ירידה קלה ברווח הרבעוני של מזרחי טפחות ל-1.43 מיליארד שקל
רווחי הבנק ברבעון השני ירדו ב-2% ביחס לרבעון המקביל ב-2025; התשואה להון עמדה על 16%, לעומת 17.8% לפני שנה; תיק האשראי של הציבור גדל ב-12.5% בתוך שנה - עמד בסוף יוני על 424 מיליארד שקל; מזרחי טפחות הכריז על חלוקת דיבידנד של 50% - 714 מיליון שקל
בנק מזרחי טפחות מסכם את הרבעון השני של שנת 2026 עם רווח נקי של 1.43 מיליארד שקל, בהשוואה לרווח נקי של 1.45 מיליארד שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה - ירידה של 2%. תוצאות הרבעון משקפות תשואה על ההון בשיעור של 16.0%, בהשוואה לתשואה של 17.8% שנרשמה ברבעון המקביל (ושל 14.1% ברבעון הקודם).
בנטרול השפעת מתווה המס המיוחד לשנת 2026 וההטבות ללקוחות במתווה הצרכני הוולונטרי, שהשפעתם נטו הסתכמה ב-164 מיליון שקל ברבעון, עמד הרווח הנקי המנוטרל על 1.59 מיליארד שקל לצד תשואה מנוטרלת להון של 17.7%.
הבנק, בניהולו של משה לארי, הודיע על חלוקת דיבידנד בהיקף של 50% מהרווח הנקי, ובסך כולל של 714 מיליון שקל במזומן. בעלי השליטה בבנק - אייל עופר (21%) והאחים דודי ודרורית ורטהיים (20.5%) - יגרפו יחד מהחלוקה הנוכחית 295.8 מיליון שקל. מתוך סכום זה, עופר יקבל כ-149.7 מיליון שקל, ומשפחת ורטהיים תגרוף כ-146.1 מיליון שקל .
יתרת תיק האשראי לציבור נטו הסתכמה בסוף יוני ב-424 מיליארד שקל, המשקפת צמיחה של 5.8% מתחילת השנה ושל 12.5% לעומת סוף יוני אשתקד. מנוע צמיחה מרכזי היה המגזר העסקי, כאשר האשראי לעסקים גדולים צמח ב-21.7% מול אשתקד ל-56.9 מיליארד שקל. תיק המשכנתאות – פעילות הליבה המסורתית של הבנק – רשם צמיחה של 8.7% מול אשתקד לרמה של 252 מיליארד שקל, על רקע ההתמתנות בפעילות ענף הבנייה והנדל"ן.
הכנסות הריבית נטו הסתכמו ברבעון ב-3.01 מיליארד שקל, ירידה של 2.6% ביחס לרבעון המקביל, שבו עמדו על 3.09 מיליארד שקל. כלומר, העלייה החדה בהיקפי האשראי כמעט ולא תורגמה להכנסות המימון, בעיקר בשל הפחתות ריבית בנק ישראל במהלך התקופה בשיעור של 0.75%, התמתנות האינפלציה והשפעת מתווי ההטבות הצרכניים שהעניק הבנק. פער הריבית הכולל בפעילות בישראל נשחק לרמה של 1.60% לעומת 1.74% ברבעון המקביל, בעוד הציבור ממשיך להסיט כספים מחשבונות העו"ש אל עבר פיקדונות נושאי ריבית.
מנוע הרווח שפיצה על השחיקה בריבית היה שורת ההכנסות שאינן מריבית, שהסתכמו ב-790 מיליון שקל לעומת 698 מיליון שקל ברבעון המקביל. הזינוק נבע מעלייה חדה בהכנסות המימון שאינן מריבית שהגיעו ל-171 מיליון שקל, לעומת 43 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל, על רקע רווחי נוסטרו ושיערוכי שווי הוגן בנגזרים וניירות ערך.
ההכנסות מעמלות עלו ב-1.0% ל-596 מיליון שקל, כשהן נתמכות בצמיחה בעמלות מפעילות בניירות ערך שהסתכמו ב-92 מיליון שקל לעומת 84 מיליון שקל אשתקד, וכן מגידול בעמלות כרטיסי אשראי שהסתכמו ב-92 מיליון שקל לעומת 67 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההוצאות התפעוליות ירדו ברבעון ב-2.7% ל-1.29 מיליארד שקל, תוך ירידה של 3.2% בהוצאות השכר והנלוות שהסתכמו ב-830 מיליון שקל.
ההוצאה להפסדי אשראי עלתה ל-90 מיליון שקל (0.08% מהתיק במונחים שנתיים) לעומת 56 מיליון שקל (0.06% מהתיק) אשתקד, בין היתר כתוצאה מהפרשה פרטנית נטו בסך 72 מיליון שקל.
במדדי איכות האשראי, שיעור החובות שאינם צוברים או בפיגור מעל 90 יום ירד ל-0.95% מהתיק לעומת 1.07% אשתקד, בעוד שיעור המחיקות החשבונאיות נטו נותר יציב על 0.13% מהאשראי הממוצע. סך פיקדונות הציבור הגיע בסוף הרבעון ל-474 מיליארד שקל, גידול של 13.7% לעומת התקופה המקבילה.
