בלעדי
צים מחפשת עוד מתחרים לקבוצת הרכש של גליקמן ואונגר
דירקטוריון חברת הספנות פנה לחברת הייעוץ לבנקאות Evercore, שאת פעילותה בישראל מנהל לן רוזן. המטרה: לבדוק הצעות לרכישה מלבד זאת של המנכ"ל אלי גליקמן ורמי אונגר, שלא הגישו הצעה רשמית. אברקור פנתה לענקית ספנות דנית
דירקטוריון חברת הספנות צים לא ממהר לנהל משא ומתן מול אלי גליקמן, מנכ"ל החברה, שיחד עם איל הספנות רמי אונגר מעוניין לרכוש את מלוא מניות צים. זאת, מכיוון שהמחיר שעליו מדבר גליקמן, שאליו מצטרפים חמישה חברי הנהלה בכירים בצים, יחד עם אונגר, לא מספק את דירקטוריון החברה. בקופת צים מזומנים בהיקף של כ־2.8 מיליארד דולר, ואילו גליקמן ואונגר כנראה יציעו פחות. לצים התחייבויות של 5.7 מיליארד דולר, מתוכם 1.23 מיליארד מהם לטווח קצר.
לכן, דירקטוריון צים גייס את חברת הייעוץ Evercore, שאת פעילותה בישראל מנהל לן רוזן, על מנת שתפנה לחברות אסטרטגיות וקרנות השקעה ותעניין אותן ברכישת החברה. אברקור מצידה פנתה כבר למספר חברות הובלה ימית, ביניהן מולר-מארסק הדנית, ועניין אותן ברכישה. בשנת 2024, מולר מארסק הרוויחה 6.5 מיליארד דולר וציינה כי זו שנה חריגה בהיקף הרווחים שלה. מגזר המכולות רשם ב־2024 רווח של 60 מיליארד דולר, אבל תחזיות האנליסטים הן שב־2025 יירדו הרווחים בתחום בחדות, ל־10 מיליארד דולר. יש לציין כי גליקמן לא העביר עדיין הצעה עם מחיר פורמלי, ואחת המטרות של הפנייה לאברקור היא להיות מוכנים לרגע שיגיע עם הצעה כזו, כך שלדירקטוריון תהיה אינדיקציה לשווי החברה בשוק.
צים, שמנייתה המריאה למחיר של 17.4 דולר, ירדה לאחר מכן ובעקבות דו"חות פושרים לרבעון השני נסחרת היום במחיר של 13.63 דולר בלבד, המשקף לצים שווי של 1.64 מיליארד דולר. הרווח של חברת הספנות ברבעון השני צנח ל־24 מיליון דולר בלבד לעומת 373 מיליון דולר ברבעון המקביל. הסיבות המרכזיות לירידה הן תנודתיות בשוק הסחר העולמי, ירידת תעריפי ההובלה ושיבושים שנגרמו בגלל שינויים במדיניות המס של ארה"ב, במיוחד בנוגע ליבוא מסין ומדינות נוספות. בנוסף, העובדה שכלי שיט ישראלים מנועים מלעגון בנמלים בטורקיה, הזיקה לחברה. למרות זאת, עדכנה צים את תחזיותיה השנתיות ל־2025 ל־EBITDA (רווח תפעולי־תזרימי) של 2.2-1.8 מיליארד דולר. בחציון הראשון של השנה הסתכמו רווחי צים ב־320 מיליון דולר.
נכון לעכשיו, גליקמן ממשיך בתפקיד המנכ"ל יחד עם המנהלים שלצידו בקבוצה שמעוניינת ברכישת צים, ובדירקטוריון לא רואים ניגוד עניינים בנוגע לתפקודם. במידה ויגיעו הצעות אחרות המצב עלול להשתנות, שכן המנהלים חובשים שני כובעים: באחד הם מנהלים את החברה ומטפלים בסוגיות הרגישות ביותר שלה, ובשני הם מגבשים תוכניות לרכישתה. הדבר עשוי להעלות שאלות בדבר ניגודי עניינים, שכן יתכן שבשלב זה האינטרס של המנהלים הוא ששווי החברה לא יזנק, על מנת להקל על הרכישה. יתכן שבתרחיש מסוים גליקמן יתבקש לצאת לחופשה מתפקידו, עד שיתבהר מה עולה בגורל ההצעה שהוא מגבש.
במקרה שכזה, הדירקטוריון בראשות יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, יצטרך לקבל החלטה אם הוא חושב שנכון למכור את החברה, שכן הדירקטורים לא שמעו מגליקמן שהוא סבור שיש למצוא לחברה בעל בית חדש, מאז שעידן עופר חדל להיות בעל השליטה ב־2024, עד שהוא עצמו החל לרקום ניסיון להפוך לכזה. אגב, בדירקטוריון צים מכהנים עדיין שני דירקטורים שמזוהים עם עופר.
לפי הערכות של גורמים בענף הספנות, אונגר, שמייבא בין היתר את רכבי קיה לישראל, מעוניין לרכוש את צים על מנת למזג אותה בהמשך עם חברת ספנות אחרת שבבעלותו, ריי (Ray Shipping), בעסקה שתכלול החלפת מניות והשקעה במזומן, וכך להפוך לבעל השליטה בחברת ספנות בסדר גודל בינוני־גדול. במידה רבה החברות משלימות זו את זו, כיוון שהן לא פועלות בתחומים חופפים. הפעילות של ריי מתמקדת בהובלת כלי רכב ומשאיות, והאוניות שלה, 65 במספר, רשומות במדינות שונות ברחבי העולם.
צים היא חברה שלמדינה יש בה מניית זהב. המשמעות היא שהחברה חייבת להיות עם רוב ישראלי בדירקטוריון, יו"ר ישראלי, ושריון של 11 ספינות לשימוש מדינת ישראל במצבי חירום. לכאורה, הדבר עלול להרתיע חברות זרות מלרכוש את צים אולם עבור חברה גדולה מדובר בכמות זניחה של ספינות ומגבלת דירקטורים שניתן להתגבר עליה. מצים לא התקבלה תגובה לידיעה.
