בלעדי
גיל שרון מגביר את הלהבות ומחלט ערבויות לסלקום, שלא נשארת חייבת: "חציית קו אדום"
מפעילת מיזם הסיבים IBC חילטה לסלקום ערבויות בנקאיות בהיקף של 16.5 מיליון שקל. זאת בטענה שחברת התקשורת לא שילמה את החוב שלה עבור חכירת קווים חדשים. סלקום שוללת את הטענות ונערכת לקרב
הסכסוך בין סלקום למיזם הסיבים IBC מסלים. הסכסוך, שכבר מתנהל בבית המשפט, נסב על מחלוקת בנוגע להתרחבות של IBC. חברת מיזם הסיבים טוענת שסלקום התחייבה לשכור ממנה 15% מהקווים שתפרוס ברחבי המדינה, ללא כל הגבלה, בעוד בסלקום טוענים כי ההתחייבות היא לעד 2 מיליון קווים – רף שכבר נחצה. כעת שני הצדדים מעלים הילוך. לכלכליסט נודע כי IBC, שבראש הדירקטוריון שלה עומד גיל שרון, חילטה לסלקום ערבויות בנקאיות בהיקף של 16.5 מיליון שקל, לטענתה בשל חוב שנוצר לסלקום על רקע זה.
"לאורך השנה האחרונה נמנעה סלקום במכוון, ושלא כדין, לשלם לחברה את התשלומים המגיעים לה", נטען במכתב ההתראה ששלחה IBC לסלקום באמצעות משרד עו"ד חיים מכלוף ממשרד הרצוג פוקס נאמן. "כידוע לכם היטב, מאז שנתגלעו המחלוקות בין הצדדים, התנהלו מגעים כדי לבחון את האפשרות להגיע להסכמות, גם בפגישות שהתקיימו בין מנכ"ל החברה למנהלי סלקום עוד בטרם פתיחת ההליך המשפטי על ידי סלקום. גם לאחר הגשת התביעה על ידי סלקום (באפריל 2025 — ג"ח) נמשך השיח בין הצדדים". לפי IBC, התקיימו כמה פגישות, ובדצמבר 2025 התקיימה פגישה מכרעת בין רן שלח, שותף בקרן נוי (בעלת מניות במיזם הסיבים כיום) ודירקטור ב־IBC, לבין יו"ר סלקום, יובל כהן, מנהל־שותף בקרן פורטיסימו, בעלת השליטה בסלקום. "תשובתה של סלקום, שניתנה באמצעות היו"ר, היתה דחייה של ההצעה. לפיכך, החברה מודיעה בזאת על כוונתה לפעול למימוש הערבויות, בגובה החוב". לפי המכתב, סלקום מעמידה בכל שנה, מאז 2019, ערבויות כנגד הקווים שהיא חוכרת מ־IBC, ובדצמבר האחרון העמידה חברת התקשורת ערבויות חדשות של 50 מיליון שקל.
סלקום, מצידה, שוללת את הטענות והגיבה במכתב אגרסיבי לא פחות. באמצעות עו"ד עופר צור משרד גורניצקי טוענת סלקום כי היא "דוחה מכל וכל את כל האמור. ההתראה הכוחנית בדבר מימוש ה'ערבות', ובוודאי מימוש ה'ערבות' בפועל, מהווה חציית קו אדום שמוצע לכם לא לחצות. אם ייחצה הקו הזה, סלקום תגן על עצמה בכל פעולה חוקית ובמלוא העוצמה האפשרית".
עוד טוענת סלקום כי מכתב ההתראה הוא ניסיון בוטה לשיבוש ההליכים המשפטיים בין הצדדים. "ניסיון בריוני חד־צדדי לממש את ה'ערבות הבנקאית' כדי לגבות מתוכה 'דמי נזק' בתביעה הכספית שהוגשה על ידי IBC לבית המשפט וטרם הוכרעה הוא עשיית דין עצמי בצורה הבוטה ביותר האפשרית. התנהלות פסולה כזו תסכל ותשבש את התביעה שהגישה סלקום, שם התבקש בית המשפט להצהיר ולהורות ל־IBC להימנע משימוש בסעדיים עצמיים נוכח ההסכם, כולל מניעתה מלפעול לצורך חילוט הערבויות".
כמו כן, סלקום טוענת כי "תפיסת העולם של IBC, שלפיה מותר לה לחייב את סלקום לרכוש ממנה ברכישה כפויה קווי תשתית בכמות ובעיתוי חד־צדדיים, ללא מגבלה של זמן או היקף כספי, עומדת בניגוד ובסתירה לדיני התחרות".
סלקום גם טוענת לרמייה מצד מיזם הסיבים. "IBC טמנה לסלקום פח. היא ידעה שבכוונתה לעשות דין לעצמה ולממש את הערבויות, דחפה לחידושן, כדי לקבלן ואז לחלט איזו מהן בסמוך לאחר חידושן. מדובר בהתנהלות פסולה, בריונית, חסרת תום לב, אשר גובלת במרמה. IBC מודעת היטב, עוד משנת 2024, לעמדתה המוצקה והנחרצת של סלקום שלפיה העמדה של IBC שממנה עולה כי סלקום מחויבת לרכוש ממנה קווים ללא הגבלה לא עולה בקנה אחד עם ההסכם שנחתם".
בתחילת ינואר 2025 החליט דירקטוריון IBC לגייס חוב של 250 מיליון שקל במטרה לממן את הרחבת הפריסה מ־2 מיליון בתי אב ל־2.4 מיליון בתי אב. לפי IBC, בהתאם לחוזה מ־2019, סלקום מחויבת לרכוש 15% מכלל הקווים שייפרסו על ידי IBC בהתאם להחלטת הדירקטוריון של החברה. סלקום טוענת מצידה כי ההתחייבות שלה במסגרת החוזה תקפה רק עד לתקרה של 2 מיליון בתי אב, ולכן היא אינה מחויבת לרכוש עוד קווים. חרף התנגדות סלקום, שהיתה באותה עת גם בעלת מניות ב־IBC, תוכנית ההתרחבות המשיכה, והיא הגישה באפריל תביעה לבית המשפט, ו־IBC הגישה חודש לאחר מכן תביעה נגדית שבו היא טענה לחוב של סלקום.
במקביל, באוקטובר האחרון הושלמה עסקה שבמסגרתה קבוצת משקיעים, בהובלת הפניקס, מור וקרן נוי, רכשה 70% מ־IBC בתמורה ל־1.56 מיליארד שקל. את המניות הקבוצה רכשה מידי סלקום, קרן תש"י ו־HOT. הפרדת הכוחות בין בעלי המניות לא הובילה למשיכת התביעות.
