סגור
חיפוש

בנק ישראל מציג: כך ייראה השקל הדיגיטלי

הבנק פרסם 'טיוטת מודל' להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, שיועבר לציבור ע"י מתווכים פיננסיים; המטבע יהיה פרטי אך לא אנונימי, ולא יצריך בהכרח חיבור לאינטרנט; המטבע יהיה ניתן בכל עת להמרה לשקל מזומן, או לכסף בנקאי (עו"ש, אשראי); 60 מדינות מפתחות כיום מטבע דיגיטלי מקומי

בנק ישראל מצטרף לבנקים מרכזיים רבים בעולם, ומפרסם טיוטה של מודל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי. הטיוטה אינה מהווה החלטה של בנק ישראל, אלא רק תשתית לדיון ציבורי, ולבחינת חלופות.


בשלב זה אין צפי להנפקה של שקל דיגיטלי, ואפילו לא ניתן לו שם. בפרסום הדו"ח מבקש בנק ישראל לשדר לציבור בישראל, כי הוא עוקב אחרי ההתפתחויות בשוק התשלומים, וכי הוא ערוך להגיב עליהם ככל שיראה צורך.

3 צפייה בגלריה
כסף שקלים חיסכון קרן השתלמות מזומן
כסף שקלים חיסכון קרן השתלמות מזומן
60 מדינות מפתחות כיום מטבע דיגיטלי משלהן
(צילום: שאטרסטוק)


מה זה שקל דיגיטלי?
הכסף שאנו משתמשים איתו כיום מתחלק לשני סוגים עיקריים: כסף מזומן וכסף בנקאי. כסף מזומן הוא למעשה התחייבות פיזית (שטרות ומטבעות) של הבנק המרכזי כלפי הציבור.
כסף בנקאי כולל למעשה את הכסף שאנו עושים איתו שימוש בהעברות בנקאיות, בכרטיסי אשראי, ובשיקים. הכסף הבנקאי שונה בשתי נקודות מן הכסף המזומן: ראשית, הוא דיגיטלי, ושנית, הוא התחייבות של בנק מסחרי כלפינו, ולא של הבנק המרכזי כלפינו. במילים אחרות, כשאנו רואים בעו"ש שלנו 20 אלף שקל, מדובר למעשה בהתחייבות של בנק מסחרי, וההתחייבות רשומה באופן דיגיטלי.
היוזמה הנוכחית מבקשת לייצר התחייבות דיגיטלית של הבנק המרכזי לציבור (Central Banking Digital Currency). כלומר, במקום שההתחייבות היחידה שהבנק המרכזי מעמיד לציבור תהיה פיזית (שטרות ומטבעות), הבנק שוקל את האפשרות להנפיק התחייבות דיגיטלית.
בשל העובדה כי הבנקים המסחריים בישראל יציבים מאוד, ייתכן כי אנו מתקשים להבין את ההבדל בין 'מזומן דיגיטלי המונפק על ידי הבנק המרכזי' לבין 'כסף בחשבון הבנק'. לשם חידוד ההבדל, נעלה על דעתנו מדינה דמיונית: באותה מדינה דמיונית מתפתח חשש ליציבותו של בנק מסחרי דמיוני מסוים, ובעלי החשבונות באותו הבנק ימהרו למשוך את חשבונותיהם ולהמיר אותם למזומן הנהנה מגיבויו של הבנק המרכזי.
למזלם של בעלי החשבונות, במדינה דמיונית זו הבנק המרכזי מנפיק גם מזומן דיגיטלי, כך שהם לא צריכים ללכת לכספומט בשביל למשוך את הכסף, אלא ממירים את הכסף בחשבון הבנק המסחרי לכסף דיגיטלי המונפק על ידי הבנק המרכזי, שנותן לו גיבוי.


