פרסום ראשון
האפאג-לויד ופימי יגישו הצעה משופרת לרכישת צים, קיבלו ארכה של 30 יום להגשתה
ההצעה המעודכנת שיגישו פימי והאפאג־לויד עד סוף החודש תכלול גישה ישירה של המדינה לצי 16 האוניות החדשות של צים ישראל, גישה לנתיבי שיט למזרח הרחוק, ואפשרות למכור רק 10% ממניות צים ללא אישור ממשלה, לעומת 24% אפשריים כיום. במקרה כזה, הסיכוי למעורבות זרה בצים ישראל יקטן לאפס
בספטמבר, זהו תאריך היעד שחברת הספנות גרמנית האפאג־לויד (Hapag-Lloyd) וקרן פימי יגישו עדכון להצעה המקורית שלהם לעסקת צים. שני הגופים מוכנים להתגמש מול המדינה לאור דרישות ששמעו בפגישות שקיימו.
לכלכליסט נודע כי את הדרישות שמעו נציגי האפאג־לויד, העוסקת בתובלה ימית, בראשות סאמר חאג' יחיא ופימי בראשות ישי דוידי וגילון בק, מבכירי 8 משרדים ממשלתיים שעימם קיימו מרתון שיחות ב־19-18 באוגוסט. בפגישות אלה קיבלו מושג על השגות המשרדים השונים מפרטי העסקה הקשורים במניית הזהב של המדינה, ומדוע הפרטים אינם עונים על דרישות מניית הזהב. בשבוע שלפני כן נערכו פגישות עם אגף ההחשב הכללי ותקציבים באוצר, שעמדותיהם אינן אחידות.
בין היתר היו השיחות עם נציגי משרד הכלכלה, החקלאות, התחבורה, ראש הממשלה, הביטחון האוצר והמל"ל. שמונה גופים נדרשים להבהיר אם הם בעד או נגד, ושישה מהם כבר הבהירו שהם נגד. לכלכליסט נודע כי הגוף היחיד שתומך כרגע באישור העסקה הוא המל"ל, אבל עם הסתייגויות ובכפוף לחוו"ד של האוצר. גם אגף התקציבים באוצר עדיין מתלבט ונוטה לאשר.
המדינה, ובעיקר רשות הספנות, התנגדו עד היום לאישור העסקה, בעיקר לאור העובדה שהיא מקטינה את נתיבי הגישה של צים לנתיבי שיט בינלאומיים מרכזיים וכן משום שצים ישראל, שאמורה להיות חברה נפרדת ומוחזקת בידי פימי, תהיה חברה קטנה עם איתנות פיננסית מוגבלת לדעת גורמים מקצועיים וממשלתיים. שישה מבין שמונת הגורמים שאמורים לתת חוו"ד בנוגע לאישור העסקה התנגדו לה, ביניהם משרד הכלכלה, החקלאות והתחבורה.
לאחר השיחות ביקשו פימי והאפאג־לויד ארכה של 45 יום כדי לגבש מענה לסוגיות וההשגות ששמעו בפגישות. רשות החברות שמרכזת את הדיונים מול הרוכשות ואמונה על מתן או ההיתר, הסכימה לתת ארכה רק עד 27 בספטמבר והודיעה על כך היום לשתי הרוכשות.
אבל גורמים שונים שהתדיינו מול הרוכשות טענו כי הסיכוי לשינוי בעמדת המשרדים, שרובם כאמור נגד ההיתר, נמוך. הם העריכו כי השינויים שעליהם מדובר מציבים את האפאג-לויד בעמדה של חוסר כדאיות כלכלית לביצוע העסקה, וספק אם תסכים לכך כשהיא משלמת 4.2 מיליארד דולר לבדה עבור צים. פימי מקבלת בהסכם ללא תשלום 16 אוניות של צים ושלושה קווי שיט.
המדינה מעוניינת ב־6 קווים
לצים יש 130 ספינות, חלקן מוחכרות, ו־55 קווים. בנוגע ל־16 הספינות שיועברו לצים ישראל אין למדינה בעיה. לעומת זאת, שלושת הקווים האלה הם הבעיה המרכזית של המדינה במתן ההיתר. שניים מהם הם ליוון ואחד לארה"ב. המדינה מעוניינת לפחות ב־6 קווים ואפילו 10, כשקו אחד לפחות למזרח הרחוק הוא הכרחי ובל יעבור, כדי לשמר את היכולת של צים לשוט לרחבי העולם בזמני משבר אזוריים. ויתור על קווים נוספים עלול להיות לא כדאי להאפאג־לויד. עם זאת, בהודעת החברה הגרמנית היום היא הבהירה כי "ישופר הקשר בין ישראל ליעדים במזרח הרחוק, שהיה בספק בעסקה הקיימת", ללא פירוט.
