הכסף הגדול של ה־AI: דיפסיק בדרך להנפקת ענק, ASML מגדילה את הייצור
מרוץ הבינה המלאכותית ממשיך להזרים מיליארדים לכל שרשרת הערך של הענף: יצרנית המודלים הסינית נערכת לגיוס טרום־הנפקה לפי שווי של 71 מיליארד דולר, בעוד יצרנית מכונות השבבים ההולנדית מציגה זינוק בתוצאות ומעלה תחזיות בפעם השנייה השנה
האם הסקפטיים ישנו את דעתם או יתגלו כנביאי זעם? מהפכת הבינה המלאכותית (AI) הזניקה גופים רבים בעולם למרוצים מסוגים שונים — יצירת המודלים החזקים ביותר, השתתפות בגיוסים ובהנפקות הלוהטים ביותר וביצוע ההשקעות הנוצצות ביותר. התוצאה: גל השקעות חסר תקדים בהיקפו. וכך, גל ההשקעות האדיר בתחום מזרים הון לכל שרשרת הערך של הענף – מחברות שמפתחות את המודלים, דרך יצרניות השבבים ועד לחברות שמספקות את המכונות לייצורם. ביממה האחרונה התרחשו שני אירועים שממחישים היטב כיצד הכסף הגדול של ה־AI ממשיך לעצב את שוקי ההון ואת תעשיית השבבים העולמית.
ההתפתחות הראשונה היא בחברת הבינה המלאכותית הסינית דיפסיק (DeepSeek), שהפכה בתוך זמן קצר לאחת השחקניות המסקרנות ביותר בתחום, וגם אחת השחקניות היותר שנויות במחלוקת. לפי דיווח של בלומברג, החברה החלה בהיערכות להנפקה ראשונה לציבור (IPO), שעשויה לצאת לפועל כבר במהלך 2027. לפי הדיווח, החברה מתכננת להגיש תשקיף כבר בהמשך השנה או בתחילת השנה הבאה, לאחר השלמת הדו"חות הכספיים הנדרשים.
חברה בת 3 בסה"כ
במקביל להיערכות להנפקה, החברה כבר פועלת לגיוס הון נוסף במסגרת גיוס פרטי. לפי הדיווח, דיפסיק מנהלת מגעים לגיוס של לפחות 10 מיליארד יואן לפי שווי של לפחות 480 מיליארד יואן , שהם כ־71 מיליארד דולר לפני הכסף. מדובר בזינוק משמעותי לעומת השווי של כ־50 מיליארד דולר שלפיו ביצעה החברה את הגיוס הקודם שלה, בתחילת החודש שעבר, שגם היה הפעם הראשונה שבה החברה גייסה הון חיצוני.
אותו סבב גיוס, בהיקף של 7 מיליארד דולר, היה הגדול ביותר שביצעה עד כה חברת טכנולוגיה סינית בסבב ראשון, וכלל משקיעים בולטים ובהם טנסנט ויצרנית הסוללות CATL, לצד קרן ההשקעות הממשלתית של סין בתחום הבינה המלאכותית. לפי בלומברג, החברה בוחנת כעת הכנסת משקיעים נוספים, כאשר סכום הגיוס הסופי עשוי להיות גבוה משמעותית אם הביקושים יימשכו.
דיפסיק נוסדה רק ב־2023, אך הפכה בתוך פחות משנתיים לאחד השמות המדוברים ביותר בעולם ה־AI. החברה עוררה עניין רב לאחר שהציגה מודל בינה מלאכותית מתקדם שפותח, לטענתה, תוך שימוש במשאבי מחשוב מצומצמים יחסית, הישג שנתפס כהוכחה לכך שגם חברות סיניות מסוגלות להתחרות בחברות האמריקאיות המובילות חרף מגבלות היצוא שהטילה ארה"ב על שבבים מתקדמים.
בהמשך התעוררו סימני שאלה בנוגע להאם המשאבים אכן היו כה מצומצמים. אבל הדבר לא שינה את העובדה שהחברה עלתה על הרדאר של התעשייה כולה. כעת החברה מבקשת לנצל את ההתלהבות של המשקיעים כדי לממן את השלב הבא של הצמיחה – הרחבת תשתיות המחשוב והגדלת כוח העיבוד הדרוש לפיתוח דור חדש של מודלי AI ולתחום המתפתח של סוכני בינה מלאכותית.
