כלל שוברת שיאי רווחיות ויוצאת לראשונה לתוכנית רכישה עצמית, ב-200 מיליון שקל
רווחי הליבה - ביטוח כללי, ביטוח חיים וכרטיסי אשראי של כלל - זינקו ב-21% ל-732 מיליון שקל; הדירקטוריון אישר לראשונה תוכנית רכישה עצמית לצד חלוקת דיבידנד ביניים; בשורה התחתונה הרווח הנקי עמד על 614 מיליון שקל, ירידה של 2.8%; המעבר לרווחיות בביטוח רכב חובה פיצה על השחיקה בביטוח המקיף
חברת הביטוח והפיננסים כלל, בניהולו של יורם נוה, ממשיכה ליהנות ממומנטום חיובי ומסכמת את הרבעון השני של 2026 עם רווח נקי של 614 מיליון שקל. על פניו, מדובר בעלייה של כ-16% בהשוואה לרווח נקי של 531 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אלא שתוצאות הרבעון המקביל נחתכו ב-100 מיליון שקל נטו בעקבות הפרשה חד-פעמית לפסק דין שומות מע"מ במקס, שמחייב תשלום מע"מ רטרואקטיבי על הכנסות מעמלות מט"ח. בנטרול אותה הפרשה, הרווח הנקי הרבעוני רשם למעשה ירידה מתונה של כ-2.8%, בעיקר על רקע הכנסות נמוכות יותר מהשקעות הנוסטרו ביחס לתשואות החריגות שנרשמו אשתקד. התוצאה משקפת תשואה שנתית על ההון של 22.5%, לעומת 23.2% ברבעון המקביל.
לצד התוצאות, הודיעה כלל על בשורה לבעלי המניות: לראשונה בתולדותיה, אישר דירקטוריון החברה תוכנית לרכישה עצמית של מניותיה (Buyback) בהיקף של עד 200 מיליון שקל. המהלך מהווה למעשה החזרת הון ראשונה מסוגה בגין תוצאות המחצית, באמצעות דיבידנד ביניים בהיקף זהה שהועבר מחברת הביטוח הבת. זאת, במקום להמתין לדוחות השנתיים כפי שהיה נהוג בעבר, ובהמשך לדיבידנד בסך 400 מיליון שקל שחילקה החברה באפריל האחרון בגין רווחי 2025. מדובר בסכום הכפול מסך כל הדיבידנד שחילקה ב-2025 כולה, ופי ארבעה מזה של 2024.
עבור בעלי המניות של כלל, שורת המהלכים הזו רחוקה מלהיות מובנת מאליה. במשך כעשור, בין 2013 ל-2023, סבלה החברה מ"בצורת דיבידנדים" ממושכת, לאחר שמשטר כושר הפירעון הכלכלי המחמיר ומחסור בהון רגולטורי הציבו אותה מתחת לרף המינימלי שאפשר חלוקת רווחים.
אלא שכעת, עם יחס כושר פירעון כלכלי שטיפס מעל ליעד הנדרש ועודפי הון של מיליארדי שקלים מעל יעדי הרגולציה, כלל לא רק מאיצה את חלוקת הרווחים ומתחילה להחזיר הון כבר בתוצאות הביניים, אלא גם מיישרת קו עם הסטנדרט המקובל בקרב משקיעים זרים בחברות ערך פיננסיות. הבחירה להשתמש בכלי הבייבק כחלופת דיבידנד נועדה להחזיר הון באופן גמיש, להגדיל את הרווח למניה ולאותת לשוק על פערי תמחור במכפילי הרווח של החברה מול הענף.
בענף הביטוח נהוג להפריד בין התוצאות התלויות בתנודות שוק ההון לבין רווחי הפעילות השוטפת. כשבוחנים את "רווחי הליבה" של כלל, המודדים את הרווחיות מפעילות הביטוח, האשראי, החיסכון וניהול הנכסים תחת הנחת תשואה קבועה ומנוטרלת מתנודתיות שוק ההון ומהשפעות חד-פעמיות, התמונה חזקה אף יותר: החברה רשמה רווח שיא מפעילות ליבה, לפני מס, של 732 מיליון שקל, זינוק של כ-21% לעומת 604 מיליון שקל ברבעון המקביל.
