סגור
תמר פרנקל מייסדת ומנכ"לית יומן אקסטנשנס
תמר פרנקל מייסדת ומנכ"לית יומן אקסטנשנס (דודי מוסקוביץ)

ניתוח
חברת הביומד זקוקה לניתוח: "אין ליומן אקסטנשנס זכות קיום, צריך לפרק ולמכור אותה בחלקים"

מניית חברת הרובוטיקה הרפואית, שביטלה אתמול את הסכם השיווק עם המפיץ היחיד של מוצריה, השלימה קריסה של 93% לשווי שפל של 41 מיליון שקל. מוסדיים שמושקעים בחברה מודאגים ודורשים להחליף את ההנהלה, רק כדי לעצור את קצב שריפת המזומנים

ירידת שווי אל שפל של כל הזמנים, מוסדיים שמבקרים את התנהלות החברה וביטול הסכמי הפצה — מה עומד מאחורי הצלילה של יומן אקסטנשנס? בתחילת השבוע הודיעה הנהלת יומן אקסטנשנס למשקיעים כי היא פועלת לפרק את הסכם ההפצה שיש לה עם חברת ב. בראון (Braun.B) שהיתה מאז יולי 2019 המפיצה הבלעדית של מוצרי יומן אקסטנשנס באירופה.
בתגובה, מניית חברת הרובוטיקה הרפואית קרסה אתמול ביותר מ־5% וכבר רושמת ירידה של כמעט 70% מתחילת השנה, לעומת ירידה של 13% בלבד של מדד יתר מניות והמירים שבו כלולה החברה.
יומן אקסטנשנס פיתחה מערכת רובוטית לניתוחים זעיר פולשניים, תוך ניסיון להקטין את הסיבוכים, הקטנת עלויות וצמצום זמן ההחלמה. הפתרון של החברה הינו מכשיר דיגיטלי אלקטרו־מכני קטן־מימדים הקרוי HandXTM המוחזק ביד המנתח ומאפשר שליטה בשלושה מוצרי קצה מתכלים מסוגים שונים אשר מתחברים אל גוף המכשיר, לביצוע של מגוון ניתוחים לפרוסקופיים.
בנתונים שהציגה החברה בפני המשקיעים טרם ההנפקה השוותה החברה את מוצרה לניתוחים זעיר־פולשניים, הנעשים כיום באמצעות רובוטים הגדולים משמעותית ממנו, והצביעה על חיסכון של עד 95% מעלויות הניתוח לבית החולים.

המנכ"לית תוחלף בקרוב

יומן אקסטנשנס הוקמה בינואר 2012 בידי ד"ר עמיר סולד, מומחה לכירורגיה לפרוסקופית, וד"ר תמר פרנקל (7.7%), מנכ"לית החברה עד השבוע הבא, אז ימונה במקומה רונן קסטרו, שמינויו אושר בחודש מאי. יו"ר יומן אקסטנשנס הוא אסי שמלצר (2.89%), שמונה בחודש מאי האחרון, ובין בעלי המניות הגדולים הנוספים גם עתליה שמלצר, אם המשפחה שמחזיקה ב־13.2% מהחברה. בניגוד לרוב חברות הביומד, יומן אקסטנשנס הגיעה לשוק ההון בשלה יחסית, בעוד היא מציגה את אישורם של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ושל מקבילו האירופי - CE MARK האירופי לשווק את מוצריה. מכירות החברה נעשו עד כה באירופה, כאמור דרך מפיץ יחיד - ב. בראון.
בהתאם גם הכנסותיה של יומן אקסטנשנס היו נאות לעומת חברות ביומד שעדיין נמצאות בשלב הפיתוח. מכירות החברה באירופה ב־2020, שנת ההנפקה, עמדו עלו 20.3 מיליון שקל והכנסות החברה, בניכוי עמלות של בראון, עמדו על 20.1 מיליון, לצד הפסד של 28.5 מיליון שקל. אולם פה הסתיימה הצלחת החברה, לפחות באופן זמני.
קופת המזומנים של יומן אקסטנשנס הכילה פחות מ־50 מיליון שקל בסוף מרץ, לצד הון עצמי של 93 מיליון שקל, זאת בעוד היא שורפת מזומנים בקצב של 42 מיליון שקל בשנה
ב־2021 צנחו המכירות באירופה ל־12.1 מיליון שקל, ההכנסות הצטמצמו מהותית ל־3 מיליון שקל וההפסד זינק ל־56 מיליון שקל. ברבעון הראשון של השנה מצבה של החברה אף החמיר עם הכנסות של 400 אלף שקל (1.2 מיליון שקל בקצב שנתי), והפסד של 12.8 מיליון שקל ברבעון, עם קצב הפסד שנתי של 52 מיליון שקל. בהתאם, מניית החברה צללה ב־12 החודשים האחרונים לשווי שפל של 41 מיליון שקל כאמור, זאת, לאחר שגייסה 159 מיליון שקל (50 מיליון דולר אז) לפי שווי של כמעט 700 מיליון שקל (200 מיליון דולר) אחרי הכסף בסוף 2020, כאשר בהנפקה השתתפו פועלים אי.בי.אי, משפחת שמלצר, פליינג קרגו, ובתי ההשקעות פסגות ומור
כאמור, שנת 2020 הייתה שנה יוצאת דופן מבחינת מכירות החברה שנוצלה להנפיק את החברה, אך על רקע התוצאות החלשות, הנהלת יומן אקסטנשנס, בהובלת פרנקל, החליטה לפרק את ההסכם עם ב. בראון, ובסביבת החברה מסבירים כי התכוונו לסיים את החוזה עוד טרם השנה הנוכחית, אולם רצו לבחון כיצד פועל המפיץ בשנה שאינה מאופיינת כשנת קורונה.
אולם, גם יומן אקסנטשיין רחוקה מלהיות חפה מטעויות. בענף הביומד מסבירים כי ההסתמכות על מפיץ אחד באופן מלא פוגעת בחברה ואף מצביעים על כך שהחברה ידעה למכור תחזיות ורודות מאוד למשקיעים - שלפיהן היא נכנסת לשוק שנאמד ב־3-2 מיליארד דולר בשנה, כאשר הפרוצדורה שלה זולה ב־90% מהרובוט המוביל הקיים. בנוסף, מסבירים גורמים בענף כי ב. בראון עצמו לא האמין במוצרי החברה ולכן השתהה בשיווקם והוסיפו כי הבעיות במכירות עתידיות היו ידועות להנהלת יומן אקסטנשנס עוד טרם ההנפקה בסוף 2020.

