אחרי החלטת בנק ישראל: הדולר כמעט ללא שינוי, על 3.02 שקלים
מתחזק מהיציג אתמול על 2.988 ש' ומהיציג היום על 3.012 ש'; הורדה שלישית ברצף - בנק ישראל חתך את הריבית במשק ברבע אחוז ל-3.25%; בבנק הפועלים כתבו שהרוח מהפדרל ריזרב לא תומכת בהורדת ריבית, אך "נתוני האינפלציה מאפשרים"
השקל מאבד גובה היום (ג') בשוק המט"ח המקומי, כאשר הירידה החדה ביותר היא לעומת הדולר. המגמה השלילית בשקל לעומת המטבע האמריקאי התגברה לקראת הצהריים, ובמקביל עבר השקל לרשום ירידות גם מול המטבעות המובילים האחרים - זאת לאחר שהבוקר נסחר מולם בעליות. בזירה הבינלאומית הדולר נסחר בעליות מתונות מול המטבעות המובילים. הורדה שלישית ברצף - בנק ישראל חתך את הריבית במשק ברבע אחוז ל-3.25%. בימים האחרונים התגברו ההערכות להפחתת ריבית לנוכח נתוני האינפלציה שמאפשרים זאת, אך עדיין היתה ודאות בכך וגם האפשרות להותרת הריבית על כנה - בשיעור של 3.5% - נתפסה כסבירה.
הדולר מטפס ל-3.02 שקלים מהיציג אתמול על 2.988 שקלים ומהיציג היום על 3.012 שקלים. בשווקים העולמיים: היורו נחלש ב-0.2% מול הדולר ונסחר ב-1.159, הפאונד רושם ירידה של פחות מ-0.1% ועומד על 1.354 דולר, הדולר מתחזק ב-0.1% מול הין ונסחר ב-159.94 ין. הדולר אינדקס, שמודד את ערך המטבע מול סל המטבעות המובילים, עולה ב-0.2% ונסחר ב-99.54 נקודות.
"הרוח המנשבת מג'קסון הול אינה תומכת בהפחתת ריבית בישראל, אך מנגד נתוני האינפלציה מאפשרים, וחלון ההזדמנויות להפחתה עשוי להיסגר בהמשך", כתבו כלכלני בנק הפועלים, בסקירה שהתייחסה בין היתר לנאומו של יו"ר הפדרל ריזרב קווין וורש ביום שישי בכנס הנגידים בג'קסון הול. וורש סיפק טון ניצי ורמז כי יתמוך בהעלאת הריבית בתרחיש שבו האינפלציה לא תתמתן.
"בכל מקרה השווקים לא רואים תהליך מתמשך של הפחתת ריבית", כתבו בבנק הפועלים, "אלא התייצבות של הריבית לאחר הפחתה אחת ברמה של 3.25%. הציפיות לאינפלציה יציבות ברמה של כ- 1.8% לשנתיים הקרובות, נתון זה נראה נמוך ביחס לעליית השכר במשק, ולהערכות שהממשלה החדשה שתוקם תיאלץ לבצע התאמות פיסקאליות שעלולות להתבטא בעליות מחירים.
"מנגד, אנו רואים בשנה האחרונה התמתנות משמעותית בעליית מחירי שירותים שונים, וזאת למרות שהשכר המשיך לעלות בקצב מהיר מאוד של כ- 7%. אם הפער הזה משקף ברובו עלייה בפריון העבודה, אז הוא יכול להצדיק ציפיות לאינפלציה שנמוכות מ- 2% לאורך זמן. אחרת היינו מצפים לציפיות אינפלציה שגבוהות מ- 2%. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 2.0% ב- 12 החודשים הקרובים".
ד"ר בלה ברדה ברקת, פרשנית מאקרו כלכלית וגאופוליטית: "אצלנו התמונה הפוכה בדיוק. בזמן שוושינגטון מתלבטת אם להעלות ריבית, בנק ישראל מפחית. זו הפעם הראשונה במחזור הזה שהכיוונים מתפצלים ממש, ופער הריביות מתחיל להיסגר לרעת השקל. זהו הכוח היחיד שבאמת יכול לבלום את התחזקות השקל, יותר מכל רכישת מט”ח של הבנק המרכזי ומכל קריאה של יצואנים להתערבות. מי שביקש שקל חלש קיבל אותו לא ממדיניות מקומית אלא מהחלטה שתתקבל בוושינגטון באמצע ספטמבר, וזו תזכורת צנועה לגודל שלנו: אנחנו משק פתוח וקטן, ושער החליפין שלנו הוא בראש ובראשונה פונקציה של החלטות שאיננו צד להן".
