס כמשקיע העוגן הראשון ב־KC Partners, חברת ההשקעות שהקים יחד עם אבי קמינסקי, מייסד KCR. סגול מתנהל, ככל הידוע, מול בנק ג'יי.פי. מורגן, שמרכז את המכרז השני למכירת כאל בידי בנק דיסקונט, שטרם יצא לדרך.
לסגול קשרים טובים עם גופים פיננסיים גדולים בארה"ב, קרנות השקעה וקרנות פנסיה. קשרים אלה נוצרו בעת שכיהן בכתר, והיה למעשה בעל מניות בחברה לצד אביו יצחק ודודו סמי.
עוד נודע לכלכליסט כי במקביל, הן בנק ישראל והן משרד האוצר נוטים לאפשר לדיסקונט ארכה של מספר חודשים למכירת האחזקה. דיסקונט וכאל נפגשו עם גורמים בבנק ישראל ובמשרד האוצר בשבועות האחרונים, לאחר ששלחו מכתב בקשה להאריך את מועד המכירה הסופי של מניות כאל, והטון בעניין חיובי.
זאת בעיקר לאור העובדה שדיסקונט ניהל תהליך מסודר למכירת החברה, חתם על הסכם, ולאחר שנה של בדיקות החליטה רשות התחרות להתנות את מתן ההיתר במכירת אחזקותיו של הרוכש העיקרי, ג'ורג' חורש, בחברת סופר־פארם (35%), מחשש לפגיעה בתחרות בתחום הפארם. חורש סירב, והאישור לא ניתן, כך שהעסקה נפלה.
חורש ויוניון שבבעלותו חתמו על רכישת כאל תמורת 3.75 מיליארד שקל, וסכום נוסף של 250 מיליון שקל, שהותנה בתוצאות. הם גברו על מוטי בן משה, שהציע סכום גבוה יותר — 4.18 מיליארד שקל.
דווקא מבחינת דיסקונט, נראה כי העובדה שהעסקה ירדה מהפרק הביאה לעניין רב הרבה יותר בחברת כרטיסי האשראי, כשעשרה גופים, ביניהם חורש והראל, שלא ויתרו, בוחנים את רכישת החברה. נכון שחלקם מעוניינים להשתלב באחזקות מיעוט, אבל קרנות כמו סנטרברידג' (שהשתתפה גם במכרז הקודם) וגלטין, יחד עם גיל אגמון ודלק רכב שבשליטתו, תור רוזנברג וחברת פינטק זרה, וכן גופים נוספים, מעוניינים להוביל את הרכישה.
חורש והראל מנסים לגבש קבוצה עם אחת הקרנות הזרות, שבה יחזיקו אחזקות מיעוט שיאפשרו להם לעבור את מכשול רשות התחרות.
מבחינת סגול, אחרי שנים ארוכות שבהן התמקד בהשקעות בחו"ל, הוא מבקש כעת להפנות את עיקר פעילותו להשקעות כחול־לבן, ורכישת כאל עשויה להיות הצעד המשמעותי ביותר שלו בכיוון הזה. סגול מנהל את הונו, בעיקר, אך גם את הונה של משפחתו, שהחזיקה בבעלות על כתר פלסטיק, שהקים אביהם של סמי ויצחק, יוסף סגול, שעל שמו הוא נקרא.
כתר נמכרה (80%) לידי קרן בי.סי. פרטנרס ב־2016 תמורת 1.4 מיליארד דולר, אבל רוב הסכום שולם באמצעות הלוואה שנטלה כתר עצמה, מה שהביא את החברה לקשיים. בסופו של דבר נאלצה הקרן לוותר על השליטה ולהעבירה לבעלי החוב לפני כשלוש שנים.
למעשה, גם משפחת סגול נאלצה לוותר על 20% ממניותיה במהלך זה, אבל נשארה עם קרקעות המפעלים, שאותן מכרה לחברת וילאר לפני שנה תמורת חצי מיליארד שקל.
סגול מנהל תיק השקעות עצמאי בהיקף של מיליארדי שקלים, אבל את העסקה אינו מתכוון לבצע לבדו, אלא עם שותפים זרים, כאמור. סגול קיים בשבועות האחרונים פגישות עם רוב הגופים. הגופים הם בעיקר אמריקאיים, שם מתנהלים מרבית עסקיו של סגול, כאשר לרוכשים זרים צפויות להיות מגבלות רגולטוריות פחות משמעותיות מאשר לרוכשים ישראלים.
אבל לסגול מחכה תחרות לא קלה, לאחר שכיום נחשבים הקבוצה של חורש והראל ואחת הקרנות הזרות, ומנגד גיל אגמון ודלק רכב, לפייבוריטים במכרז השני של דיסקונט. בין המתעניינים הנוספים שמעוניינים להחזיק אחזקות מיעוט בכאל נמצאים מייסדי וויז, בראשות אסף רפפורט, צבי ברק, מבעלי ווישור ואיילון, שעשוי לחבור לחורש, איילון עצמה, בנק ירושלים ומתעניינים נוספים.
כאל היא אחת משלוש חברות כרטיסי האשראי הגדולות בישראל, עם רווח שנתי מייצג של כ־350 מיליון שקל, מיליוני מחזיקי כרטיסים ותיק אשראי של מיליארדי שקלים. דיסקונט מחזיק ב־72% ממניותיה, והבנק הבינלאומי ב־28% הנותרים. על פי החוק להגברת התחרות, דיסקונט נדרש להשלים את מכירת השליטה עד מאי 2027.
אבל כאמור, הן בבנק ישראל והן באוצר בוחנים בחיוב מתן ארכה לכאל של מספר חודשים, עד לקיץ הקרוב. ארכה כזו אינה יכולה להינתן על ידי שני הגופים, אלא מחויבת בחקיקה ובהחלטה מיוחדת של ממשלת המעבר או של הממשלה החדשה.
דיסקונט, שמנוהל בידי אבי לוי, לא ימתין להחלטה, אלא יוציא בשבוע עד עשרת הימים הקרובים מכרז חדש, מהיר ואינטנסיבי, שבמסגרתו ייפתחו חדרי מידע מעודכנים עם התוצאות של 2026. הכוונה היא לסיים את המכרז בתוך חודש וחצי עד חודשיים ולבחור הצעה זוכה, שלאחריה תתקיים התנהלות מול רשות התחרות והפיקוח על הבנקים. הפיקוח על הבנקים, אגב, אישר את עסקת חורש והראל.




























