סגור
מלחמת עזה חרבות ברזל עשן תקיפות חיל האוויר צה"ל חרבות ברזל
״נראה ערימות של כספים שנשפכים ומחלחלים לכל הכיוונים" (צילום: EPA/MOHAMMED SABER)

"כרגע כולם חוששים, אבל בסוף יהיה בארץ שיטפון של כספים"

הכלכלן אמיר כהנוביץ' צופה כי המשק ייכנס למיתון בעקבות המלחמה ומעריך שלאחריו יהיה ריבאונד כלכלי: בנק ישראל ייאלץ להוריד את הריבית והאוצר יצטרך להזרים כספים כדי לעורר את הכלכלה. "עכשיו יש קיפאון אבל ניסיון העבר מלמד שזה זמני"

המלחמה בעזה שעלולה להימשך שבועות ארוכים והחשש מפני קיפאון כלכלי מביאים את שוק ההון לחזות כי אנחנו נמצאים לפני הקלות כלכליות. הצפי נכון לעכשיו הוא להקלות מוניטריות כמו הורדת ריבית והקלות פיסקאליות כמו חלוקת פיצויים לחברות על ידי משרד האוצר.
ההוצאות הללו עשויות שלא להספיק כדי למנוע מהמשק להיכנס למיתון אולם הן אמורות להביא גם לריבאונד כלכלי משמעותי לאחר מכן. כך לפחות סבור אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של פרופיט והכלכלן הראשי לשעבר של הפניקס. "כשאני מסתכל על אירועים דומים, כלומר כאלו שדרשו התערבות של בנק ישראל ושל הממשלה, וכשאני מוסיף לכך שיהיה פה גם סיוע של הממשל האמריקאי ושל יהודי התפוצות, אני יודע שמה שמבשלים עכשיו יגיע בעוד כמה חודשים לכדי שיטפון", הוא צופה.
כהנוביץ' מסביר כי הדינמיקה של משברים דומה למדי: שוק ההון יסבול בזמן הקרוב אך עם היציאה מהמלחמה תיווצר נזילות פיננסית שתדחוף את השווקים. "כרגע כולם חוששים ויש ירידות בשוק ההון. בשלב הראשון, הממשלה משותקת אבל הם בטירוף של להוציא ומהר. כולם רוצים להוציא כסף וכולם בקרוב יהיו פה בעד. בשלב השני נראה ערימות של כספים שנשפכים ומחלחלים לכל הכיוונים", הוא אומר.
כהנוביץ' לא מאמין בכך שפעולות הממשלה יוכלו לרסן באופן משמעותי את ההשלכות הכלכליות של המלחמה בעזה. לדבריו, "גם אם תבוא הממשלה האוהדת ביותר, כלומר כזו שרוצה לשפוך כספים אדירים על המשק, יהיה לה קשה מאוד לשפוך כסף בצורה מהירה ויעילה. הרי כל החלטה צריכה לעבור מכרזים וועדות. אנחנו רק בשבוע השני של הלחימה ולכן קשה לקבוע מה יהיו אותם צעדים. אבל צריך להודות בכך שהממשלות לא יעילות. גם אם ירצו לעזור, לא יידעו למי להעביר כסף".
"ראינו את זה קורה בקורונה", הוא מציין. "לאחר פרק זמן של תסכול מסוים, החליטו הממשלות בארה"ב ובישראל שהן לא יודעות למי להעביר את הכסף כדי לעורר את הכלכלה ולכן חילקו לכולם אף שצעד כזה גורר הרבה ביקורת על הוצאות לא יעילות ולא מחושבות".
אפשרות נוספות של הממשלה היא להוציא בעצמה את המשק ממיתון על ידי עבודות יזומות, אולם על פי כהנוביץ' גם האפשרות הזו אינה מעשית: "אומרים תבנו גשרים, אבל לוקח עשר שנים עד שמשלמים את הכסף. הכל איטי מדי. האמריקאים רוצים לעזור לישראל, גם כלכלית וגם צבאית, אבל גם אצלם זה עובר במנגנונים זמן רב. עם זאת, כדאי לזכור שבסופו של דבר כל הכספים האלו ישטפו אותנו. זה עניין של זמן".
״כדאי לזכור שבסופו של דבר כל הכספים האלו ישטפו אותנו. זה עניין של זמן״

אם למשברים יש דינמיקה דומה, למה לא ראינו עליות בשוק המניות?

