מנהל ההשקעות המצטיין: "ברגע שיגידו את המילה בחירות אי אפשר יהיה לעצור את השוק"
קרן הגידור בנאמנות הראל מולטי-סטרטג'י, שמנוהלת ע"י קרן הגידור טוליפ, השיאה את התשואה הגבוהה ביותר בענף השנה. מיכה מלכה, מנהל טוליפ: "אם נגיע לתהליך של נורמליזציה, המשקיעים יתמקדו בפוטנציאל"
קרנות הגידור בנאמנות צוברות תאוצה. בדיקת כלכליסט מראה כי נכסי קרנות הגידור בנאמנות מנהלים כיום 3.2 מיליארד שקל, שלוש וחצי שנים בלבד לאחר הקמתן.
העלייה בהיקף הנכסים נובעת משילוב של עליית שווי הנכסים, בעקבות תשואה חיובית של 18.8% מתחילת השנה, לצד כניסת כספים חדשים לתחום בהיקף של עד מיליארד שקל. עם זאת, עדיין מדובר בתחום קטן יחסית בתוך ענף קרנות הנאמנות שמנהל כיום 680 מיליארד שקל.
קרנות הגידור המסורתיות נגישות מבחינה חוקית רק למשקיעים כשירים, כלומר כאלו שיש להם הון נזיל של לפחות כ־10 מיליון שקל, וברוב המקרים, רף ההשקעה המינימלי בקרנות גידור הוא גבוה, ולכן הן אינן נגישות למשקיעים הפרטיים מהשורה, מה שנקרא משקיעי הריטייל.
הפתרון שגובש על ידי הרגולטור הוא התחום של קרנות גידור בנאמנות. כלומר, קרנות שפועלות תחת המבנה המשפטי של קרנות נאמנות, וכך הן יכולות להיות פתוחות לקהל הרחב.
בשל האופן שבו הן פועלות — ניסיון להשיא תשואה עודפת על השוק ברוב מצבי העניינים תוך הקטנת הסיכון והתנודתיות - קרנות הגידור אמורות לספק מענה למשקיעים הסבורים שהתנודתיות בשווקים צפויה לגדול בעת הקרובה — במיוחד כאשר מדדי המניות בארה"ב נמצאים בשיא כל הזמנים, ובישראל נסחרים קרוב לשיא.
כך, בין היתר, מטרת הקרנות היא להגן על המשקיעים מפני נפילות חדות בשוק המניות, כאשר "התשלום" על ההגנה הזו הוא ויתור על חלק מפוטנציאל הרווח בשנים שבהן השוק בעלייה, בשל עלויות הגידור.
הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר מקרב קרנות הגידור בנאמנות השנה היא הראל Multi-Strategy, שהניבה 50.3% (החודש האחרון שבו עודכנו הנתונים), אותה מנהל מיכה מלכה, מנהל ההשקעות של קרן הגידור טוליפ.
קרן הנאמנות של הראל ומנהלת נכסים בהיקף של כ־400 מיליון שקל. אחריה מדורגת קבין Multi-Strategy עם תשואה של 45.6%, אך עם נכסים בהיקף של 4 מיליון שקל בלבד, מאחר שמדובר בבית השקעות קטן שאינו נהנה מערוצי הפצה מוסדיים.
במקום השלישי נמצאת מיטב לונג שורט, שהניבה תשואה של 44.9% ומנהלת 23 מיליון שקל. הקרן הגדולה ביותר בקטגוריה היא מור אסטרטגיית אג"ח, עם 730 מיליון שקל נכסים מנוהלים.
אתמול אמר מלכה לכלכליסט: "אני תמיד שואל את עצמי מה יהיה בטווח הארוך בשוק המניות, בטח במדינה כמו שלנו, עם תנודתיות חדה שנובעת מהאיומים הביטחוניים.
"אנחנו חייבים להסתכל רחוק יותר. בהסתכלות קדימה אנחנו חושבים קודם כל במונחי מאקרו, ושאלת המאקרו הגדולה ביותר היא הריבית. בתקופת העלאת הריבית, ועד לפני כחודשיים, היה ברור לנו שאנחנו לא מתקרבים לנדל"ן משום סוג.
"ראינו את החולשה בענף מתחילת השנה, וזה בא לידי ביטוי במספרים. כל עוד הריבית גבוהה — היא מכבידה על מימון הקבלנים. אבל בחודשיים האחרונים התמונה משתנה: האינפלציה כבר ירדה לתוך היעד והיא מוערכת ב־2.5% שנתי.
