הבנקים: "לא נסכים שידירו אותנו מחשבון ההשקעות החדש"
במערכת הבנקאית נערכים למאבק ציבורי ופוליטי אם ועדת הארביטראז' תמליץ למנוע מהם להתחרות בשנים הראשונות מול בתי ההשקעות בפלטפורמת ההשקעות החדשה. בכיר בבנק: "מדובר בהעדפת אינטרסים עסקיים על פני טובת הציבור"
הקרב הגדול הבא בשוק החיסכון וההשקעות כבר החל — עוד לפני שפורסמו המסקנות הסופיות של ועדת הארביטראז'. בזמן שהוועדה מגבשת את מתווה חשבון ההשקעות האחיד החדש, שנועד לשנות את הדרך שבה הציבור מנהל את חסכונותיו, בבנקים חוששים כי הרפורמה תחזק את בתי ההשקעות ואת חברות הביטוח על חשבונם.
האפשרות להעניק לבתי ההשקעות תקופת חסינות מפני תחרות מצד הבנקים מעוררת התנגדות חריפה בבנקים, שמזהירים מפגיעה בציבור ובאובייקטיביות הייעוץ. מנגד, בבתי ההשקעות טוענים כי ללא הגנה כזו, הבנקים עלולים לחנוק את התחרות עוד לפני שתיוולד.
אתמול חשף כלכליסט כי ועדת הארביטראז', שבה חברים נציגי רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, משרד האוצר ורשות המסים, בוחנת מתן "הגנת ינוקא" לבתי ההשקעות שיפעילו את חשבון ההשקעות החדש. המשמעות היא שבמשך מספר שנים ייהנו בתי ההשקעות מבלעדיות או מיתרון רגולטורי, בעוד שהבנקים לא יוכלו להתחרות מולם באופן מלא.
המסקנות הסופיות של הוועדה יתפרסמו בשבועות הקרובים, אולם עצם העלאת האפשרות כבר הובילה לתגובות חריפות מצד בכירים במערכת הבנקאית.
"עד היום הוועדה פעלה מתוך ראייה של טובת הציבור ולא מתוך רצון להעדיף שחקנים מסוימים בשוק", אמר לכלכליסט בכיר במערכת הבנקאית. "טובת הציבור מחייבת שהגורמים שמעניקים ייעוץ השקעות אובייקטיבי — והבנקים הם עדיין הגורם המרכזי בתחום הזה — יוכלו להשתתף גם בהפעלת חשבון ההשקעות החדש. זו הייתה העמדה המקצועית שהתקבלה עד כה מתוך הבנה שהיא משרתת את הלקוחות. אם מנסים לשנות את המסקנות בגלל אינטרסים של שחקנים מסוימים, מדובר בהעדפת אינטרסים עסקיים על פני טובת הציבור".
לדברי בכיר בבנק אחר, המהלך אינו סביר ועלול ליצור עיוות נוסף במבנה השוק. "הלקוחות ייאלצו לעבוד מול גופים שיש להם אינטרס מובהק לשווק מוצרים מסוימים, בעוד שהבנקים מחויבים למתן ייעוץ אובייקטיבי", אמר. "מאז רפורמת בכר נבנו כאן גופים פיננסיים גדולים וחזקים מאוד. חלקם, כמו הפניקס, כבר אינם זקוקים להגנות רגולטוריות. זה נראה כמו כניעה ללחצים של ענף הביטוח ושל מערכי ההפצה שלו".
אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת הארביטראז' במסגרת מסקנות הביניים היא הקמת חשבון השקעות אחיד — מוצר חדש שאמור לרכז תחת מסגרת אחת את רוב אפיקי החיסכון וההשקעה הלא־פנסיוניים. הרעיון הוא לפשט את עולם החיסכון עבור הציבור. במקום שהמשקיע יידרש לבחור בין שורה ארוכה של מוצרים נפרדים — תיק ניירות ערך, קרנות נאמנות, קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון ומוצרים נוספים — הוא יוכל לנהל את כלל השקעותיו במסגרת חשבון אחד. בתוך החשבון ניתן יהיה להחזיק מגוון רחב של מוצרים פיננסיים, תוך יצירת אחידות רגולטורית ומיסויית רחבה יותר. המאפיין המרכזי של החשבון צפוי להיות מנגנון דחיית מס. כלומר, קנייה ומכירה של ניירות ערך, מעבר בין קרנות נאמנות או שינוי מסלולי השקעה לא ייחשבו לאירוע מס. מס רווחי ההון ישולם רק בעת משיכת הכספים מהחשבון.