עקפה את צפי האנליסטים
כאמור, הכסף שמגייסות חברות הבינה המלאכותית לא נשאר אצלן. חלק משמעותי ממנו זורם לרכישת שבבים, להקמת חוות שרתים ולהרחבת תשתיות המחשוב שעליהן מתבססים המודלים. כתוצאה מכך, נהנות גם החברות שנמצאות במעלה שרשרת הערך של התעשייה. אחת הנהנות המרכזיות היא ASML ההולנדית, החברה היחידה בעולם שמייצרת את מכונות הליתוגרפיה המתקדמות ביותר הדרושות לייצור שבבים מתקדמים. החברה העלתה אתמול בפעם השנייה השנה את תחזית המכירות שלה, לאחר שהביקושים מצד יצרניות השבבים ממשיכים לעלות בקצב מהיר מהצפוי. החברה עשתה זאת במסגרת פרסום דו"חותיה לרבעון השני של השנה.
הכנסות החברה ברבעון הסתכמו ב־9.33 מיליארד יורו, עלייה של 21% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ומעל תחזיות האנליסטים שעמדו על 8.85 מיליארד יורו. הרווח הנקי צמח ב־27% והגיע ל־2.92 מיליארד יורו, לעומת צפי של 2.6 מיליארד יורו. בעקבות התוצאות העלתה החברה את תחזית ההכנסות ל־2026 כולה לרמה של 45-43 מיליארד יורו, לעומת תחזית קודמת של 44-40 מיליארד יורו, וכן העלתה את תחזית שיעור הרווח הגולמי ל־56%-54%, לעומת 53%-51%.
במקביל הודיעה החברה כי תגדיל את כושר הייצור של מכונות ה־EUV שלה, לאחר שהלקוחות כבר מבצעים הזמנות לשנת 2028. לדברי מנכ"ל החברה כריסטוף פוקה, גל ההשקעות בבינה מלאכותית אינו גורם רק להגדלת תקציבי ההשקעה של יצרניות השבבים, אלא גם להאצת תוכניות ההתרחבות שלהן. המשמעות היא ביקוש למספר גדול יותר של מערכות ייצור כבר מהשנה הנוכחית.
ASML נהנית ממעמד ייחודי בתעשייה. מכונותיה משמשות לייצור השבבים המתקדמים ביותר בעולם, המשולבים במאיצי ה־AI של אנבידיה ובשבבים שמייצרות חברות כמו TSMC, סמסונג ואינטל. ככל שחברות הטכנולוגיה ממשיכות להזרים מאות מיליארדי דולרים להקמת חוות שרתים ולפיתוח שירותי בינה מלאכותית, כך גובר גם הלחץ על יצרניות השבבים להרחיב את קווי הייצור – ועל ASML לספק את הציוד הדרוש.
החברה אף ציינה כי היא בוחנת הרחבה נוספת של כושר הייצור גם לאחר 2028, על רקע הסכמי אספקה ארוכי טווח שעליהם חתמו יצרניות השבבים עם לקוחותיהן. לדברי הנהלת החברה, חוזים הכוללים התחייבויות למחיר ולהיקפי רכישה הם תופעה שכמעט לא נראתה בעבר בענף, ומעידים כי המחסור בציוד מתקדם צפוי להימשך עוד שנים.
שתי ההתפתחויות הללו ממחישות כיצד הבינה המלאכותית הפכה למנוע צמיחה מהותי של שוקי ההון העולמיים. המשקיעים כבר אינם מהמרים רק על החברה שתפתח את המודל המוצלח הבא, אלא על כל שרשרת הערך. עם זאת, ישנם בשוק קולות, שמתחילים להתרבות, ששואלים האם השקעות העתק האלו אכן ישתלמו בסופו של דבר ויניבו תשואה של ממש. לשם המחשה, ההוצאות ההוניות של חמש חברות ההייפרסקייל (אמזון, מיקרוסופט, גוגל, מטא ואורקל) הסתכמו ב־443 מיליארד דולר בסיכום 2025, הצפי לשנה הנוכחית עומד על מעל 700 מיליארד דולר, ולפי גולדמן זאקס ב־2027 הנתון עשוי לזנק ל־1.4 טריליון דולר. אם עד עכשיו המשקיעים ראו בעין יפה ונלהבת הוצאות עצומות, שטמנו בחובן הבטחה לשעיטה בעולם ה־AI, כיום יש מי ששואלים אם ההכנסות אי־פעם יצדיקו את ההוצאות.
