סגור
דולר דולרים כסף מזומן מט"ח מטבע חוץ
מט"ח (צילום: רויטרס)

שינוי כיוון: הדולר מטפס מעל ל-3.00 שקלים

נסחר מוקדם יותר סביב 2.98 שקלים, ואחר כך עלה ל-2.992 ש' היציג; עוד בשוק המקומי: היורו עולה ל-3.50 שקלים; בעולם - לאחר הנסיגה החדה בדולר אתמול, היורו והפאונד ללא שינוי מהותי מול המטבע האמריקאי; על החלטת האוצר בארה"ב להכפיל את רכישות האג"ח,  אומרים ב-IG: "לא מדובר בהקלה כמותית, אבל זהו איתות לכך שוושינגטון מוכנה לפעול"

הדולר מטפס מעל ל-3.00 שקלים - נסחר מוקדם יותר סביב 2.98 שקלים, ואחר כך עלה ל-2.992 ש' היציג. עוד בשוק המקומי: היורו עולה ל-3.50 שקלים. בעולם - לאחר הנסיגה החדה בדולר אתמול, היורו והפאונד ללא שינוי מהותי מול המטבע האמריקאי. מול סל 6 המטבעות המובילים הדולר יציב על 98.77 נק'.
הדולר רשם אתמול ירידות חזקות מול המטבעות המובילים בעולם - הדולר אינדקס נמצא כעת ברמתו הנמוכה מאז מאי השנה. זאת לאחר שמשרד האוצר הודיע על הכפלת רכישות חוזרות באג"ח הארוכות של ארה"ב, החל מספטמבר ועד ל-4 בנובמבר. צעד תגובה לירידוח החזקות באג"ח של ממשלת ארה"ב מאז חודש יוני, שגררה עלייה חדה בתשואות.
טוני סיקמור (Tony Sycamore), אנליסט שווקים ב-IG, אמר כי משרד האוצר האמריקאי מוציא מהשוק אג"ח לטווחים ארוכים יותר, ובמקביל ממשיך להנפיק יותר מק"מ לטווח קצר. לדבריו, המהלך מפעיל לחץ כלפי מטה על תשואות האג"ח לטווח ארוך, מבלי שהפדרל ריזרב יצטרך להרחיב את המאזן שלו.
"לא מדובר בהקלה כמותית (QE) רשמית וגם לא בשליטה בעקום התשואות, אבל זהו איתות ברור לכך שוושינגטון מוכנה לפעול נגד העלייה בפרמיות בטווחים הארוכים", אמר סיקמור.
בריאן ג'ייקובסן (Brian Jacobsen), אסטרטג כלכלי ראשי באנקס (Annex Wealth Management), אמר כי המהלך של האוצר האמריקאי מספק הקלה זמנית בלבד וממחיש כיצד "אנחנו נמצאים בעידן של דומיננטיות פיסקלית".
ג'ייקובסן הסביר כי "הפד חסר יכולת להשפיע על הריביות לטווח ארוך. כעת משרד האוצר ינפיק יותר חוב לטווח קצר בגלל הביקוש החלש לחוב לטווח ארוך. גם אם הפד יעלה את הריבית, משרד האוצר למעשה מזרים לכלכלה יותר חוב קצר טווח שמתפקד בדומה לכסף".
עמדה דומה הציג בפרשנות שלו רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי במזרחי טפחות. לדבריו, השאלה היא אם מדובר כאן במהלך חד פעמי, לתקופה קצרה, או שיהיה לו המשך. "הגורמים שהביאו מלכתחילה לעלייה של ריביות השוק עדיין פועלים, ביניהם החשש מאינפלציה, הגירעון העמוק והמעמיק בתקציב ממשלת ארה"ב, מכירה של אג"ח אמריקאיות המוחזקות ע"י מדינות אחרות (כולל יפן) וכאמור היעדר כוונה מצידו של הפד להשפיע דרך הריבית גם על הריביות הארוכות".