על שלושה דברים עומד השיפור ברווחי הליבה: הראשון, זינוק בביטוח הכללי, שרווחי הליבה בו טיפסו ב-36% והסתכמו ב-275 מיליון שקל, לעומת 202 מיליון שקל ברבעון המקביל. השני, צמיחה בביטוח חיים ובחיסכון ארוך טווח, שרווח הליבה בו עלה בכ-29% והסתכם ב-130 מיליון שקל, לעומת 101 מיליון שקל אשתקד. והשלישי, הרווח ממגזר כרטיסי האשראי והתשלומים, שצמח בכ-23% ל-123 מיליון שקל לפני מס, לעומת 100 מיליון שקל אשתקד. עיקר הרווח, 111 מיליון שקל, נבע מהחברה הבת מקס, על רקע צמיחה בתיק האשראי והתאוששות במחזורים, לצד תרומה של 12 מיליון שקל מזרוע פתרונות התשלום והסליקה הדיגיטלית (Hyp).
בתוך תיק הביטוח הכללי נרשמו מגמות מעורבות. מנוע השיפור המרכזי היה ענף רכב חובה, שעבר מהפסד חיתומי של 24 מיליון שקל ברבעון המקביל לרווח של 30 מיליון שקל. זאת, כתוצאה מהתפתחות תביעות חיובית, שיפור חיתומי שוטף וניהול ביטוחי משנה זהיר בתיקי רכב כבד, דוגמת אוטובוסים. מנגד, בענף רכב רכוש, הכולל ביטוח מקיף וצד ג', נרשמה שחיקה חדה ברווח החיתומי, שהתכווץ ל-18 מיליון שקל, לעומת 52 מיליון שקל אשתקד, והיחס המשולב (Combined Ratio) עלה מ-83% ל-92%.
כלומר, על כל הכנסה של שקל מפוליסת ביטוח, החברה שילמה 92 אגורות על תביעות ועל הוצאות תפעול, במקום 83 אגורות אשתקד. בכלל בחרו במודע שלא להיגרר למלחמת מחירים כדי להגן על נתחי שוק, כאשר הפיזור של החברה בענפי החבויות, ההנדסה וערבויות חוק המכר פיצה על השחיקה ברכב והביא לזינוק של 36% ברווחי הליבה של הביטוח הכללי.
לצד התנודות ברווחיות החיתומית, היקף הפעילות הכולל של כלל המשיך להתרחב. סך הכספים שזרמו לקבוצה ברבעון השני, פרמיות ביטוח לצד הפקדות חוסכים, דמי גמולים, צמח בכ-15% והסתכם ב-7.8 מיליארד שקל, לעומת 6.8 מיליארד שקל אשתקד. מוקדי המשיכה העיקריים של כספי הציבור היו קופות הגמל, שההפקדות אליהן זינקו ב-27% ל-1.33 מיליארד שקל, ופוליסות החיסכון הפיננסי, שאליהן זרמו הפקדות של כמיליארד שקל, פי שלושה מהרבעון המקביל. בקרנות הפנסיה נרשמה צמיחה של 6% בהפקדות, ל-2.93 מיליארד שקל, בעוד שגביית הפרמיות בענפי הביטוח המסורתיים, כללי ובריאות, נותרה יציבה.
תפיחת החסכונות של הציבור, יחד עם עליות השערים בשווקים, תורגמו לעלייה נאה בהכנסות החברה מדמי ניהול. דמי הניהול שגבתה כלל מניהול קופות הגמל קפצו ב-20% ל-90 מיליון שקל, בפנסיה נרשמה עלייה של 11% ל-120 מיליון שקל, ובביטוחי החיים נרשמה עלייה של 16% בדמי הניהול, לרמה של 475 מיליון שקל.
תחת תקן החשבונאות החדש IFRS 17, רווחי חברות הביטוח במוצרים ארוכי טווח, כמו ביטוחי חיים ובריאות, נשענים על מרכיב ה-CSM, מרווח השירות החוזי. מדובר למעשה ב"מחסנית" של רווח עתידי לא ממומש, שמשתחרר בהדרגה לדוח רווח והפסד לאורך חיי הפוליסה. מנתוני כלל עולה כי מחסנית ה-CSM צמחה בסוף הרבעון לרמה של כ-10.44 מיליארד שקל, לעומת 10.26 מיליארד שקל בסוף 2025, כאשר היקף הרווחים החדשים שנוספו לתיק פיצה על הרווחים שהופשרו לשוטף.
במקביל, היקף הנכסים המנוהלים של הקבוצה צמח בכ-9% מתחילת השנה ובכ-7% ברבעון השני, והגיע לשיא של 456 מיליארד שקל, לעומת 420 מיליארד שקל בסוף 2025. עיקר הצמיחה נרשמה בקרנות הפנסיה, שצמחו ב-10% ל-203 מיליארד שקל. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות הגיע בסוף הרבעון לכ-11.54 מיליארד שקל, גידול של כ-7% מתחילת השנה ושל 58% מדצמבר 2023, ויחס כושר הפירעון עומד על 180%, כולל הוראות פריסה. מדובר ברמה הגבוהה משמעותית מדרישות הרגולציה ומיעדי הדירקטוריון.
