180 מיליון שקל מדיבידנדים – וצדיק בינו עדיין צריך תוספת שכר כדירקטור
בעל השליטה בבינלאומי יקבל תוספת שכר של 40 אלף שקל בשנה, כדי לסגור פער שנוצר בין שכרו לבין שכר יתר הדירקטורים, אחרי שבעבר הוא ויתר על תוספת לתגמול שהיה זכאי לה. כל זאת, בעת התייעלות ועידוד פרישה של עובדים בבנק
הבנק הבינלאומי חילק דיבידנדים של 1.3 מיליארד שקל בשלוש מנות במהלך 2026, מתוכם קיבל צדיק בינו 180 מיליון שקל, חלקו היחסי במניות הבנק. אך מסתבר שמשפחת בינו לא מסתפקת בדיבידנדים. בשבוע שעבר פורסם דיווח לקוני של הבנק הבינלאומי, שלפיו צדיק בינו ובנו גיל בינו יקבלו תוספת לשכרם השנתי כדירקטורים בחברה, בהיקף של כ־40 אלף שקל לשנה. בינו הוא אחד מבעלי השליטה בבנק באמצעות פיבי (48.35%) לצד משפחות ליברמן ואבלס האוסטרליות.
ההעלאה נועדה להדביק פער של מספר שנים שנוצר בין השכר של השניים, כבעלי שליטה, לבין השכר של יתר הדירקטורים בבנק, כולל הדח"צים. אלה מקבלים 130 אלף שקל בשנה שכר דירקטורים, לצד 6,500 שקל לישיבה, בעוד בינו האב ובינו הבן מקבלים כ־130 אלף שקל וכ־5,000 שקל "בלבד", בהתאמה. הסיבה להיווצרות הפער היא שבאחד העדכונים של תשלומי השכר שנערך בעבר ויתרו צדיק וגיל בינו על ההעלאה, ומאז קיבלו שכר נמוך במעט מזה של חברי הדירקטוריון האחרים, להוציא היו"ר רון לבקוביץ', שמקבל שכר יו"ר שהוא גבוה בהרבה.
האישור האחרון של השכר ניתן בספטמבר 2023 לשלוש שנים. תקופה זו מסתיימת החודש, ובינו החליט שהגיע הזמן לקבל כמו יתר הדירקטורים. דירקטוריון הבינלאומי אישר, כאמור, השוואת השכר של השניים לזה של הדירקטורים האחרים.
הבינלאומי מקיים כ־90 ישיבות דירקטוריון וישיבות ועדה בשנה, כך שהפער של 1,500 שקל בכל ישיבה מגיע לכ־130 אלף שקל, וזו לערך התוספת שיקבלו צדיק בינו וגיל בינו לשנה, בנוסף ל־40 אלף שקל השכר הקבוע. השכר החדש יהיה בתוקף לשלוש שנים. בין נימוקי הדירקטוריון הוא שהגמול אינו עולה על הסכום המרבי שניתן לשלם לדירקטור חיצוני מומחה לפי תקנות הגמול, תואם את מדיניות התגמול לנושאי משרה של הבנק ואינו עולה על הסכום הנמוך ביותר המשולם לדירקטור אחר בבנק. הגמול איננו כולל חלוקה כמשמעה בחוק החברות. בנוסף, "לאור היקף עסקיו של הבנק ותחום עיסוקו והנדרש מהדירקטורים, הגמול הינו סביר וראוי".
אין ספק שבינו זכאי לשכר דירקטורים מלא, במיוחד כשאיננו משמש יו"ר דירקטוריון, והוא ובנו אינם מושכים שכר מהבנק כבעלי תפקיד ו"מסתפקים" בדיבידנדים. אבל אפשר גם להניח שהם היו יכולים להסתדר עם שכר הדירקטורים הישן שלוש שנים נוספות, זאת בעיקר בתקופה שהבינלאומי נמצא בתהליך של התייעלות. ההעלאה מגיעה בעיצומה של תוכנית פרישה מרצון לכ־60 מנהלים בבנק הבינלאומי, מורשי חתימה ועובדים ותיקים, כולל בחברת המחשוב מטף. עשרות מנהלים בדרגי ביניים פורשים בתנאים משופרים ופיצויים מוגדלים.
מניית הבנק הבינלאומי עלתה ב־3 השנים האחרונות ב־85%, לשווי של 23.8 מיליארד שקל, כשהבנקים הגדולים מציגים תשואות יפות יותר: לאומי עולה ב־195% בשלוש שנים, פועלים ב־187%, דיסקונט ב־108% ומזרחי טפחות ב־114%. עם זאת, יחס היעילות של הבנק עמד על 46% ב־2025, מהחלשים בין חמשת הבנקים. ועד המנהלים ומורשי החתימה מובל בידי דליה קריץ ומונה 650 עובדים.
במקביל קיים סכסוך עבודה של הבנק עם ועד עובדי מטף, העוסקים בתחומי הטכנולוגיה בבנק, בין היתר לאור דרישת הבנק לצמצם את העבודה מרחוק. בניגוד לבנקים הגדולים ולדיסקונט, שהם בנקים ללא גרעין שליטה, הבינלאומי ומזרחי טפחות הם בנקים בעלי גרעין שליטה. בינו נחשב לכל יכול בבנק, המנוהל בידי אלי כהן. מהבינלאומי נמסר בתגובה כי "לפי החוק, אחת לשלוש שנים על הבנק לאשר את הגמול לדירקטורים שהינם מבעלי השליטה, ולפיכך לאחרונה אישר הבנק את הגמול באופן שיהיה זהה לגמול המשולם ליתר הדירקטורים בבנק". בעניין תוכנית הפרישה מרצון מסר הבנק כי מדובר ב"פרישה מרצון של עובדים שבוחרים בכך, ובתנאי פרישה מוגדלים".
