סגור

בלחץ המוסדיים שינה נמרודי ממשל תאגידי בהכשרת הישוב

בין השינויים שהחברה דיווחה עליהם אתמול, יש התחייבות לפנות פעם בשנתיים לגופים המוסדיים המחזיקים במניותיה, ולוודא שהם שבעי רצון מהממשל התאגידי. ומה יקרה אם לא? בכיר בחברה: "נחליט יחד מה לעשות"

משפחת נמרודי משנה את כללי הממשל התאגידי בהכשרת הישוב בעקבות לחץ של הגופים המוסדיים שמחזיקים במניותיה. החברה דיווחה אתמול על סדרה של שינויים שגיבשה, חלקם על בסיס סקר ממשל תאגידי שערכה עבורה ב־2019 חברת הייעוץ אנטרופי.
בין היתר, הכשרת הישוב תפנה פעם בשנתיים למוסדיים, כדי שיביעו את מידת שביעות הרצון שלהם מהדירקטורים בחברה. כמו כן הודיעה החברה, כי את הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים תבחר מעתה ועדה בלתי תלויה, שתורכב מחברי דירקטוריון הכשרת הישוב, החברים בוועדת הביקורת.

הדבר בא לידי ביטוי כבר במינוי של שני דירקטורים בלתי תלויים חדשים — מרים הרן ושירית כשר — המחליפות את גילי כהן וחיה מנע, שסיימו שלוש קדנציות רצופות, ולכן מנועות מלהמשיך לכהן כדירקטוריות בלתי תלויות, אלא רק כדירקטוריות רגילות. בדירקטוריון הכשרת הישוב, שבראשו עומד שלמה מעוז, מכהנים תשעה חברים – חמישה דירקטורים רגילים, שני דח"צים ושני דב"תים.
לדברי הכשרת הישוב, השינוי המדובר הוא וולונטרי, ונועד לחזק את הממשל התאגידי של החברה. אולם בפועל הוא מתרחש על רקע לחצים מצד המוסדיים. שני המוסדיים הבולטים בהכשרת הישוב, שהם גם בעלי עניין, הם חברות הביטוח הפניקס (11.8%) ומנורה מבטחים (7.3%). מוסדיים אחרים בעלי אחזקות בחברה, אך כאלה הנמוכות מ־5% ולכן אינם בעלי עניין, הם בתי ההשקעות מיטב דש וילין לפידות, וכן קרן הגידור נוקד.
לפי בכיר שהיה מקורב לתהליך השינוי, "הכשרת הישוב החליטה שהיא רוצה את הכסף של המוסדיים, כדי שיעזור לה להציף ערך כלכלי. הפניקס, ובמיוחד מנורה מבטחים, הן גופים המוטים חזק לממשל תאגידי ברמה גבוהה". לדברי אותו בכיר, "בשנים האחרונות המוסדיים גרמו לשינוי מהותי בממשל התאגידי של החברה. הם הביאו להחלפת המבקר הפנימי ולבחירת דירקטורים ממאגרים בלתי תלויים, שלא כוללים משפחה או חברים של משפחת נמרודי".
אותו בכיר מדגיש כי "ההחלטה לבדוק את שביעות הרצון של המוסדיים מהדירקטורים בכל שנתיים היא מהפכנית, אבל זה לא היה קורה בלי לחץ מצידם". עם זאת, לא ברור מה יקרה אם המוסדיים יביעו חוסר שביעות רצון מתפקודם של דירקטורים. הבכיר אמר ל"כלכליסט" כי "במקרה כזה נחליט יחד מה עושים".
משיחות עם המוסדיים, שמחזיקים במניות הכשרת הישוב, עולה כי יש להם טענות כלפי חולשה שהפגינו הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים בחברות ציבוריות. להשקפתם, רבים מהדירקטורים האלה בוחרים לא לנהל מלחמות, ומעדיפים לגלגל החלטות קשות לפתחן של אסיפות בעלי המניות.
השקעה של גופים מוסדיים בהכשרת הישוב היא עניין חדש יחסית. עד 2019 החזיק עופר נמרודי ב־29.6% ממניות החברה, ואביו יעקב נמרודי החזיק ב־35.5%. בנוסף, החזיקה משפחת נמרודי ב־30 מניות יסוד, שהבטיחו לה 50% מכוח ההצבעה בחברה — ולמעשה הקנו לה שליטה בה בכל מקרה. לפי החוק, לא ניתן להנפיק מניות חדשות כשיש יותר מסוג אחד של מניות, ועל כן ביטלה משפחת נמרודי ב־2019 את המעמד המיוחד של מניות היסוד, מהלך שפתח את הדלת לכניסת מוסדיים לחברה.
ואכן, מאז שהמוסדיים השקיעו בחברה, הורגשה היטב נחת זרועם. באפריל האחרון הם לחצו את עופר נמרודי, שמכהן כמנכ"ל החברה, לסגת מכוונתו להעלות את שכרו ב־10% ולשנות את מבנה הבונוס שלו. נמרודי ביקש תנאים שיכלו להגיע לעלות שכר של 8.5 מיליון שקל בשנה. הוא ביקש, בין היתר, להעלות את שכרו הקבוע מ־2.85 מיליון שקל בשנה ל־3.2 מיליון שקל, אולם לאחר שיחות עם המוסדיים הוא ביטל את העלאת השכר ושינה גם את מנגנון הבונוס.
אך כניסת הכסף המוסדי לחברה בהחלט היטיבה עם בני משפחת נמרודי, וגם עם הגופים עצמם. בשלוש השנים האחרונות רשמה מניית הכשרת הישוב עלייה של 140%, ושווי השוק של החברה הגיע ל־2.1 מיליארד שקל, ובעקבות זאת שווה כיום חלקם המצרפי של האב והבן למשפחת נמרודי יותר ממיליארד שקל.
1 צפייה בגלריה
עופר נמרודי מנכ"ל הכשרת הישוב 2
עופר נמרודי מנכ"ל הכשרת הישוב 2
עופר נמרודי
(צילום: ורדי כהנא)