העלאת תקרת הדיבידנד: הבנקים צפויים לחלק 4.5 מיליארד שקל על רווחי הרבעון השלישי
השבוע ידווחו הבנקים הגדולים והם צפויים לרשום יחד רווחי שיא של 9 מיליארד שקל ברבעון ה-3; מאז הרבעון השני התיר בנק ישראל לבנקים להעלות את שיעור חלוקת הדיבידנד עד ל-50% מהרווח הנקי; ההערכה היא שכל 5 הבנקים הגדולים יממשו את התקרה
עדכון תקרת חלוקת הדיבידנד בבנקים ל־50% מהרווח הנקי צפוי להוביל לחלוקה של כ־4.5 מיליארד שקל על רווחי הרבעון השלישי, וכ־11.7 מיליארד שקל במצטבר מתחילת השנה.
השבוע ידווחו הבנקים על תוצאותיהם לרבעון השלישי: מחר יפרסמו דיסקונט והבינלאומי את דוחותיהם, ביום שלישי בנק לאומי ומזרחי־טפחות, וביום חמישי בנק הפועלים.
לפי תחזית שערך אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון, הרווח הכולל של הבנקים ברבעון השלישי צפוי להסתכם בכ־9 מיליארד שקל, ובכ־25 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
המשמעות היא שהבנקים מתקרבים לשבירת שיא הרווחיות השנתי שנרשם ב־2024, אז הרוויחו כ־30 מיליארד שקל.
חלק מחגיגת הרווחים יתגלגל לציבור באמצעות חלוקת דיבידנדים, ובעקבות העלאת התקרה ביתר שאת. ברבעון השני של השנה עדכן בנק ישראל את תקרת החלוקה מ־40% ל־50%.
זאת לאחר שמאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מנע מהבנקים להגדיל את החלוקה, כדי לשמור עודפי הון לתרחיש של משבר כלכלי חמור. בתחילת המלחמה אף הונחו הבנקים להפחית את שיעור החלוקה ל־20%, ורק בהמשך חזרו לתקרה של 40%.
התרחיש הזה לא התממש, והבנקים עקפו פעם אחר פעם את שיאי הרווח שהציגו. התוצאה היא הצטברות של עודפי הון משמעותיים, המוערכים בכ־10 מיליארד שקל בשנה.
לעודפים הללו עלולה להיות גם השפעה שלילית: עודף הון גדול מדי פוגע בתשואה על ההון של הבנקים, ומתמרץ אותם להעמיד עוד אשראי ולהגדיל את רמת הסיכון. ביטוי לכך ניתן היה לראות בתחרות הגוברת בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות, בין השאר במבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים.
על רקע זה החליט המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, לאפשר לבנקים להעלות את תקרת חלוקת הדיבידנד ל־50% מהרווח הנקי. וכאמור – הציפייה היא שכל הבנקים יממשו את התקרה המקסימלית.
לפי תחזיתו של גלזר, בנק הפועלים צפוי להציג רווח שיא של כ־2.9 מיליארד שקל, בנק לאומי ירוויח כ־2.8 מיליארד שקל, ובנק דיסקונט כ־1.2 מיליארד שקל.
המשמעות היא ששלושת הבנקים שבשליטת הציבור צפויים לחלק דיבידנדים בהיקף של כ־3.5 מיליארד שקל, בגין הרבעון השלישי בלבד.
בחלק מהבנקים תקרת ה־50% אינה מחולקת כולה כדיבידנד במזומן, וחלק מההחזר לבעלי המניות נעשה גם באמצעות רכישות עצמיות של מניות.
מזרחי־טפחות, שבשליטת אייל עופר (21.01%) ודודי ודרורית ורטהיימר (20.28%), צפוי להרוויח כ־1.5 מיליארד שקל ולחלק דיבידנד של כ־750 מיליון שקל. מכך נובע כי בעלי השליטה יגרפו יחד כ־310 מיליון שקל ברבעון זה בלבד, ובסך הכל כ־2.66 מיליארד שקל, מתוך כ־6.45 מיליארד שקל שחילק הבנק כדיבידנד מאז תחילת גל העלאות הריבית ברבעון השני של 2022.
הבנק הבינלאומי, שבו המחזיקה העיקרית היא חברת פיבי (48.34%), צפוי להרוויח כ־700 מיליון שקל ולחלק דיבידנד של כ־350 מיליון שקל. מכך נובע כי פיבי צפויה ליהנות מדיבידנד של כ־169 מיליון שקל, שמתוכו בעלי השליטה בפיבי – צדיק בינו (28.54%) והמשפחות אבלס וליברמן (11.68% כל אחת) – יגרפו לכיסם יחד כ־87 מיליון שקל. במצטבר, מאז הרבעון השני של 2022 נהנו בעלי השליטה בפיבי מדיבידנדים בהיקף של כ־855 מיליון שקל.
כלומר הבנקים, שנהנו מרווחי שיא על רקע סביבת ריבית גבוהה, יחזירו חלק גדל והולך מהרווחים לבעלי המניות – ובראשם הציבור דרך החזקות ישירות וקרנות פנסיה, אך גם לקבוצות השליטה בבנקים הפרטיים.