איך זה יעבוד?
מדובר במשהו שיהיה דומה לארנקים הדיגיטליים ולאפליקציות התשלום שהחלו לפרוח לאחרונה. על פי טיוטת המודל, השקל הדיגיטלי יונפק על ידי בנק ישראל ויועבר ל'ספקי שירותי תשלום' (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות פינטק, ואפילו חברות הייטק גדולות) אשר הם יספקו את השקלים הדיגיטליים לציבור הלקוחות.
הספקים הללו משמשים רק כ"צינור" להעברת השקלים, הם לא יכולים להלוות אותו או לעשות בו כל שימוש אחר. כך שבמקרה של כשל טכנולוגי או יציבותי של אחד הגופים הללו, יתרת המזומן הדיגיטלי לא אמורה להיפגע. הלקוח מבחינתו יוכל להשתמש במזומן הדיגיטלי לרכישת מוצרים ושירותים, להעברה בין חברים.
מבחינה טכנולוגית, ישנה התלבטות האם להשתמש במודל של רישום מבוזר (בלוקצ'יין לדוגמה) או במודל של רישום מרכזי. בסין לדוגמה, הפיילוט שנוסה לא עשה שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין בטענה כי הטכנולוגיה לא מספיק מפותחת בכדי לבצע מספר עצום של עסקאות בו-זמניות. כמו כן, יש המלצה של בנק ישראל ושל בנקים מרכזיים נוספים שהמזומן הדיגיטלי לא יהיה תלוי בחיבור לאינטרנט או בשימוש מתקדם בטלפון חכם, אלא יסתמך על טכנולוגיות נוספות כמו כרטיסים חכמים.

3 צפייה בגלריה
נגיד בנק  ישראל פרופ' אמיר ירון ינואר 2020  2
נגיד בנק  ישראל פרופ' אמיר ירון ינואר 2020  2
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)

הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) שהוא הבנק של הבנקים המרכזיים, ניסח מסמך של 14 עקרונות להנפקת מטבעות דיגיטלים על ידי בנקים מרכזיים, וועדת ההיגוי ממליצה להיצמד לעקרונות אלו. בין העקרונות נוכל למצוא את עקרון יחס ההמרה 1:1 בין מזומן דיגיטלי למזומן מסורתי ולכסף בנקאי, הקפדה גבוהה מאוד על בטיחות, הקפדה על מיידיות העסקה ודאגה לכך שהמערכת תהיה נגישה וזמינה מכל מקום ולכל מגזר. על פי המסמך, המערכת תהיה גמישה לשינויים טכנולוגיים בעתיד ולהתממשקות עם מערכות תשלום נוספות, ותאפשר עלות נמוכה עד אפסית מבחינת משתמש הקצה.
אף שייתכן כי המטבע הדיגיטלי יאפשר טכנולוגיית שימוש מבוזר המאפיין מטבעות קריפטו, הוא שונה מהם באופן מהותי. המטבע של הבנק המרכזי משויך למדינה מסוימת, הוא לא יהיה אנונימי, וערכו יהיה יציב. עם זאת, הוא דומה לקריפטו בכך שהוא יאפשר תשלומים מיידיים וישירים.

