בלעדי
הפניקס פורשת מהמרוץ לחלל תקשורת; התעשייה האווירית תגיש הצעה לבד
הפניקס, שחלקה בהצעה המשותפת עמד על 20% באמצעות הפניקס חיתום, נסוגה בעקבות נייר עמדה של רשות ני"ע שלפיו יש לה ניגוד עניינים לכאורה, משום שהיא מחזיקה באג"ח של חלל תקשורת ומהווה חלק מהסדר החוב
הפניקס נסוגה מההתמודדות על רכישת חלל תקשורת, על רקע ניגודי העניינים שלה לכאורה ביחס לחברת הלוויינים. לכלכליסט נודע כי התעשייה האווירית תתמודד בסופו של דבר לבד על רכישת החברה, שעתידה להחליף ידיים במסגרת הסדר חוב. התעשייה האווירית והפניקס חברו על מנת להגיש הצעה להסדר חוב בחלל תקשורת, כאשר החלק של הפניקס חיתום, החברה־הבת של הפניקס, היה אמור לעמוד על 20%.
הרקע להחלטת הפניקס הוא שרשות ני"ע קבעה בנייר עמדה שלה כי לקבוצת הפניקס יש לכאורה ניגוד עניינים בנוגע לחלל. זאת, משום שהקבוצה מחזיקה גם באג"ח של חלל תקשורת, ועל כן היא נמנית עם הנושים שמצביעים על ההצעות השונות שהוגשו להסדר חוב בחברה; ובכובע השני שלה היא עצמה חלק מקבוצה שמציעה הסדר חוב בחברה. כך, באספה שבה הצביעו על ההצעות השונות בסוף מאי, בכל הנוגע לאופן ההצבעה של סדרה י"ז, להפניקס יש בפועל זכות וטו.
זאת, משום שהיא מחזיקה ב־26% מהסדרה, ועל מנת לזכות באישור של המחזיקים בכל סדרה יש צורך ברוב של 75%. במובן זה, להפניקס יש "בלוק חוסם" על כל הצעה. לחלל תקשורת יש שלוש סדרות אג"ח בהיקף של 382 מיליון דולר: סדרה ט"ז, שלה משועבדים שני לוויינים (עמוס 3 ועמוס 17), סדרה י"ח, שלה משעובד הלוויין עמוס 4, וסדרה י"ז, נטולת הביטחונות. בקופת החברה יש 210 מיליון דולר. עם פרישת הפניקס מהקבוצה עם התעשייה האווירית, היא תוכל להצביע כנושה על ההצעות השונות להסדר חוב ללא ניגודי עניינים.
מספר גופים לוטשים עיניים לחלל תקשורת והגישו הצעות: התעשייה האווירית; קרן קיסטון; לידר וברק קפיטל; ודיסקונט חיתום. גם החברה עצמה הגישה הצעה, בהובלת המנכ"ל דן זיצ'ק, שמבקשת להשאיר אותה כחברה ללא גרעין שליטה. עד כה, המחזיקים לא הגיעו להסכמות. בתחילת החודש המתמודדים הוזמנו להגיש הצעות סופיות עד מחר. לפי ההצעות שהוגשו עד כה ופורסמו, החברה עצמה מציעה לגייס 153 מיליון דולר באג"ח סטרייט בריבית של 8.5%-7%, מובטחת בשעבוד ראשון על הלוויינים של החברה, וכן להנפיק אג"ח נוספות, שניתנות להמרה, בהיקף של 55-35 מיליון דולר.
הצעת התעשייה האווירית היא לגייס חוב של 155 מיליון דולר. קיסטון, מצידה, הציעה להזרים לחברה 130 מיליון דולר בהלוואות בעלים, כשאת הכסף היא תגייס כחוב בקיסטון, והזרמה של 16 מיליון דולר במזומן. ההצעה של לידר וברק קפיטל היא לגיוס באג"ח חדשות בהיקף של 180 מיליון דולר, שניתנות להמרה למניות ובריבית של 10%.
בסופו של דבר מדובר על הצעות דומות למדי, שמבקשות בעיקר לפרוס ולארגן את החוב מחדש, במטרה לא לבצע תספורת ולקבל מניות שליטה בחלל תקשורת.
בתוך כך, בשבוע שעבר פנתה חלל תקשורת לבית המשפט בבקשה שיאשר לה לפרוע 180 מיליון דולר מתוך החוב שלה עד סוף החודש הנוכחי: 128.5 מיליון דולר לסדרה ט"ז, 28.7 מיליון דולר לסדרה י"ח ו־22.8 מיליון דולר לסדרה י"ז, מה שיפחית את החוב הכולל שלה ל־202 מיליון דולר.
אתמול התפטר סמנכ"ל הכספים של חלל תקשורת, אבי לוי, לאחר שכיהן בתפקיד 17 שנים.
