התייצבות במט"ח: הדולר נסחר מתחת ל-2.98 שקלים
לאחר הנסיגה החדה במטבע של ארה"ב אתמול: הדולר ללא שינוי מול השקל, היורו עולה ב-0.2% ונסחר קרוב ל-3.48 שקלים; על החלטת האוצר האמריקאי להכפיל את רכישות האג"ח הארוכות אומרים ב-IG: "לא מדובר בהקלה כמותית, אבל זהו איתות ברור לכך שוושינגטון מוכנה לפעול"
תנועות קלות במט"ח, בשוק המקומי והעולמי, לאחר הנסיגה החזקה בדולר אתמול. הוא נסחר הבוקר ללא שינוי, מתחת ל-2.98 שקלים. היורו עולה ב-0.2% ונסחר מעט מתחת ל-3.48 שקלים; התייצבות גם בשווקים העולמיים: הדולר אינדקס ללא שינוי, על 98.8 נקודות; היורו יציב, נסחר מעט מתחת ל-1.17 דולר; הפאונד בסביבת 1.36 דולר; ביפן הדולר עולה ב-0.2% ל-158.4 ין.
הדולר רשם אתמול ירידות חזקות מול המטבעות המובילים בעולם - הדולר אינדקס נמצא כעת ברמתו הנמוכה מאז מאי השנה. זאת לאחר שמשרד האוצר הודיע על הכפלת רכישות חוזרות באג"ח הארוכות של ארה"ב, החל מספטמבר ועד ל-4 בנובמבר. צעד תגובה לירידוח החזקות באג"ח של ממשלת ארה"ב מאז חודש יוני, שגררה עלייה חדה בתשואות.
טוני סיקמור (Tony Sycamore), אנליסט שווקים ב-IG, אמר כי משרד האוצר האמריקאי מוציא מהשוק אג"ח לטווחים ארוכים יותר, ובמקביל ממשיך להנפיק יותר מק"מ לטווח קצר. לדבריו, המהלך מפעיל לחץ כלפי מטה על תשואות האג"ח לטווח ארוך, מבלי שהפדרל ריזרב יצטרך להרחיב את המאזן שלו.
"לא מדובר בהקלה כמותית (QE) רשמית וגם לא בשליטה בעקום התשואות, אבל זהו איתות ברור לכך שוושינגטון מוכנה לפעול נגד העלייה בפרמיות בטווחים הארוכים", אמר סיקמור.
בריאן ג'ייקובסן (Brian Jacobsen), אסטרטג כלכלי ראשי באנקס (Annex Wealth Management), אמר כי המהלך של האוצר האמריקאי מספק הקלה זמנית בלבד וממחיש כיצד "אנחנו נמצאים בעידן של דומיננטיות פיסקלית".
ג'ייקובסן הסביר כי "הפד חסר יכולת להשפיע על הריביות לטווח ארוך. כעת משרד האוצר ינפיק יותר חוב לטווח קצר בגלל הביקוש החלש לחוב לטווח ארוך. גם אם הפד יעלה את הריבית, משרד האוצר למעשה מזרים לכלכלה יותר חוב קצר טווח שמתפקד בדומה לכסף".
עמדה דומה הציג בפרשנות שלו רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי במזרחי טפחות. לדבריו, השאלה היא אם מדובר כאן במהלך חד פעמי, לתקופה קצרה, או שיהיה לו המשך. "הגורמים שהביאו מלכתחילה לעלייה של ריביות השוק עדיין פועלים, ביניהם החשש מאינפלציה, הגירעון העמוק והמעמיק בתקציב ממשלת ארה"ב, מכירה של אג"ח אמריקאיות המוחזקות ע"י מדינות אחרות (כולל יפן) וכאמור היעדר כוונה מצידו של הפד להשפיע דרך הריבית גם על הריביות הארוכות".
