חנן פרידמן על מגבלות שכר הבכירים: "חוק גרוע ומזיק - יפגע במערכת הפיננסית בישראל"
מנכ"ל לאומי תקף את החוק, ה"פופוליסטי"לשיטתו: "כבר היום קשה לגייס טאלנטים בתוך הבנק"; פרידמן ציין כי מגבלות השכר דוחפות פעילויות לחברות בנות ועלולות לפגוע במערכת הפיננסית ובציבור
מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן תקף היום בחריפות את חוק שכר הבכירים ואמר כי מדובר ב"חוק גרוע ומזיק", שלדבריו כבר מקשה על הבנקים לגייס עובדים וצפוי לפגוע במערכת הפיננסית.
"בקרוב הוא יביא לפגיעה במערכת הפיננסית בישראל. כבר היום קשה לגייס טאלנטים במקצועות השונים בתוך הבנק. בחלק משמעותי מהבנקים הוציאו לחברות בנות את תחום הטכנולוגיה, כי אי אפשר להגביל שם את השכר. זה יגיע לעוד מקומות", אמר פרידמן בכנס איגוד החברות שנערך היום בבורסה.
פרידמן התייחס גם לניסיונות של הגופים הפיננסיים למצוא דרכים להתמודד עם מגבלות החוק. "אמנם המוח היהודי יודע להמציא פטנטים", אמר, "אבל אלו חוקי פופוליזם, ומי שמשלם את המחיר זה הציבור הישראלי".
דבריו מגיעים לאחר שבנק לאומי ניסה לפני כחודשיים להגדיל את פוטנציאל התגמול של פרידמן באמצעות רכיב הוני, תוך שמירה על מגבלות חוק שכר הבכירים. לפי התוכנית שאישרו בעלי המניות, פרידמן היה אמור לוותר על חלק משכר הבסיס ולקבל במקומו 850 אלף אופציות בלתי סחירות, בשווי הוגן של כמיליון שקל במועד ההענקה.
חלק מהתגמול אמור היה להיות מוצמד לעליית השווי של לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק, ולא רק לביצועי מניית לאומי. בדרך זו ביקש הבנק לייצר לפרידמן פוטנציאל לרווח הוני, מבלי לחרוג בעת ההענקה מתקרת עלות השכר, שעומדת בפועל על 3.5 מיליון שקל בשנה עבור מנכ"ל הבנק.
המהלך נבלם בחודש שעבר לאחר שבנק ישראל קבע כי אין להצמיד את התגמול של מנהל בכיר לביצועים של פעילות מסוימת בתוך הבנק, מחשש שהדבר יעוות את שיקול דעתו. בעקבות עמדת הפיקוח על הבנקים ויתר לאומי על הקצאת האופציות. בפועל, עלות שכרו הכוללת של פרידמן הסתכמה ב-4.4 מיליון שקל. מתוכה, 3.7 מיליון שקל היו בגין שכר והיתרה בגין הפרשות סוציאליות ותגמולים אחרים.
חוק שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים, שנחקק ב-2016, חל על בנקים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים נוספים. החוק קובע כי תגמול שנתי העולה על 2.5 מיליון שקל טעון הליך אישור מיוחד, הכולל את ועדת התגמול, הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות, ובמקביל הסכום שמעל הרף שנקבע אינו מוכר לתאגיד כהוצאה לצורכי מס.
בנוסף, לא ניתן לאשר תגמול הגבוה מפי 35 מעלות השכר של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בתאגיד, לרבות עובדי קבלן. לכן החוק אינו קובע תקרת שכר נומינלית ואחידה לכל המנהלים, אך בבנקים הוא יוצר בפועל תקרת עלות שכר של כ-3.5 מיליון שקל. מטרת החוק היתה לרסן את שכר הבכירים בגופים המנהלים את כספי הציבור ולצמצם את הפער בין שכר ההנהלה לשכר העובדים.