עוד הוסיפה כי "שתי זרועות של אותו ממשל דוחפות את הדולר לכיוונים הפוכים: רכישות החוב של האוצר הפילו אותו בכ-0.8% ביום, והנאום הניצי של וורש בג’קסון הול החזיר אותו מעלה. זו התשובה לשאלה מה קורה עם הדולר, והיא נשמעת כמו בלבול רק עד שמבינים את חלוקת העבודה. במבט ראשון נראה שיש סתירה בין הפד לבית הלבן, ואין. מאז שוורש נכנס לתפקיד האינפלציה חצתה 4%, והממשל הרפה מהדרישה להורדת ריבית: אינפלציה של 4% היא סיכון פוליטי גדול יותר מריבית גבוהה.
"הורדת הריבית לא בוטלה, היא הועברה לזרוע אחרת. הפד מטפל בריבית הקצרה, והאוצר בקצה הארוך, שם הוכפלו רכישות החוב ל-4 מיליארד דולר לפחות. זה החלק שנוגע לכיס, כי תשואת ה-10 שנים מתמחרת משכנתאות. הממשל לא ויתר על כסף זול, הוא רק הפסיק לבקש אותו מהפד. לכן הדולר לא ייקבע בכותרות אלא בשני מועדים: ישיבת הפד באמצע ספטמבר ותוכנית ההנפקות של נובמבר".
רונן מנחם כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות: "בנק ישראל הודיע על הורדת הריבית במשק ב-1/4 אחוז ל-¼3 אחוזים. זו הורדה רביעית השנה בשיעור מצטבר של אחוז אחד. כמו כן מדובר בהורדה שלישית ברציפות. יצוין כי לפני ההודעה היה השוק חלוק בין הורדת הריבית לבין הותרתה ללא שינוי. בנק ישראל הדגיש בהודעתו את התמתנות האינפלציה והימצאותה מתחת לאמצע תחום היעד (2 אחוזים). מדובר בהבדל דק, אך משמעותי, ביחס להתנסחות בהודעה הקודמת כשהאינפלציה הייתה בסביבת מרכז היעד. אחד מסימני השאלה לגבי הריבית היה לגבי הצמיחה הכלכלית הגבוהה שרשם המשק ברביע השני של השנה. בהקשר זה בחר בנק ישראל לציין כי בניכוי ייצור בחו"ל של חברות ישראליות צמח התוצר ברביע השני של 2026 3.8% בהשוואה לרביע האחרון של 2025 – אמנם שיעור נכבד, אך פחות מהנתון "הרשמי" לפיו צמח התוצר 6.2%. גם בכך אנו רואים "הליכה לכיוון" הורדת הריבית.
"עוד נקודה ש"סייעה" לקבלת ההחלטה הינה פרמיית הסיכון של המדינה, שכמו במעמד הודעת הריבית הקודמת נותרה מתחת לרמתה טרם השבעה באוקטובר 2023. זאת למרות המתיחות הביטחונית. בכלל, נראה כי הפעם מקומו של השיקול הגאו-פוליטי "שונמך" מעט. סביר להניח כי הדעות שהובאו בפני מקבלי ההחלטה לא היו חד משמעיות. לראיה, בנק ישראל מציין גורמים כמו שוק העבודה – שבדומה להודעה הקודמת מוסיף להיות הדוק – והשכר – שעלה בקצב מהיר של 5.4%. עם זאת, בהודעה הפעם מצוינים "נתוני קצה" המאותתים על עלייה קלה של שיעור האבטלה – מה שאולי סייע להערכת הכף. אשר לשוק הדיור, אם בפעם הקודמת שם בנק ישראל דגש על גורם הביקוש תומך האינפלציה – עלייה בקצב שנתי של 4% בסעיף הדיור , הפעם הוזכר דווקא צד ההיצע הממתן - מלאי גבוה ויציב של דירות שנותרו למכירה.
"בסך הכול, מספר "ניואנסים קטנים " שאפשרו כל אחד ובמצטבר את הורדת הריבית הפעם. הודעת הריבית הבאה תהייה ב-21/10/26, 6 ימים לפני הבחירות לכנסת. במעמד זה יפרסם בנק ישראל תחזית כלכלית חדשה וחשיבותה תהייה גם בכך שנקבל איתות האם הורדת הריבית היום היא אחת משתי הורדות הריבית שצפה בנק ישראל בתחזית שפרסם בחודש יולי (עד אמצע השנה הבאה) או שתתווסף להן הורדה אחת (לפחות) נוספת".