"על שוק המניות פועלים שני נתונים: הצפי לגבי רווחי החברות וגובה הריבית. אנחנו נמצאים עם שני סימני שאלה גדולים מאוד בנוגע לשניהם. לגבי הרווחיות של החברות, היום אף אחד לא קונה, לא מבלה ולא טס. כל משבר והזמן שלו. אחרי היציאה מהמשבר יש ריבאונד. בקורונה זה לקח שנה. בשלב הראשון יש שיתוק. בהרבה חברות העובדים לא נמצאים והן לא עובדות בתפוקה מלאה. אבל למדנו שזה זמני ושאחרי אירועים יש פיצוי".
"הרי הממשלות לא יעילות ומי ייחלץ בסוף לעזרה? בנק ישראל", אומר כהנוביץ'. "כרגע הנגיד עדיין זהיר, אבל יש כבר פעולות. בנק ישראל הודיע שהוא מוכר רזרבות מטבע חוץ ואמור לספק נזילות למוסדיים. הרי לא רחוק היום שנתחיל לשמוע טענות כמו 'הריבית חונקת אותנו, אתה לא רוצה לעזור במאמץ המלחמתי?', או 'המדינה צריכה לגייס כספים, תתחיל להוריד את הריבית'. האנשים עדיין בהלם והביקורת מעודנת ול כן אף אחד לא מתלהם. אבל מתישהו האזרחים ירגישו שאין להם כסף, בטווח הקצר או הארוך, והלחץ על בנק ישראל להוריד את הריבית יגדל".

אין חשש שהדולר יטפס לגבהים משמעותיים עם הורדת הריבית, לאחר שכבר חצה את המחסום של 4 שקלים?

"ברגע שחברות הביטוח יתחילו לקבל תביעות בעקבות הנזק שנגרם מהמלחמה – והרבה מהתביעות הללו משולמות בחו"ל על ידי מבטחי משנה – יתחילו לזרום דולרים לארץ. זה קרה גם בפיצוץ הגרעיני ביפן. הין ביפן זינק באותה תקופה, וזה לא הובן מאחר שנגרם נזק לכלכלה. אבל הפיצויים של האסון הביאו לזרימת הרבה מטבע זר למדינה".

מה היית מציע למשקיעים?

"הרבה דברים הולכים לקרות פה מבחינה כלכלית, אבל זה אף פעם לא נכון לברוח מהשוק. צריך להגיע לאירועים כאלה עם תיק מאוזן. למזלנו רובנו מאוזנים. אין לשכוח שכל המוסדיים בישראל מלכתחילה מוטים לחו"ל ולכן כלל תיקי ההשקעות פה, לנוכח הנזקים בכלכלה המקומית, די מאוזנים. בשנים האחרונות המוסדיים עשו הרבה הסטה לחו"ל בגלל הבעיות בישראל ועכשיו, בשעת משבר, המהלכים הללו מגינים על החוסכים. אני שומע הרבה פעמים על כך שהוצאת כספים לחו"ל זה מעשה לא ציוני, אבל למדינה טוב שהאזרחים יהיו יציבים כלכלית. הם הרי משלמים מסים. זה לא רצוי למדינה שהאזרחים יהיו בסיכון פיננסי. האינטרס שלה הוא שיפזרו את ההשקעות".
כהנוביץ' החל השבוע את תפקידו ככלכלן הראשי של פרופיט, סוכנות הביטוח העצמאית הגדולה בישראל שמנהלת נכסים בהיקף של 50 מיליארד שקל. קודם לכן שימש ככלכלן הראשי של הפניקס, חברת הביטוח עם היקף הנכסים המנוהלים הגדול ביותר בישראל – יותר מ־300 מיליארד שקל.

איך היה השבוע הראשון שלך במקום העבודה החדש?

"כל השוק בקיפאון. רואים את זה במחזורי המסחר. כולם עם הילדים שלהם, דואגים למצב המדינה וחוששים מהתרחישים הצבאיים, ולא דואגים לכספים".