למרות שבבנקים מעריכים כי הסיכוי להדרה מלאה שלהם מהרפורמה עדיין אינו גבוה, הם כבר נערכים לתרחיש כזה. לדברי בכיר במערכת הבנקאית, "אנחנו עדיין לא מאמינים שזה יקרה. עד כה הוועדה רצתה שהבנקים יהיו חלק מהמהלך, משום שזה משרת את הציבור. אם רוצים להקים פלטפורמה חדשה, היא חייבת להיות רחבה, נגישה ואובייקטיבית. אם ההחלטה תהיה שונה, לא נשלים עם זה. נסביר לציבור שיש כאן החלטה שפוגעת בו. המאבק לא יתנהל רק מול הכנסת, אלא גם דרך הציבור — ומשם בחזרה אל הכנסת".
במערכת הבנקאית דוחים את הטענה כי נדרשת הגנה זמנית על בתי ההשקעות מפני תחרות מצד הבנקים. "יש כאן פרדוקס", אמר בכיר בענף. "הגופים האלה מדברים ללא הפסקה על תחרות, כל עוד זו תחרות שמאפשרת להם להרוויח. ברגע שנכנס שחקן שעלול להתחרות בהם באמת, פתאום זו כבר תחרות לא לגיטימית. מי שמסתכל על התוצאות הכספיות ועל רמות הרווחיות של בתי ההשקעות רואה שהם לא נמצאים במצוקה. במקרים רבים התשואה על ההון שהם מציגים אף גבוהה מזו של הבנקים". המסר שהבנקים מבקשים להעביר ברור: אם המטרה היא יצירת תחרות אמיתית בשוק החיסכון, אין היגיון בהוצאת אחד מערוצי ההפצה הגדולים והמשמעותיים ביותר מהמשחק.
ההתנגדות להדרת הבנקים מהרפורמה אינה מגיעה רק מהמערכת הבנקאית. גם איגוד קרנות הנאמנות הביע עמדה דומה. במכתב ששלח האיגוד בתחילת השנה נטען כי הצלחת הרפורמה תלויה בכך שכל חברי הבורסה יורשו להפעיל את הפלטפורמה החדשה, כולל הבנקים. באיגוד סבורים כי לבנקים יתרון משמעותי ביכולת ההפצה ובהנגשת המוצר לציבור הרחב, ולכן הדרתם עלולה דווקא לפגוע בהצלחת הרפורמה. "הדרך היחידה לקדם את הרפורמה היא לאפשר לכל חברי הבורסה לתפעל את הפלטפורמה, כולל הבנקים, שלהם יש מנגנון הפצה שאין לשאר חברי הבורסה", נכתב בעמדת האיגוד.
באיגוד גם מצביעים על בעיה נוספת. לדבריהם, בתי ההשקעות הגדולים רואים את הרפורמה מזווית עסקית שונה, בעוד שסוכני הביטוח יוכלו להמשיך לשווק מחוץ לחשבון ההשקעות מוצרים כגון פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה. לכן, לטענתם, אם הבנקים יודרו מהרפורמה, ייווצר מצב שבו חלק מהשחקנים ימשיכו לפעול מחוץ למסגרת החדשה ויוכלו להסיט אליהם לקוחות, באופן שעלול דווקא לפגוע ביעדי הרפורמה.
מאחורי הוויכוח המקצועי על מבנה חשבון ההשקעות מסתתר מאבק רחב בהרבה. חשבון ההשקעות החדש עשוי להפוך בעתיד, בתרחיש מסוים, לצינור המרכזי שבאמצעותו הציבור הישראלי ינהל את החיסכון הלא־פנסיוני שלו. מי שיחזיק בנקודת המפגש עם הלקוח ייהנה לא רק מהכנסות ישירות, אלא גם מהיכולת להציע לו מוצרים פיננסיים נוספים ולבנות מערכת יחסים ארוכת טווח. זו הסיבה שהוויכוח סביב "הגנת הינוקא" אינו ויכוח טכני בלבד. עבור הבנקים מדובר במאבק על שמירת מעמדם בעולם ההשקעות והחיסכון. עבור בתי ההשקעות וחברות הביטוח מדובר בהזדמנות נדירה לבסס ערוץ הפצה חדש ועוצמתי. ככל שמתקרב מועד פרסום המסקנות הסופיות של ועדת הארביטראז', כך מתברר שהדיון כבר מזמן חרג מגבולות המדיניות הציבורית — והפך לקרב על חלוקת הכוח בשוק הפיננסי הישראלי בעשור הקרוב.