חלום על מזור החדשה

לא קשה להבין מדוע המוסדיים נפלו בשבי של יומן אקסטנשנס. עיסוקה של יומן אקסטנשנס דומה לעיסוקה של חברת מזור אשר נחשבת לסיפור ההצלחה העיקרי של חברות המד־טק הישראליות. מזור רובוטיקה שייצרה מערכת הנחייה רובוטית לניתוחי עמוד שדרה נמכרה ב־2018 למדטרוניק האמריקאית לפי שווי חברה של 1.6 מיליארד דולר. בנוסף, בנקודת הזמן שבה הונפקה יומן אקסטנשנס היא הציגה עלייה במכירות באירופה לצד עמדה נוחה לפרוץ לשוק האמריקאי שמוערך במיליארדי דולרים.
אולם לא רק הדימיון במוצרים הביא להשוואה בין יומן אקסטנשנס מול מזור. ל"כלכליסט" נודע אף כי אורי הדומי, המנכ"ל שהוביל את מזור רובוטיק אל עבר האקזיט, הצטרף להנהלת יומן אקסטנשנס ולנציגי פועלים אי.בי.אי לרואד־שואו מול המוסדיים. הדומי, לדבריו, הוא אינו בעל מניות אלא פשוט מעוניין לעזור לתעשייה הישראלית. "היום אנחנו לא יודעים אם הוא (הדומי - א"ע) באמת האמין בחברה או שפשוט עשה טובה למנכ"ל פועלים אי.בי.אי עופר גרינבאום. בכל אופן האמינות שלו נפגעה" רטן מוסדי בעל מניות בחברה. הדומי הגיב לדברים אלה אתמול ואמר ל"כלכליסט" כי "דעתי היתה אישית ובלתי תלויה ביומן אקסטנשנס. הנהלת החברה עשתה המון טעויות, אבל זו עדיין יכולה להצליח אם יהיה לה מספיק זמן וכסף תוך גיוס הנהלה מקצועית".
הפועלים אי.בי.אי כחתם רכשו 1% על מנת לעודד את החברה להנפיק את מניותיה ואולי אף כדי לעודד את המשקיעים הגדולים בחברה, משפחת שמלצר, להנפיק תחתם את שלמה ביטוח. מהלך שכמעט יצא לפועל אך לבסוף לא התממש לנוכח הצעות נמוכות מדי של 1.2 מיליארד שקל ופחות לעומת 1.5 מיליארד שקל שדרשה המשפחה.
מבין המוסדיים, המשקיע הגדול ביותר ביומן אקסטנשנס היה בית ההשקעות פסגות שהחזיק ב־6% מהחברה ערב הנפקתה. אחזקה זו, בשווי של יותר מ־30 מיליון שקל התגלגלה אל אלטשולר שחם לאחר שהאחרון רכש את קופות הגמל של פסגות במאי אשתקד. שיעור אחזקתו של אלטשולר שחם ביומן אקסטנשנס אף גדל ל־7.05% אולם שווי האחזקה הוא של 3.5 מיליון שקל בלבד. גם מור מחזיקים (5.9%) ביומן אקסטנשנס לאחר שאחזקתם גדלה לאור רכישת הקופות הענפיות שנוהלו על ידי פסגות.

קצב שריפת המזומנים

לנוכח השמדת הערך שנעשתה בחברת המיכשור הרפואי בשנה האחרונה חלק מהמוסדיים קוראים לארגון מחדש בחברה. "במבנה הנוכחי, אין לחברה הזו זכות קיום, צריך לפרק אותה ולמכור אותה בחלקים. אבל הצעד הראשון למען שימור הקיים, החברה חייבת להחליף הנהלה שתעצור את קצב שריפת המזומנים", אמר אחד מהמוסדיים. ואלה לא דואגים לחינם. קופת המזומנים של יומן אקסטנשנס מכילה פחות מ־50 מיליון שקל, לצד הון עצמי של 93 מיליון שקל, זאת בעוד החברה שורפת מזומנים בקצב שנתי של 42 מיליון שקל. כלומר, סביר להניח שכבר בשנה הקרובה תצא החברה לגיוס נוסף מול משקיעים קיימים או חדשים. לצערה של החברה, היא תצטרך לעשות זאת בעוד השווי שלה מדשדש בשפל נוראי.