חשש נוסף של המדינה הן מערכות המידע של צים והדרישה היא למערכות מידע נפרדות לצים ישראל שיהיו בידי קרן פימי. בנוסף, לצים ישראל תלות מסוימת בהאפאג־לויד בעשר השנים הראשונות להסכם ובמדינה חוששים מהמעורבות הסעודית והקטארית בהאפאג־לויד בתקופה זו. האפאג־לויד טענה בשיחות כי במסגרת תנאי העסקה "הסיכוי להתערבות זרה כלשהי ביכולות ההובלה הימית של ישראל הוא אפסי, לרבות בכל הנוגע להובלת מטענים רגישים ומוצרים חיוניים לישראל".
שיעור מניית הזהב יופחת ל־10%
החברה הגרמנית ופימי הסכימו להחמיר תנאי מהותי במניית הזהב, לאחר שעד היום בהתאם לתנאי מניית הזהב ניתן למכור עד 24% ממניות החברה למשקיע זר פרטי, ללא צורך בהודעה או באישור של ממשלת ישראל. במסגרת העסקה המעודכנת יופחת שיעור זה ל־10% בלבד. בנוסף, קרן פימי התחייבה שלא להנפיק את מניות צים ישראל למסחר מחוץ לבורסה הישראלית.
במסגרת העדכונים תקבל המדינה שליטה וסמכות רחבות יותר על צים ישראל כולל גישה לצי בבעלותה, שיכלול 16 אוניות חדשות. צים ישראל תפעיל אוניות בעלות קיבולת גבוהה משמעותית למכולות קירור ותקבל גישה למאגר המכולות הגלובלי של האפאג־לויד, הכולל צי מודרני של מכולות קירור. בנוסף, שותפות העסקה יתחייבו לתקציב נוסף להשקעה בכוח האדם הימי בישראל, באמצעות הרחבה ומודרניזציה של החינוך הימי, ויושקעו משאבים לתמיכה בתעשייה הימית בישראל.
נקודה מעניינת נוספת שבמשרדי הממשלה ציינו היא הרושם שבצים עצמה, בדירקטוריון ובהנהלה, לא מביעים להיטות להשלמת העסקה וקבלת ההיתר בעוצמה שמגיעה מהאפאג־לויד ופימי. אותם גורמים אמרו כי הדירקטוריון יודע שבמקרה של עסקה הוא יוחלף, וכך גם המנכ"ל החדש חן ליכטנשטיין, ולא אמור להיות לו מניע מיוחד לאישור. בצים לא הגיבו. גורמים בפקידות חוששים גם כי המטרה האמיתית של האפאג־לויד ופימי היא למשוך את ההחלטה עד לאחר הבחירות מתוך תקווה שממשלה חדשה תדון בנושא בנימה חיובית יותר.
רולף האבן־יאנסן, מנכ"ל האפאג־לויד: "הקשבנו בקפידה לצרכים שעלו בדיונים עם ממשלת ישראל ועם הרשויות הרלבנטיות. יחד עם שותפינו, אנו מגבשים הצעה משופרת שנועדה לחזק עוד יותר את הביטחון והעצמאות הימיים של ישראל. ההצעה המתוקנת תבטיח את גישתה של ישראל לנתיבי שיט מרכזיים, גם מאסיה, ותשפר את ההגנות הניתנות במנגנון מניית הזהב. ההסכם ימנע כל התערבות זרה בשינוע מטענים רגישים של ישראל, ומהווה שיפור משמעותי ביחס למצב הקיים. אנו מאמינים כי עסקה זו תהווה אבן דרך חשובה נוספת ביחסים ההדוקים בין גרמניה לישראל". השורה האחרונה בתגובה רומזת ללחץ גרמני על ממשלת ישראל לאשר את העסקה. פימי והאפאג־לויד חתמו בפברואר על רכישת צים תמורת 4.2 מיליארד דולר בכפוף לאישורים.