מה התועלת?
השאלה הבסיסית והמטרידה ביותר בסוגיית המטבע הדיגיטלי היא: "לשם מה?". עולם התשלומים מתפתח ומשגשג, מה הצורך בכניסה של הבנק המרכזי לתחום זה? בנק ישראל מונה כמה תועלות צרכניות, משקיות, ואולי אף מאקרו-כלכליות למהלך זה.
1. קידום התחרות כלפי אמצעי התשלום האחרים – עולם התשלומים הוא שוק שחווה שינויים רבים, ורק בשבועות האחרונים התבשרנו על כניסתה של ענקית הטכנולוגיה אפל לשוק זה. נוכחות של הבנק המרכזי בשוק הזה עשויה אולי לזרז את התחרות ואת החדשנות בעולם התשלומים (כותבי הדו"ח מודעים לכך ששקל דיגיטלי עשוי גם לפגוע בהתפתחות השוק הזה).
2. קידום התחרות כלפי מטבעות קריפטו ומטבעות דיגיטליים אחרים – כיום קיימת בשוק מגמה גוברת והולכת של מטבעות קריפטו המבקשים להוות אמצעי תשלום אלטרנטיבי. בשלב זה מטבעות אלו לא צפויים לאיים על מעמדם של המטבעות המסורתיים בשל התנודתיות הגבוהה בערכם. לעומת זאת, ענקיות הייטק החלו לפתח מטבעות 'יציבים' (דוגמת מטבע ה-Diem של פייסבוק), אשר אימוצם הרחב על ידי הציבור עשוי לסכן את היציבות הפיננסית, את הריבונות המוניטרית ולפגוע ביעילות המוניטרית. הבנקים המרכזיים סבורים כי אם הם יציעו חלופה דיגיטלית משלהם, הם יפחיתו את התמריץ של הציבור להחזיק במטבעות פרטיים.
3. אימוץ חדשנות והתאמת מערך התשלומים לצורכי הכלכלה הדיגיטלית – התשתית הטכנולוגית של פיתוח המטבע הדיגיטלי תוכל להיות כר לפיתוחים רבים בעולם התשלומים. לדוגמה 'תשלום רק ברגע האספקה', 'תשלומים זעירים' (לדוגמה: תשלום זעיר על שמיעת שיר אחד ברשת), ו'תשלומים חכמים' (לדוגמה: רכב אוטונומי שמשלם לבדו על מילוי מכל דלק).
4. הבטחת היתירות של מערכת התשלומים – מערכת תשלומים היא תשתית קריטית של המשק, ועלינו לדאוג ככל האפשר לתפקודה הרציף והתקין. המטבע הדיגיטלי מאפשר לבנות נתיב נוסף של מערכות התשלומים אשר לא תלוי במערכות התשלומים האחרות. וכך, במקרה של אירוע חירום או תקלה רוחבית במערכת תשלומים כלשהי (חשבו לדוגמה על תקלה בכלל מערכות סליקת כרטיסי החיוב במשק) - המשק יוכל להמשיך לפעול.
5. יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים בינלאומיים. כיום העברות בינלאומיות הן תהליך ארוך ומסורבל, וכתוצאה מכך יקר למדי. למעשה, כל העברה בינלאומית עוברת דרך צד שלישי אחד או יותר. פיתוח נכון ומתואם של מטבעות דיגיטליים בבנקים מרכזיים עשוי להקל ולהוזיל באופן משמעותי העברות בינלאומיות.
6. פרטיות – כיום העסקאות שאנו מבצעים ב'כסף בנקאי' (העברות, כרטיסי אשראי) חשופות הן לרשויות המדינה והן לגורמים עסקיים רבים. המטבע הדיגיטלי יוכל לשמור על הפרטיות שלנו ברמה גבוהה יותר. שאלת האיזון בין הפרטיות לבין מניעת הכלכלה השחורה היא כזו שבנק ישראל מכנה שאלה של "בחירה חברתית".
7. מאבק בכלכלה השחורה וצמצום השימוש במזומן – המזומן המסורתי הוא לא רק פרטי, אלא גם אנונימי, וניתן לבצע באמצעותו העלמות מס והלבנת הון. המזומן הדיגיטלי יאפשר מעקב יותר טוב אחרי כספים אלו, ויסייע לממשלה בצמצום השימוש במזומן ובמאבק בכלכלה השחורה.

