איראן, משבר חוקתי, קטאר-גייט: השקל תחת עומס פוליטי וגיאו-פוליטי
בשבועיים האחרונים יש תנודות במטבע ובניירות הערך שלא יכולות להיות מוסברות רק ע"י הירידות בבורסות ניו יורק; השקל יורד החודש ב-3.5% מול הדולר; ובינתיים רמת הסיכון של המשק הישראלי עולה - ה-CDS ל-5 שנים, שהן תעודות ביטוח נגד חדלות פרעון של אג"ח ממשלתיות, מזנקות ב-15%
המסחר במטבע חוץ נפתח הבוקר עם ירידות חדות לשקל שנחלש הן מול הדולר וביתר שאת מול היורו. המטבע הישראלי נחלש מול המטבע האמריקאי בחצי אחוז ומשלים ירידה של 3.5% בחודש האחרון. הוא נסחר ב-3.72 שקלים. היורו מזנק אל מול השקל בכ-1% ונסחר מעל 4 שקלים.
השקל נחלש מול היורו בחודש האחרון ביותר מ-7.6%. אלא שזה לא הכל. יחד עם ירידות השערים בבורסה בתל אביב, גם ה-CDS ל-5 שנים - אותן תעודות ביטוח נגד חדלות פרעון של אג"ח ממשלתיות (המשמשות כמדד מרכזי לפרמיית סיכון של מדינה) מזנקות ונסחרות סביב 92 נקודות לעומת 80 לפני כמה שבועות, עלייה של 15%.
בחדרי העסקאות מסבירים כי משהו השתנה בשבועיים האחרונים, שכן לפי המודלים הקיימים, הירידות בשוקי העולם לא מסוגלות להסביר לבדן את ההידרדרות של הפרמטרים הפיננסיים המרכזיים שאנו עדים לה בימים האחרונים.
ראשית כל, שם מסבירים כי הסיכונים הגיאו-פוליטיים גדלו על רקע עליית המדרגה במדיניות האגרסיבית של ארה"ב מול החות'ים ומול איראן, דבר שמטריד את המשקיעים.
אתמול סיפר מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, כי משיחות שקיים בשבוע שעבר בלונדון עם מנהלי קרנות גידור, קרנות פנסיה ובנקים גדולים, הסוגיה האיראנית שבה לשיחות ומצוינת כגורם סיכון גיאו-פוליטי מרכזי, הרבה יותר מהמלחמה בעזה.
אך זה לא הכל. אותם גורמים בשוק ההון לא מתעלמים יותר מהסיכון הפוליטי פנימי: זה גם ההפיכה המשטרית שמוביל ראש הממשלה, שדוהר קדימה ומאיים לחולל משבר חוקתי סביב הפיטורים של ראש השב"כ, וגם של היועמ"שית. אך גם ההתפתחויות הדרמטיות בפרשת "קטאר-גייט" שמקשרים את הכוורת האינטימית ביותר של נתניהו עם כספים קטארים.
"החששות העיקריים שעלו בפגישות הם סביב האפשרות למשבר חוקתי בישראל, כולל התנגשות אפשרית בין הממשלה לבג"ץ", הוא סיפר ל"כלכליסט" והדגיש כי השאלות ממוקדות "בעיקר על הדיון של פיטורי ראש השב"כ, מה בית המשפט יפסוק, וגם מה תהיה התגובה של הממשלה סביב אותה פסיקה".
שפריר הדגיש עוד כי אי הוודאות סביב יציבות בעלי תפקידים מרכזיים מוסיפה לתחושת הסיכון בקרב המשקיעים הזרים. "גם בגלל הגיאופוליטיקה, אבל גם בגלל כל הפוליטיקה הפנימית פה והחשש הגדול בעצם ממשבר חוקתי. אני מקווה מאוד שלא נגיע לשם, אבל זה החשש שקיים". הוא הוסיף כי ישראל כבר לא נתפסת כאי של יציבות, שבה המצב הפוליטי היה בגדר רעש רקע עבור משקיעים זרים.
