אושרה לקריאה ראשונה: ההצעה שעשויה להסיר מגבלות מרשת גוד פארם
לפי ההצעה שאושרה בוועדת הכלכלה, קמעונאים בתחום הפארם ייחשבו לגדולים רק אם מחזור המכירות שלהם הוא 450 מיליון שקל לפחות; ההצעה הוגשה לאחר פניית בעלי רשת ליאור עדיקה: "בשנה הבאה אנחנו אמורים לחצות את סף הכניסה לעולם הקמעונאי הגדול עם מחזור 277 מיליון שקל. איך נגביר ככה את התחרות?"
ועדת הכלכלה אישרה היום (ב') לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ ינון אזולאי לתיקון חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם - שלפיה קמעונאים בתחום הפארם ייחשבו לגדולים רק אם מחזור המכירות שלהם הוא 450 מיליון שקל לפחות לעומת 277 מיליון שקל כיום.
הצעת חוק באה להיטיב עם רשת הפארם ליאור עדיקה, ולאחר שבעל הרשת פנה לח"כ בבקשה לתקן את החוק.
ההגבלות שחלות כיום על קמעונאים גדולים בתתחום הפארם כוללות בין היתר צורך לקבל אישור מרשות התחרות לפני פתיחת סניפים בערים הגדולות בהן יש לאותה רשת סניף נוסף ברדיוס של קילומטר ובערים הקטנות - ברדיוס של שני ק"מ. כמו כן חוק המזון מחייב קמעונאי גדול לפרסם באינטרנט את מחירי המצרכים שהוא מוכר בכל אחת מהחנויות שלו, כך שתתאפשר השוואה עדכנית שוטפת של מחירי סל המצרכים.
בהצעה לתיקון כתב אזולאי: "חשוב לאפשר לעסקים מתפתחים להגיע להיקפים סבירים ויחסיים מבחינת מספר הסניפים ומחזור המכירות, על מנת שיוכלו להתחרות עם הקונצרנים הגדולים הפועלים בשוק".
לדבריו, הרשתות המובילות בשוק הפארם מפעילות עשרות וחלקן מאות סניפים, ומציגות מחזורי מכירות של מיליארדי שקלים בשנה, וסף הכניסה למגבלות החוק של שלושה סניפים בלבד עם מחזור מכירות של כ-277 מיליון שקל בשנה, מכביד על עסקים קטנים ובינוניים לצמוח ולהתחרות בשוק מול רשתות ענק, ומקשה על הגברת התחרות במשק והפחתת המחירים לצרכן.
במהלך הדיון אמר אזולאי: "כרגע בקשתנו להעלות את הרף של קמעונאי גדול ל-450 מיליון שקל. רשת עדיקה העירה את תשומת ליבנו. התיקון נועד לאפשר את התחרות, שוחחתי עם רשות התחרות והגענו להבנות. שואלים אותי אם באתי לעזור לאושר עד, אז קודם כל הם לא צריכים את העזרה שלי ובכלל אני לא פה לדון בנושא רשתות המזון אלא רק בנושא הפארם בלבד".
רשת ליאור עדיקה מונה כיום ארבע חנויות. עדיקה אמר בדיון: "בשנה הבאה הרשת אמורה לחצות את סף הכניסה לעולם הקמעונאי הגדול של 277 מיליון שקל. חשוב להבין שבעולם הפארם הוא מורכב משלוש חברות גדולות שופרסל, רמי לוי וסופר פארם. חוק המזון בצדק זיהה קונצרן ענק שצריך להגביל ולאתגר בתחרות. הבעיה היא סף הכניסה, מי נחשב לקמעונאי גדול. ההגבלה של הגדולים הגבילה גם רשת קטנה באותן מגבלות. איך נגביר ככה תחרות?".
בתום הדיון אושר כי הרף לפיו קמעונאי פארם ייחשב לקמעונאי גדול יהיה מחזור של 450 מיליון שקל, והיו"ר דוד ביטן ציין כי כאשר ההצעה תוכן לקריאה שניה ושלישית תדון הוועדה במספר הסניפים שמעליו יקבע כי הקמעונאי פארם הוא קמעונאי גדול.
ח"כ אזולאי הציע שני תיקונים מרכזיים בחוק, האחד בהגדרה של מי נחשב קמעונאי גדול שהגבלות החוק חלות עליו, והתיקון השני נוגע לסדרנות המדפים. חוק המזון קובע כיום כי קמעונאי הוא כזה שמגלגל מחזור שנתי של למעלה מ-277 מיליון שקל. אזולאי הציע בתחילה להעלות את הרף ל-900 מיליון שקל ו-28 חנויות לפחות, אך רשות התחרות התנגדה לרף הסכום של 900 מיליון שקל שהיה מעניק פטור גם לרשתות מזון גדולות כמו אושר עד, וחצי חינם. לאחר שיחות עם רשות התחרות תיקן את הצעתו וביקש לבצע את השינוי רק בנוגע להגדרה של חנויות פארם ולקבוע שקמעונאי פארם גדול הוא מי שיש לו מחזור שנתי של מעל 450 מיליון שקל ו-3 חנויות פארם לפחות.
חן שופן מרשות התחרות ציינה כי העלאת הרף מעל סכום של 450 מיליון שקל עלולה להוציא חברות נוספות מהחוק, כמו גוד פארם. "ולכן הפתרון שאני מציעה זה לשנות את כמות הסניפים לרף של 14 סניפים, בלי להעלות את סכום המחזור".
בנוסף כללה הצעת החוק סעיף שקובע כי סדרנות מוצרים של ספק מסוים ברשת שיווק לא תחשב כהעברת תשלום מהספק לקמעונאי. אך יוזם החוק חזר בו מההצעה הזו לאחר שהבין שהיא תיטיב עם ספקים גדולים ולטענתו הם לא יגלגלו את ההטבה למחיר לצרכן.
נמרוד הגלילי וצביקה גושן מאיגוד לשכות המסחר ניסו לבקש כי הסעיף יתוקן וכאשר אזולאי שאל אותם מי החברה שנפגעת והם ענו 'בין היתר שסטוביץ נפגעת מהחוק', הגיב אזולאי בזעם: "טוב מאוד, לשסטוביץ אני לא רוצה לעזור. לחברות הקטנות נתנו מענה, לגדולים אני לא עוזר להם, לא רוצה לשמוע בכלל. יש להם כסף שישלמו מהכיס שלהם. אם אוריד להם הם לא יתנו שקל לציבור. די מספיק. אני לא פוגע ביועצות היופי תפסיקו לאיים על העובדים. אלה עשקו את הציבור לא יעזור כלום אני לא אעזור לכם".
