הרווח של כאל קפץ ל-104 מיליון שקל - אך כולל החזר חד-פעמי מאל על
חברת כרטיסי האשראי הציגה זינוק ברווח הרבעוני המדווח, אך נמנעה מניטרול החזר מענקי שיווק בסך 23 מיליון שקל בעקבות סיומו המוקדם של הסכם פליי קארד; בנטרול ההכנסה החד-פעמית, הרווח התפעולי עומד על 86 מיליון שקל, ירידה לעומת 100 מיליון שקל מנוטרלים ברבעון המקביל
כאל פותחת את עונת הדוחות של חברות כרטיסי האשראי לרבעון השני ודיווחה על רווח נקי של 104 מיליון שקל, עלייה של 42% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. התוצאה משקפת לכאל, בניהולה של יפית גריאני, תשואה להון של 14.3% (בחישוב שנתי) לעומת 10.5% ברבעון המקביל.
אך שורת הרווח התחתונה שכאל מציגה מתעתעת: ברבעון הנוכחי נשען הרווח על הכנסה חד-פעמית מובהקת בסך 23 מיליון שקל בברוטו (כ-18 מיליון שקל נטו מס) בגין החזר מענקי שיווק מחברת התעופה אל על בעקבות ביטול הסכם פליי קארד. כאל בחרה שלא לנטרל הכנסה זו וקיזזה אותה רעיונית כנגד הוצאות השיווק של הכרטיס החלופי פליי אול, וכך הציגה רווח מנוטרל של 104 מיליון שקל.
מנגד, ברבעון המקביל אשתקד הרווח המדווח עמד על 73 מיליון שקל בלבד, אך הוא כלל ניטרולים של הוצאות חד-פעמיות לפני מס בגין מעבר בית כאל (8 מיליון שקל) והוצאות בגין אופציית פאנטום (30 מיליון שקל). בנטרול אותן הוצאות, הרווח המנוטרל אשתקד טיפס ל-100 מיליון שקל (עם תשואה מנוטרלת להון של 14.4%).
כלומר, בהשוואה לביצועים המנוטרלים אשתקד, ובניכוי ההחזר מאל על כעת, הרווח השוטף הריאלי של כאל, שעומד על 86 מיליון שקל, אינו מציג זינוק - אלא שחיקה ברווחיות.
שחיקה זו ברווח השוטף התרחשה למרות עלייה של 6.6% בהכנסות הרבעוניות, שהסתכמו ב-843 מיליון שקל, וזאת כתוצאה מעלייה מקבילה בסך ההוצאות שקיזזה את הצמיחה בפעילות.
את התוצאות יש לבחון דרך שתי רגלי הפעילות המרכזיות של החברה: זרוע האשראי מחד, וזרוע מחזורי המסחר והעמלות מאידך. הרגל המרכזית הראשונה היא פעילות האשראי, שם מציגה כאל צמיחה בהיקפים לצד שחיקה קלה במרווחים. תיק האשראי לציבור הגיע ל-10.9 מיליארד שקל, עלייה של 11.6% בהשוואה לתקופה המקבילה. התיק הצרכני צמח ב-11.9% ל-9.32 מיליארד שקל, בעוד התיק המסחרי עמד על 1.6 מיליארד שקל.
מנוע צמיחה בולט בתוך האשראי הצרכני הוא תיק המימון לרכב, שהתרחב והגיע ל-1.07 מיליארד שקל - כ-6% מסך התיק הכולל. הצמיחה בהיקף התיק הורגשה בשורת הכנסות הריבית נטו, שבלטו לטובה עם עלייה של 7.3% ל-262 מיליון שקל. עם זאת, מרווחי המימון נשחקו קלות בעקבות ירידה של 6% בשיעור הריבית הממוצעת שנגבתה, כתוצאה מהירידה בריבית במשק והתאמת תמהיל האשראי לרמות סיכון נמוכות יותר, במיוחד בענף הרכב.
פעילות המחזורים והעמלות משקפת את השימוש השוטף בכרטיסים, אך נתקלת בהתייקרויות תפעוליות. סך הכנסות הפעילות ברבעון צמח ב-6.6% ל-843 מיליון שקל, כאשר מחזור העסקאות הכולל בכרטיסי החברה הגיע ל-55 מיליארד שקל ומצבת הכרטיסים הפעילים הגיעה ל-4.16 מיליון (2.41 מיליון כרטיסים בנקאיים ו-1.75 מיליון חוץ-בנקאיים).
ההכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי הסתכמו ב-581 מיליון שקל, עליה של 6.7% לעומת 545 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מתוך סכום זה, עמלות מעסקאות בחו"ל ומט"ח הניבו 71 מיליון שקל - עלייה של 14.5% בהשוואה ל-62 מיליון שקל ברבעון המקביל. הצמיחה נרשמה על רקע התאוששות חלקית בביקוש לנסיעות, וזאת לצד השפעות ממתנות של מגבלות תעופה ואי-יציבות ביטחונית במהלך מבצע שאגת הארי.
לצד הגידול בהכנסות מעמלות, צד ההוצאות התפעוליות ספג לחץ ורשם עלייה של 17 מיליון שקל ברבעון השני (ל-298 מיליון שקל). בדוח מסבירה החברה כי עיקר העלייה נובע מעדכוני תעריפים והתייקרות התשלומים שמשלמת כאל לארגוני כרטיסי האשראי הבינלאומיים (כמו ויזה ומאסטרכארד) - מה שיוצר הכבדה על הוצאות התפעול דווקא בתקופה שבה פעילות חו"ל סבלה ממגבלות תעופה.
בנוסף, הצמיחה בתיק האשראי והסביבה המאקרו-כלכלית הובילו לגידול של 20% בהוצאה להפסדי אשראי, שהסתכמה ב-60 מיליון שקל ברבעון לעומת 50 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול נבע בעיקרו מעדכון מקדמי ההפרשה הקבוצתית, בעוד איכות התיק הפגינה יציבות עם שיעור מחיקות חשבונאיות נטו של 1.08% מהאשראי הממוצע, שיפור מול 1.26% אשתקד.
ברקע התוצאות העסקיות עומד תהליך העברת השליטה בכאל, שבו חתם בנק דיסקונט על הסכם למכירת אחזקותיו לקבוצת יוניון והראל לפי שווי חברה של עד 4 מיליארד שקל – עסקה הנמצאת בעיצומה וממתינה להשלמת האישורים הרגולטוריים. אולם האתגר המרכזי של כאל בטווח הקרוב יהיה התמודדות עם ה"יום שאחרי" הפרידה מאל על בסוף השנה, תהליך שיוביל לעזיבה נכון להיום של כ-381 אלף כרטיסים פעילים (כ-9.3% ממצבת הכרטיסים בחברה). בדוח הדירקטוריון מציינת כאל מפורשות כי בשלב זה קיים קושי לאמוד את ההשלכות הישירות והעקיפות של סיום ההסכם על רווחיות החברה בעתיד, בעוד היא מנסה לבסס מנועי צמיחה חלופיים באמצעות השקת פליי-אול - שהגיע בחודשיים מאז השקתו לכ-130 אלף כרטיסים – וזכייה במועדונים חדשים.
