בלעדי
המכרז למכירת צים נכנס לישורת האחרונה: הוגשו שתי הצעות מחייבות
לפי ההערכות, ההצעות הוגשו על ידי האפאג־לויד הגרמנית ומארסק הדנית. ההצעה של המנכ"ל אלי גליקמן ורמי אונגר לא עלתה לשלב הסופי. ועד העובדים מתנגד למכירת צים לחברה זרה ושוקל להכריז סכסוך עבודה
מי יהיה בעל הבית החדש בחברת הספנות הישראלית? המכרז למכירת חברת הספנות הישראלית צים מגיע לשלביו הסופיים.
לכלכליסט נודע כי בסוף השבוע הוגשו הצעות מחייבות לרכישת החברה שנסחרת בבורסת ניו יורק (NYSE) ללא גרעין שליטה, וכי בשלב זה נותרו בתהליך שתי מתמודדות, עם אפשרות להצטרפות מתמודדת שלישית במהלך השבוע הקרוב.
לדברי גורמים מקורבים לתהליך, שתי החברות שעלו לשלבים הסופיים הן חברת הספנות הגרמנית האפאג לויד (Hapag-Lloyd) – החברה החמישית בגודלה בעולם בתחום התובלה הימית, שנסחרת לפי שווי של 24 מיליארד דולר; וחברת מארסק (Maersk) הדנית, החברה השנייה בגודלה בעולם, שנסחרת לפי שווי של 34 מיליארד דולר - אולם בשלב זה לא ניתן לאשר זאת רשמית.
הצעת הרכישה שהגיש מנכ"ל צים אלי גליקמן, יחד עם חמישה סמנכ"לים ויבואן הרכב רמי אונגר, לא הגיעה לשלבים הסופיים של ההליך. בשבוע שעבר הכחישה חברת MSC כי הגישה הצעה לרכישת צים.
דירקטוריון צים, בראשות יאיר סרוסי, שכר את בנק ההשקעות אברקור להוביל את תהליך המכירה. הבנק ניהל הליך ממושך, שכעת מגיע לשלבים המתקדמים, לאחר שבחר את ההצעות שעמן ימשיך. היקף ההצעות הכספיות אינו ידוע, וכעת צפוי אברקור להכריע האם להתקדם עם ההצעות במקביל, או לקיים ביניהן הליך של התמחרות.
במקביל להתקדמות תהליך המכירה, ממשיך ועד עובדי החברה בשורה של צעדים שנועדו לבלום את המהלך. אורן כספי, יו"ר ועד העובדים, שנפגש לפני כעשרה ימים עם שרת התחבורה מירי רגב, קיים השבוע פגישה נוספת עם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת דוד ביטן, במטרה לקדם מהלך שבמסגרתו תשתמש המדינה במניית הזהב שברשותה ותמנע את מכירת החברה לגורמים זרים, והוא עשוי להיפגש גם עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
ככל הידוע, בשלב זה אין גורמים ישראליים המשתתפים בהליך הרכישה. כספי צפוי לפגוש היום את ראשי האגף הרלבנטי בהסתדרות, במטרה להכריז על סכסוך עבודה. לדבריו, "המאבק שלנו איננו רק נגד האפאג לויד הגרמנית (שעם בעלי המניות שלה נמנות קרנות עושר ריבוניות של סעודיה ואיחוד האמירויות — ג"ח), אלא נגד כל חברה זרה אחרת. נעשה ככל יכולתנו כדי שצים לא תעבור לידיים זרות, אלא תישאר ישראלית, עם זהות ישראלית ואינטרסים ישראליים. אנחנו, כעובדים, מתנגדים למהלך ונצא למאבק, ואם צריך — נשבית כל מה שבכוחנו להשבית".
כספי דחה טענות שלפיהן מדובר באמצעי לחץ שמטרתו השגת מענקים לעובדים. "לא מעניין אותנו כסף. מה שחשוב לנו הוא שהחברה תישאר בידיים ישראליות. כסף זה קל לסדר, אבל העיקר הוא שיהיה למדינה נתיב שיט פתוח", אמר. חרף זאת, נכון לעכשיו, אף גורם פוליטי לא יצא בגלוי נגד המכירה, ובוודאי לא נגד מכירה לחברה גרמנית — ייתכן על רקע חשיבות הקשרים האסטרטגיים עם גרמניה.
ביום חמישי הקרוב צפויה להתקיים אספת בעלי המניות של צים, שבה ייבחרו עשרה דירקטורים לחברה: שמונה חברי הדירקטוריון המכהנים ושני דירקטורים נוספים שהוצעו על ידי קבוצת בעלי מניות ישראלים, המחזיקים בכ־8% ממניות החברה. קבוצה זו כוללת, בין היתר, את מור גמל, רדינג קפיטל וספרטה. שני הדירקטורים החדשים צפויים להצטרף לדירקטוריון בשלהי תהליך המכירה, וייתכן שזו הסיבה לכך שהדירקטוריון הקיים, בראשות סרוסי, לא התנגד בסופו של דבר לצירופם.
את תהליך מכירת צים יזם דווקא מנכ"ל החברה, גליקמן, שהגיש הצעת רכישה משותפת עם אונגר. קבוצת בעלי המניות הישראלים העלתה טענות קשות בנוגע לאופן שבו טיפל הדירקטוריון בהצעה, בעיקר לנוכח העובדה שגליקמן המשיך לכהן כמנכ"ל החברה כרגיל, למרות ניגוד העניינים המובנה שנוצר מרגע שהגיש את הצעתו. זאת, בין היתר, על רקע האינטרס האפשרי שלו כי צים תיסחר בשווי נמוך, באופן שיקטין את מחירה במסגרת העסקה. כיום מחזיקה צים בקופת מזומנים של כ־3 מיליארד דולר, בעוד שווייה בשוק עומד על כ־2.4 מיליארד דולר.
צים הונפקה בבורסה בניו יורק בתחילת 2021, כשגייסה 217 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, והחלה להיסחר לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר. בשיא, במרץ 2022, היא נסחרה בשווי שוק של 10.6 מיליארד דולר. כאמור, כיום שווי השוק שלה עומד על 2.4 מיליארד דולר. עידן עופר היה בעל השליטה בצים עד לסוף 2024, אז מכר את יתרת המניות שלו בחברה, שבהן החזיק באמצעות חברת ההחזקות שלו קנון. מאז צים הפכה לחברה ללא גרעין שליטה וללא בעלי מניות דומיננטיים.
