המצוקה גברה ב-2025: כל אדם חמישי בישראל מתחת לקו העוני
מדו"ח העוני של הביטוח הלאומי עולה כי 28.8% מהילדים עניים, ומספרם עומד על 880 אלף; ישראל במקום השני בתחולת העוני ב-OECD - אחרי ארה"ב; "הנתונים מהווים קריאת השכמה למקבלי ההחלטות ולחברה כולה"
שיעור העניים בישראל עלה מ-20.7% מהאוכלוסייה ב-2024 ל-21% ב-2025, שהם שני מיליון עניים. שיעור הילדים העניים עלה מ-27.8% ב-2023 ל-28% ב-2024 ול-28.8% ב-2025, שהם 880 אלף ילדים עניים. כך עולה מדו"ח העוני לשנת 2024 ומאומדן ראשוני של נתוני העוני לשנת 2025 שמפרסם היום (ו') הביטוח הלאומי. גם אי השוויון מחמיר: מדד ג'יני לאי השוויון עלה בשיעור של 1.5% – מ-0.3692 ב-2024 ל-0.3749 ב-2025. הפער בתחולת העוני בין ישראל לממוצע המדינות המפותחות (OECD) גדל מ-63% ב-2023 ל-66% ב-2024.
דו"ח העוני בודק את תחולת העוני לפי ההגדרה הבינלאומית המקובלת של שיעור האנשים הנמצאים מתחת למחצית ההכנסה החציונית. קו העוני לנפש תקנית עומד על 3,547 שקל נטו. קו העוני למשפחה של ארבע נפשות עומד על 11,352 שקל נטו. בשנים האחרונות דו"ח העוני מתבסס על נתונים מנהליים של כלל האוכלוסייה בישראל ולא על סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
העוני מחמיר בייחוד בקרב משפחות עם ילדים. תחולת העוני בקרב משפחות עם ילדים עלתה מ-21.7% ב-2023 ל-22% ב-2024 וסביר שהשנה המצב רק החמיר. תחולת העוני של אזרחים ותיקים נמוכה יחסית – 12.5%, בשל שיעור גבוה של מקבלי פנסיה והעלאת קצבאות השלמת ההכנסה לקשישים. עלייה נרשמה גם בשני מדדים המעידים על חומרת העוני. מדד עומק העוני, המבטאים את הפער בין הכנסת העניים וקו העוני. עומק העוני זינק מ-39.7% ל-42.5%. מדד חומרת העוני עלה מ-23.8% ל-26.9%. המשמעות היא שהעניים הפכו עניים יותר.
אין נתונים על שיעור העוני לפי מגזר ב-2025. בשנהל פני כן דווקא נרשמו ירידות קלות בתחולת העוני בקרב חרדים וערבים. תחולת העוני במגזר החרדי ירדה מ-33% ב-2023 ל-32.8% ב-2024. תחולת העוני במגזר הערבי ירדה מ-38.1% ל-37.6%. בשני המקרים הדבר הוא חלק מתהליך ירידה מתמשך הנובע משיפור שיעור התעסוקה במגזרים אלה ורכישת השכלה אקדמאית, בייחוד בקרב הנשים.
ועדיין, הערבים מהווים 42% מהעניים בישראל והחרדים 23%. ביחד זה קרוב לשני שליש מהעניים ובשני המקרים זה כפול מייצוגם באוכלוסייה, בעוד היהודים הלא חרדים מהווים 35%. תחולת העוני בקרב יהודים לא חרדים עמדה ב-2024 על 14%.
תחולת העוני בקרב משפחות שאין בהן מועסקים עומדת על 67.2%, זאת לעומת 22.1% בקרב משפחות עם מפרנס אחד ו-8.7% בלבד במשפחות עם שני מפרנסים.
כ-28.1% מהנפשות בישראל חיו ב-2024 בחוסר ביטחון תזונתי, מתוכם 9.9% בחוסר ביטחון תזונתי חמור שהוא שקול לרעב. עם זאת מדובר בשיפור לעומת 32.6% בחוסר ביטחון תזונתי ב-2023 ו-12.5% בחוסר ביטחון תזונתי חמור. בשנת 2024 נמצאו בחוסר ביטחון תזונתי כ-968 אלף משקי בית ובהם כ-2.8 מיליון נפשות, שמתוכן כמיליון ילדים.
הפער בתחולת העוני בין ישראל לממוצע המדינות המפותחות גדל מ-63% ב-2023 ל-66% ב-2024. כיוון שב-2025 תחולת העוני בישראל התרחבה סביר שמאז המצב רק החמיר. ישראל שמרה על המקום השני ב-OECD בתחולת העוני, כמו ב-2023. זאת, מתוך 36 מדינות מפותחות כשרק קוסטה ריקה לפניה ואפילו ארה"ב אחריה. גם בתחולת העוני של ילדים ישראל במקום השני בין מדינות ה-OECD אחרי קוסטה ריקה והיא מרוחקת ב-83% מממוצע המדינות המפותחות.
הביטוח הלאומי בדק שורה ארוכה של מדדים לאי שוויון. בכולם ישראל BNMT, עד המקום השביעי בין המדינות המפותחות. חמור מכך, כשמשווים ע"פ מדד ג'יני ישראל התדרדרה מהמקום העשירי ב-2023 לשביעי ב-2024.
סמנכ"לית מחקר ותכנון של הביטוח הלאומי ניצה קסיר כותבת ש"נתוני הדו"ח מהווים קריאת השכמה למקבלי ההחלטות ולחברה כולה. צמצום העוני והאי-שוויון מחייב הקצאת תקציבים וגיבוש מדיניות מקיפה". לדבריה, "למדינה אחריות מוסרית ולאומית, לפעול לצמצום ממדי העוני והאי-שוויון. יש לבחון מחדש של גובה קצבאות הקיום ושיטת העדכון וחיזוק מנגנוני התמיכה בעובדים המשתכרים שכר נמוך. יש צורך בגיבוש מדיניות חברתית וכלכלית ארוכת טווח, שתבטיח לכלל תושבי ישראל גישה סדירה למזון בכמות מספקת ולמזון בריא שאינו פוגע בבריאות".
מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב: "נותני הדו"ח עדיין לא מביאים לידי ביטוי את השלכות המלחמה ויוקר המחיה במלואן והמצב בשטח חמור הרבה יותר. יש בישראל הרבה יותר נפשות וילדים עניים, שכן עלות המחיה גבוהה משמעותית מקו העוני הווירטואלי של המוסד לביטוח לאומי, שמתבסס רק על הכנסה ולא על ההוצאות הדרושות למחיה בסיסית. חייבים להכניס לתקציב המדינה מימון לתוכנית לאומית לצמצום העוני ואי השוויון, להציב יעדים מדידים ולהקים את הרשות הלאומית למאבק בעוני".
מנכ"ל ארגון פתחון לב, אלי כהן: "העוני הוא האיום החברתי המשמעותי ביותר והקיומי על מדינת ישראל. מעבר לדו"ח החמור אנו עדים לשורת צעדים שכבר בוצעו או יבוצעו בתקציב 2026 כמו העלאת המחירים של תרופות מרשם או הגדלת המע"מ, שיעמיקו את הקושי של החיים בעוני. אבל חמור מכך, הדו"ח לא עוסק כלל בפעולות למיגור העוני. במושב הקודם של הכנסת חוקק חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני אבל היא טרם קמה".