"מעבר לכך, המלחמה דה־פאקטו הסתיימה — כי ככה החליט נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. זה ייתן לנגיד בנק ישראל את היכולת להוריד את הריבית בהחלטה הבאה. זה הפרמטר הכי חשוב בשוק ההון, יותר מכל דבר אחר. הורדת הריבית תיתן דלק להמשך עליות. החברות הממונפות יותר ייהנו מזה, והמניות שלהן יעשו תהליך חיובי יותר.
"חברות הנדל"ן הממונפות — זה טריוויאלי, אבל גם חברות האנרגיה המתחדשת כמו אנרג'יקס, דוראל ואנלייט, שפועלות במינוף גבוה — ירוויחו מהורדת ריבית. הורדת הריבית תאפשר להגדיל את הסיכון בהשקעות ותגדיל את הצריכה. בדרך כלל זה מה שקורה.
אם יהיה מהלך חד של השקל התחזקות מול הדולר, בנק ישראל יפעל חזק יותר להורדת הריבית. אבל אני לא חושב שהסיכויים לכך גדולים. וברגע שיגידו את המילה בחירות — לא יהיה אפשר לעצור את השוק. השוק הוא צוואר בקבוק לשני הכיוונים — ברגע שיתחיל לזרום אליו יותר כסף, זה ישפיע מאוד. וזה עוד מבלי שדיברנו על התהליך המדיני: אם נלך לתהליך של נורמליזציה, המשקיעים יתנתקו מהתמחור דרך המכפילים ויתמקדו בפוטנציאל.
אם משקיעים זרים יגיעו לכאן בהיקפים משמעותיים — יש סיבה להיות אופטימיים. גם מניות התעשייה הביטחונית, שמראות כעת חולשה בתמחור בשל הפסקת האש ישנו כיוון. סיום המלחמה יעשה להן טוב, עם סיום החרמות מצד מדינות אירופיות. אבל מדובר בתהליך שייקח כמה שנים — בגלל ההתעצמות הביטחונית באירופה".
אחרי שנה של עליות חדות, איך המשקיעים יכולים להגן על עצמם?
"יש כמה דרכים לגידור. המחשבה האוטומטית היא על השקעה באופציות לונג־שורט, אבל בסוף ההגנה הכי טובה על תיק ההשקעות היא מזומן. כשאנחנו רואים שהשוק זז מהר מדי — אנחנו מגדילים את רכיב המזומן על חשבון הרכיב המנייתי. ההגנה השנייה היא לגדר את המדד שאתה חשוף אליו בשיעור גבוה. אנחנו חשופים למדד ת"א־90, אז כשהוא זז מהר מדי — אנחנו מגדרים נגדו. כלומר, אם המדד יירד בחדות, החוזים עליו בשורט יעלו.
התכונה הזו עוזרת לקרנות הגידור להתכונן לברבורים שחורים. בישראל, בתקופות של זעזוע, שער החליפין הופך להגנה מפני המדדים. ככל שהשוק היה חלש יותר — ראינו את הדולר מתחזק. אנחנו בחרנו בשיא העליות לרכוש אג"ח דולריות של חברת החשמל. אלה אג"ח שנותנות תשואה טובה עם הצמדה לדולר — וזו דרך מצוינת לגידור".
לפי מלכה, "ניתן גם לגדר בתוך סקטור מסוים. ניקח לדוגמה את מהלך ההשתלטות של קרן פורטיסימו על חברת התקשורת סלקום. היה ברור לכל שחקן בשוק שהרווחיות של סלקום תשתפר לאחר ההשתלטות, והמניה הגיבה בהתאם. השווי של החברה יותר מהוכפל מאז ההשתלטות בשנה שעברה. אז אנחנו נכנסנו לפוזיציה בסלקום, ובמקביל עשינו שורט על בזק. זה היה נוח, כי בעלי השליטה בבזק רצו למכור מניות באותה תקופה".
ממה לדעתך נכון להיזהר כיום?
"אם לפני שנתיים היה נכון לשבת על מניות של חברות יצרניות, עכשיו — עם דולר חלש וראייה קדימה — צריך לעבור ולהסתכל על חברות יבואניות. חברות כאלה מעלות מחירים כשהדולר והיורו עולים, אבל כשהמטבעות יורדים — הן גורפות כמעט את כל הפער אליהן". לסיום אומר מלכה כי "בישראל אנחנו חיים תמיד עם יד על הדופק. היום כל ציוץ של שר מזיז את השוק. אני רק מקווה שהשטויות שלהם לא יחזירו אותנו לתהליך של חרם או רגרסיה".