3 צפייה בגלריה
בניין בנק ישראל קריית הממשלה ירושלים
בניין בנק ישראל קריית הממשלה ירושלים
בניין בנק ישראל קריית הממשלה ירושלים
(צילום: בלומברג)


מהם הסיכונים והחששות?
לצד הסיכונים הצפויים והמוכרים, דוגמת סיכוני סייבר, סיכוני פרטיות, וסיכוני מוניטין (תקלה במטבע עלולה לגרום לחוסר אמון בבנק המרכזי), ישנו סיכון הקשור באופן עמוק לצורה שבה המערכת הפיננסית עובדת כיום. הכוונה היא לתרחיש שבו בעקבות האטרקטיביות של המטבע הדיגיטלי, אנשים ימשכו את הכסף מן הפיקדונות הבנקאיים שלהם וישאירו אותם במזומן. במצב כזה הבנקים לא יוכלו למלא את תפקידם המסורתי כמתווכים פיננסיים בין חוסכים ללווים. סיכון זה מכונה "סיכון לפגיעה בתיווך הפיננסי".
סיכון זה מטריד במיוחד את הבנקים המרכזיים בגוש היורו, שם הריבית על הפיקדונות היא שלילית. כך שכל פרט רציונלי יעביר את הפיקדונות שלו למזומן דיגיטלי ויימנע מההפסד הכספי הצפוי. הפתרון לכך, הוא לקיים את מנגנון הריבית השלילית גם על המזומן הדיגיטלי. בישראל האפשרות הזו לא על הפרק בשלב זה, אך מתוך מבט צופה פני עתיד, מבקש הבנק לבנות מערכת כזו אשר תאפשר לבנק המרכזי להפוך את המזומן הדיגיטלי להיות מזומן "נושא ריבית".
פתרון נוסף לסיכון זה הוא לייצר מודלים המגבילים את היקף האחזקה או השימוש בשקל דיגיטלי. מודל אפשרי הוא מודל המאפשר העברה אוטומטית של יתרות מזומן דיגיטלי לחשבון הבנק.

מתי כל זה יקרה?
כאמור, בנק ישראל מדגיש לאורך כל הדו"ח כי מדובר ב"הנפקה אפשרית", ונכון לעכשיו לא התקבלה שום החלטה, לא על הנפקה של המטבע, ולא על המודל העתידי של הנפקתו.
ג'רום פאוול, יו"ר הבנק הפדרלי של ארה"ב, אמר בנוגע לעיתוי הנפקת המטבע הדיגיטלי כי "חשוב יותר לעשות את זה נכון, מאשר לעשות את זה ראשון". נראה שבנק ישראל נוקט עמדה דומה. הוא לא קובע לוחות זמנים, אלא רק מכין את הקרקע לאפשרות. במובן מסוים ניתן לראות בפרסום הדו"ח כמעין כלי מדיניות מודרני ליצירת אמון במערכות התשלומים הממשלתיות.
נכון לעכשיו, אין שום בנק מרכזי של מדינה מפותחת שהחליט שהוא ינפיק מטבעות דיגיטליים קמעונאיים. אך ההתעניינות בנושא זה היא רחבה, מעמיקה, ויורדת לפרטי פרטים. כך שבשנת 2020 86% מהבנקים המרכזיים עסקו בנושא ברצינות, ו-60% מהבנקים המרכזיים מצהירים כי סביר שהם ינפיקו "מטבע דיגיטלי" בשש השנים הקרובות. בסין ובשבדיה כבר נערכו פיילוטים מסוימים של מטבעות דיגיטליים המונפקים על ידי הבנקים המרכזיים. באיי בהאמה (מדינה מתפתחת) כבר החלה לפעול מערכת של מטבע דיגיטלי קמעונאי, הנתמכת ברשת WiFi מיוחדת.

setTimeout(function() { let button = document.querySelector(".ArticleImageGalleryShareButtons .fbBtn") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Facebook" }); }) button = document.querySelector(".ArticleImageGalleryShareButtons .twBtn") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Twitter" }); }) button = document.querySelector(".ArticleImageGalleryShareButtons .mlBtn") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Mail" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.facebook") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Facebook" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.twitter") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Twitter" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.email") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Mail" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.print") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Print" }); }) button = document.querySelector(".calcalistShare.fb") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Facebook" }); }) button = document.querySelector(".calcalistShare.tw") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Twitter" }); }) button = document.querySelector(".calcalistShare.mail") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Mail" }); }) }, 3000);