סגור
פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל על רקע דולר דולרים כסף מזומן
הנגיד ירון (צילומים: Reuters, אלכס קולומויסקי)

"בנק ישראל רכש מט"ח גם במחצית הראשונה של יוני"; תנועה קלה בדולר - על 2.96 שקלים

רגיעה בפתיחת שבוע המט"ח, לאחר שהשקל איבד 1.2% בשבוע שעבר מול הדולר, לנוכח ההסכם בין ארה"ב לאיראן; כלכלני פועלים: "הנתונים תומכים בהפחתת ריבית נוספת גם בהחלטה הבאה של בנק ישראל - בה בעת, ככל שעובר הזמן השפעת הייסוף על האינפלציה דועכת" 

תנועה קלה בשקל-דולר בפתיחת שבוע המסחר במט"ח - לאחר שהמטבע המקומי איבד 1.2% מול מקבילו האמריקאי בשבוע שעבר, לנוכח ההסכם שגובש בין ארה"ב לאיראן. ברקע, דיווחים על התקדמות בשיחות בין המדינות בשוויץ על הסכם סופי ("פסגת אגם לוצרן התנהלה באווירה חיובית וקונסטרוקטיבית. הושגה התקדמות מעודדת, לרבות הקמת מנגנון לקיום שיחות נוספות", נמסר בהודעה משותפת של המתווכות קטאר ופקיסטן.
הדולר עם עלייה קלה של 0.1%, נסחר מעל 2.96 שקלים; היורו עולה ב-0.1% ונסחר מעל 3.39 שקלים; בשווקים העולמיים, לאחר העלייה החזקה בדולר בשבוע שעבר: הדולר אינדקס (מול סל המטבעות המובילים) ללא שינוי, על 100.9 נקודות; היורו ללא שינוי, נסחר מעל 1.14 דולר; היורו יורד ב-0.1% לסביבת 1.32 דולר.
כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית מבחינים בין ציפיות הריבית בישראל לטווק הקצר לציפיות לטווח הארוך יותר - ומעריכים שבנק ישראל המשיך לרכוש מט"ח גם החודש. "ריבית בנק ישראל הופחתה בשלהי חודש מאי, וכמו כן בנק ישראל התערב בשוק המט"ח ורכש 801 מיליון דולר. ההערכות הן שרכישות המט"ח נמשכו גם במחצית הראשונה של חודש יוני. מכלול הנתונים תומך בהפחתת ריבית נוספת גם בהחלטה הבאה בחודש יולי והשווקים צופים עתה שלוש הפחתות ריבית בשנה הקרובה עד לרמה של 3.0%. ואולם בעוד שהפחתות הריבית בטווח הקצר נראות בעלות סבירות גבוהה מאוד, לאור השפעת הייסוף על האינפלציה, הירידה עד לרמה של 3.0% היא להערכתנו כבר לא בסבירות גבוהה. ככל שעובר הזמן השפעת הייסוף על האינפלציה דועכת, ומנגד בנק ישראל צפוי להיות מושפע מסביבת הריבית העולמית שהיא עתה דווקא עולה".
בפועלים מציינים עוד ש"האינפלציה השנתית נותרה במאי ברמה של 1.9%, בניגוד למגמה העולמית של עליית שיעורי האינפלציה. שני גורמים עיקריים עומדים מאחורי האינפלציה הנמוכה: התחזקות השקל והשפעה מועטה יחסית של מחירי הנפט בעולם על מחירי האנרגיה בישראל. בהסתכלות קדימה, האינפלציה צפויה עדיין להיות מושפעת מייסוף השקל בשנה האחרונה, אף שהשפעה תדעך בהדרגה.
יש גם גורמים שבולמים ירידה חדה באינפלציה כמו מחירי שכר-הדירה, ועליות השכר שמשפיעות על מחירי השירותים השונים. הממשלה החדשה שתקום צפויה לפעול להגדלת גביית המיסים, ולא מן הנמנע שחלק מהמיסים יעלו את האינפלציה במחצית הראשונה של 2027. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 1.7% ב- 12 החודשים הקרובים", מוסיפים בפועלים.
בשונה מעמדת פועלים, כלכלני לידר בראשות יונתן כץ מעריכים כי השקל ימשיך להתחזק. "תחושת האכזבה מההסכם מול איראן והמשך הלחימה בלבנון השפיעו לשלילה על הנכסים הפיננסיים בשבוע שעבר, לרבות שוקי המניות, האג"ח והמט"ח. אך הגורמים המאקרו כלכליים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בהתחזקות השקל".
לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, "האפיקים הישראליים הפגינו ביצועי חסר בשבוע שעבר על רקע ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן והשלכותיו האפשריות על ישראל. השקל נחלש בכ-1.2% מול הדולר, למרות עלייה של כ-2.4% במדד הנאסד"ק. מדד ת"א 125 המשיך להיות בין מדדי המניות החלשים בעולם, וגם בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה עלייה בתשואות, במיוחד באג"ח ל־30 שנה, שהייתה גבוהה מזו שנרשמה ברוב המדינות האחרות.
זבז'ינסקי מוסיף ומציין שקשה להעריך האם המגמה השלילית שנרשמה בשבוע האחרון משקפת תגובה זמנית לריכוז של חדשות שליליות, או שמדובר בשינוי עמוק יותר בתפיסת הסיכון של ישראל מצד המשקיעים. "אם אכן מדובר בשינוי מגמה, הוא תופס את המשקיעים כשהם חשופים במידה חריגה לנכסים ישראליים, לאחר תקופה ממושכת של ביצועי יתר בשוק המקומי".