ירידת שווי הקרקעות בשדה דב גררה את שיכון ובינוי להפסד שנתי של מיליארד שקל
ההפסד מגיע למרות עלייה של 10% בהכנסות ל-8.5 מיליארד שקל ושיפור בפעילות הקבלנות בישראל ובארה"ב – מגזרי הפעילות העיקריים; בדוחות מעריכה שיכון ובינוי את שווי שני הפרויקטים בשדה דב ב-1.25 מיליארד שקל - אחרי שרכשה אותם ב-2.4 מיליארד שקל
פרויקטי הדיור להשכרה הובילו את שיכון ובינוי להפסד של מיליארד שקל ב-2024. זאת למרות עלייה של 10% בהכנסות ל-8.5 מיליארד שקל ושל 12% ברווח הגולמי ל-1.1 מיליארד שקל.
חברת התשתיות, הנדל"ן והאנרגיה שבשליטת נתי סיידוף רשמה ב-2024 הפרשה לירידת ערך בסך 1.05 מיליארד שקל בגין פרויקטי הדיור להשכרה שלה. כשזו מצטרפת להפרשה של 821 מיליון שקל ב-2023 ו-157 מיליון שקל ב-2022. סה"כ רשמה שיכון ובינוי הפרשות לירידת ערך בהיקף של 2.3 מיליארד שקל בשלוש שנים.
מדובר בחמישה פרויקטים שבמכרזים עליהם שיכון ובינוי זכתה במהלך 2022-2020. עיקר ההפחתה מיוחס לשני הפרויקטים בשדה דב, שבמכרזים להקמתם זכתה החברה בדצמבר 2021 ובאפריל 2022, בהשקעה מצרפית של 2.4 מיליארד שקל.
הערכת השווי העדכנית ששיכון ובינוי צירפה לדוחותיה מעריכה את שוויים המשותף, נכון לסוף דצמבר, ב-1.25 מיליארד שקל.
שיכון ובינוי התחרתה על רכישת הקרקעות בתקופת שיא בשוק הנדל"ן למגורים וכשהריבית הייתה אפסית, אך מאז הריבית עלתה. כשתוצאות מכרזים להקמת פרויקטי מגורים בשדה דב שנסגרו בחודש שעבר שיקפו ירידת מחירים של 45% ביחס למכרזים מתקופת זכייתה של החברה.
בכל הקשור למגזרי הפעילות, שיכון ובינוי נהנתה ב-2024 מעלייה של 9% בהכנסות פעילות הקבלנות שלה בישראל, מגזר הפעילות העיקרי, לסך של 4.2 מיליארד שקל. זאת בעקבות התקדמות בפרויקטים שונים שהעיקריים בהם הם קריית המודיעין וקריית התקשוב שהיא מקימה לצה"ל.
לצד זאת, בפעילות הקבלנות בארה"ב ובמגזר הזכיינות היא רשמה שיפור חד. הקמת הפרויקטים בארה"ב הניבה הכנסה של 1.9 מיליארד שקל תוך צמיחה של 48% ביחס להיקפה ב-2023, ובזכיינות נרשמה עלייה של 33% בהכנסות ל-1.8 מיליארד שקל, שמיוחסת בעיקר להקמת הבסיסים לצה"ל.
אולם במקביל לכך, בפעילות הקבלנות שאינה בארה"ב, ומרוכזת בעיקר באפריקה, ספגה החברה ירידה של 83% בהכנסות, מ-640 מיליון שקל ב-2023 ל-111 מיליון בלבד.
זאת עקב צניחת הניירה (ב-63% מסוף 2023), המטבע בניגריה שהיא מדינת היעד העיקרית שלה באפריקה, ומעיכוב בביצוע פרויקטים.
הסדר טיעון שאושר בבית המשפט המחוזי בתל אביב באוקטובר סיים את פרשיית השוחד לבכירים במדינות באפריקה שבה הואשמו הקבוצה וכמה ממנהליה ב-2018, ובגינו חולטו 260 מיליון שקל מכספיה.
בשיכון ובינוי מכוונים לממש את הפעילות באפריקה, כשעסקה למכירת החברה הבת בניגריה בוטלה במהלך השנה לאחר שהרוכש נסוג ממנה. מטרתה בסופו של דבר היא להתרכז בפעילות קבלנות רק בישראל ובארה"ב.
במקביל לפרסום הדוחות שיכון ובינוי עדכנה פעם נוספת אודות התפתחויות בהליכים המשפטיים שמנוהלים בפולין בהקשר לסכסוך שלה עם שותפה לפעילות ייזום הנדל"ן במדינה, ראיד טאנוס (חלקה של שיכון ובינוי 75% וחלקו 25%).
הסכסוך בין הצדדים החל בקיץ האחרון כשהחברה החלה לפעול למימוש הפעילות. הם מנהלים מאבקים משפטיים בנוגע לזכויותיהם בחברות הפרויקטים השונים בפולין, שאת שוויים שיכון ובינוי העריכה בכ-1.3 מיליארד שקל.
אף שעזב את החברה כבר בסוף יוני, המנכ"ל הקודם תמיר כהן היה בכיר המשתכרים בה ב-2024, עם עלות שכר שהגיעה ל-8.9 מיליון שקל (בדומה ל-2023). מהם 4 מיליון שקל הם תשלומים בקשר לסיום כהונתו. בחברה הפחיתו את גובה המענק השנתי שכהן היה זכאי לו, כך שזה הגיע לתקרה של 2.3 מיליון שקל במקום ל-3 מיליון שקל.
עלות שכרו של עמית בירמן, שהחליף את כהן בתפקיד וכיהן קודם כמשנה למנכ"ל ומנהל הכספים הראשי, הייתה 6.9 מיליון שקל, מהם 1.6 מיליון שקל מענק בגין השנה הקודמת.
