הדולר נחלש מתחת ל-2.98 שקלים; "השקל חזר להיות מהמטבעות החזקים בעולם"
מול יציבות בשוקי המטבעות בעולם: הדולר נסוג מהיציג היום על 2.986 שקלים ומהיציג אתמול על 2.994 ש'; היורו נחלש מתחת ל-3.48 שקלים; מיטב, לקראת החלטת בנק ישראל ביום שני: "מכלול השיקולים תומך בהורדת ריבית - כולל השקל החזק - ובנק ישראל צפוי להגיע למסקנה דומה"
יום ירוק בשקל, שמתחזק מול שני המטבעות המובילים - זאת מול תנועות קלות מאד בשוקי המטבעות בעולם. הדולר נחלש מתחת ל-2.98 שקלים - נסוג מהיציג היום על 2.986 שקלים ומהיציג אתמול על 2.994 ש'. היורו נחלש מתחת ל-3.48 שקלים. בשווקים בעולם: הדולר אינדקס - מול סל המטבעות המובילים - ללא תנועה מהותית, על 99.0 נקודות; היורו ללא שינוי, נסחר על 1.16 דולר; הפאונד עולה ב-0.1% ונסחר מעל 1.36 דולר; ביפן הדולר עם עלייה קלה של 0.1%, על 159.3 ין.
בארה"ב ובמידה רבה גם בשווקים הגלובליים, ממתינים בעיקר לנאומו של יו"ר הפד קווין וורש ביום שישי, בכנס הנגידים השנתי בג'קסון הול. "אי-הוודאות בנוגע לאופן שבו הפד יגיב להתפתחויות הכלכליות, לצד הספקות הגוברים בנוגע למחויבותו לתת עדיפות למאבק באינפלציה, הגבירו את הציפייה לקראת דבריו הקרובים של יו"ר הפד וורש בג'קסון הול", כתב סים מו סיונג (Sim Moh Siong), אסטרטג מט"ח ב-OCBC, בסקירה השבועית שלו.
בשוק המקומי שלנו ממתינים להחלטת הריבית של בנק ישראל ביום שני הקרוב. מול חלק ניכר מהכלכלנים, שמעריך שלא תהיה הפחתה בישיבה הקרובה, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, מאמין שהבנק כן יבחר להוריד ריבית.
"מראיון הנגיד אמיר ירון לבלומברג בשבוע שעבר ניתן היה להתרשם שהורדת ריבית בפגישה הקרובה אינה בהכרח התרחיש הסביר ביותר. להערכתנו, מכלול השיקולים דווקא תומך בהורדת ריבית, ובנק ישראל צפוי להגיע למסקנה דומה".
זבז'ינסקי מציין, בין השיקולים הללו: "האינפלציה בישראל ירדה ל-1.5% - מתחת לאמצע היעד והנמוכה ביותר מאז 2021. הירידה באינפלציה הייתה רוחבית וכללה כמעט את כל סעיפי המדד בשנה האחרונה. גם ציפיות האינפלציה לכל הטווחים נמוכות מאמצע היעד. הציפיות הגלומות לחמש שנים בישראל הן הנמוכות ביותר מבין המדינות המפותחות".
לכך הוא מוסיף את העובדה שהשקל החזק הוא גורם שתורם לאינפלציה נמוכה. "השקל חזר להיות אחד המטבעות החזקים בעולם. בשנה האחרונה הוא אף היה המטבע החזק ביותר, ובפער משמעותי מול שאר המטבעות".
זבז'ינסקי גם אינו מקבל את הטיעון לפיו הסיכונים הביטחוניים הקיימים מצדיקים עמדה שמרנית ועמידה במקום. "על פי הניסיון והמחקרים בעולם, אי-וודאות ביטחונית-גיאופוליטית מצדיקה ריבית גבוהה בעיקר כשהיא מלווה בחוסר יציבות פיננסית - כגון פיחות במטבע, עליית ציפיות האינפלציה או זינוק בתשואות. כשתופעות אלה נעדרות והזעזוע אינו פוגע בפעילות, המחקר לא תומך בריבית גבוהה בשל הסיכון הגיאופוליטי כשלעצמו. להפך, הוא תומך במדיניות מקלה יותר כל עוד הציפיות מעוגנות".
