תל אביב צנחה, אשקלון המריאה: הנתונים המפתיעים על החשמליות בישראל
מתחילת השנה נמסרו בישראל 27.3 אלף מכוניות חשמליות בלבד, לעומת 58.2 אלף בכל 2025; בתל אביב מספר החשמליות גדל ב־3.7% בלבד, בעוד שבאשקלון נרשם זינוק של 25% ובפתח תקווה של 17.6%; הנתונים מלמדים שלא רמת השכר, לא היקף הבנייה ולא זמינות עמדות הטעינה מסבירים לבדם את הפערים בין הערים
נמשכת הירידה במכירות מכוניות חשמליות בישראל. לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, מתחילת השנה ועד תום אוגוסט נמסרו בישראל 27,259 מכוניות חשמליות חדשות. רק לשם המחשה: בשנה שעברה, כשכבר החלה הירידה במסירות רכב חשמלי, נמסרו בישראל 58,166 מכוניות חשמליות. המסירות אשתקד היו בחלקן של מכוניות "יד ראשונה אפס קילומטר" כלומר ייתכן שהמכוניות האלה לא באמת מצאו בית. השנה, מכירות מכוניות "יד ראשונה אפס קילומטר" חשמליות התמתנו, בעיקר בגלל שיבואני הרכב הצטיידו בכמויות גדולות מדי של מכוניות חשמליות אשתקד, מה שהחליש את המסירות השנה.
אם כן, ההיחלשות במסירות של רכב חשמלי היא עובדה. אבל באיזו עיר נחלשו המסירות באופן הכי משמעותי? לפני כמה שבועות פרסם משרד האנרגיה דו"ח שעסק בנושא בהרחבה והצביע על כמה סיבות להיחלשות: מחסור בתשתיות טעינה והימנעות של ציי הליסינג מהצטיידות במכוניות חשמליות. האם אכן קיימת קורולציה בין הנתונים? כדי לבדוק את הנתונים יש להתייחס לכמה פרמטרים: האם מדובר בעיר שרמת ההכנסה בה גבוהה? כמה מכוניות חשמליות יש בעיר ביחס למספר העמדות הציבוריות (יש לזכור שהעמדות הציבוריות משמשות גם מבקרים בעיר, וגם רכבי חברה) והאם כל אלה מסוגלים לספק תשובה מה באמת עצר את הרכב החשמלי?
תל אביב
שכר שכיר ממוצע: 21,283 שקלים
אחוז הגידול השנה: 3.7%
כמה מכוניות חשמליות לכל עמדה ציבורית: 249
בסוף השנה שעברה היו רשומות בתל אביב 27,100 מכוניות חשמליות בבעלות פרטית. נתון שמציג עלייה מתמדת לאורך השנתיים האחרונות. כעת, תשעה חודשים אחרי התיעוד של תחילת השנה רשומות בתל אביב 28,327 מכוניות חשמליות. כלומר, מתחילת השנה נוספו רק 1,227 מכוניות חשמליות, בעיר שמונה כ-464 אלף תושבים (לפי הביטוח הלאומי). מדובר בעלייה של 3.7%. לעומת גידול של 48% במספר המכוניות החשמליות בתל אביב בין 2024 ל-2025. האם הגידול המזערי נובע מכך שבניינים חדשים לא נבנו עם תשתית לטעינה? לפי חוק התכנון והבנייה בישראל בבתים חדשים קבלן חייב להתקין תשתית לטעינה לרכב חשמלי לכל דייר שיחפוץ.
באשר לשכר הממוצע, שנוגע רק לשכירים, לפי ביטוח לאומי מדובר ב-21,283 שקל, נכון ל-2024. עצמאי מרוויח כ-13,900 שקל. לפי הלמ"ס נכון לחודש זה החלה בתל אביב בנייה של 7,611 דירות שבהן צריכה להיות תשתית לרכב חשמלי. נכון שאלה לא דירות מוגמרות, אבל נתון זה נותן מושג לגבי הנכונות של ישראלים לקנות רכב חשמלי בגלל שבבית יש תשתית. ומה בנוגע לעמדות ציבוריות? לפי נתוני מאגר המידע, יש בתל אביב 104 עמדות טעינה ציבוריות איטיות ועוד עשר מהירות. כלומר בתל אביב יש עמדה ציבורית אחת לכל 4,461 תושבים. או עמדה ציבורית אחת לכל 249 מכוניות חשמליות של תושבי העיר.
פתח תקווה
שכר שכיר ממוצע: 16,000 שקלים
אחוז הגידול השנה: 24%
כמה מכוניות חשמליות לכל עמדה ציבורית: 389
בסוף השנה שעברה תושבי פתח תקווה החזיקו ב-17,507 מכוניות חשמליות, גידול של 24% ביחס לשנת 2024. כשנכון לסוף ספטמבר, הם מחזיקים בבעלות פרטית ב-20,387 מכוניות חשמליות. כלומר 2,880 מכוניות חשמליות נרכשו על ידי תושבי העיר, יותר מבתל אביב. שיעור הגידול הוא 17.6%. האם הגידול שגבוה מת"א נובע מכך שלפתח תקוואים יש יותר בתים חדשים? התשובה שלילית. לפי הלמ"ס השנה היו בפתח תקווה התחלות בנייה של 2,412 דירות. האם הגידול ביחס לתל אביב נבע מריבוי של עמדות טעינה ציבוריות לטובת הכלל? התשובה שלילית. בפתח תקווה יש 31 עמדות טעינה ציבוריות איטיות ועוד 14 עמדות טעינה מהירות. האם הגידול בפתח תקווה שהיה יותר נאה מתל אביב נובע מרמת הכנסה גבוהה יותר? התשובה שלילית. ההכנסה לשכיר בפתח תקווה לפי הלמ"ס (מעודכן ל-2024) היא 16 אלף שקל. עצמאי מרוויח 12,849 שקל. כלומר, בפתח תקווה העלייה במכוניות חשמליות פרטיות גבוהה מזו שבתל אביב- אבל לא בגלל תשתיות טעינה או שכר התושבים. בפתח תקווה יש 256 אלף תושבים, כלומר 5,688 תושבים לכל עמדה ציבורית. או 389 מכוניות חשמליות על כל עמדה ציבורית.
אשקלון
שכר שכיר ממוצע: 12,728 שקלים
אחוז הגידול השנה: 25%
כמה מכוניות חשמליות לכל עמדה ציבורית: 243
בסוף השנה שעברה האשקלונים החזיקו ב-12,620 מכוניות חשמליות בבעלות פרטית. נכון לסוף ספטמבר נרשמו באשקלון 15,613 מכוניות חשמליות פרטיות - כלומר גידול של 25%. יותר מפתח תקווה וגם יותר מתל אביב. במקרה של אשקלון עדיין מדובר בהאטה: בין 2024 ו-2025 האשקלונים הגדילו את מספר המכוניות החשמליות הפרטיות ב-33%. נתוני התחלות בנייה אין, אבל לפי אתר העירייה, מדובר בעיר המובילה בישראל בבנייה לתעשייה ואחסנה, תחומים שאינם בהכרח כאלה שמשפיעים על הכוונה של הישראלים להתקין בבית עמדה לטעינת רכב חשמלי. האם העלייה המשמעותית (ביחס לערים אחרות) ברכישת רכב חשמלי נובעת מהכנסה גבוהה? לא לפי הביטוח הלאומי הקובע כי רמת ההכנסה לשכיר באשקלון היתה ב-2024, 12,728 שקל. אצל העצמאים רמת הכנסה היתה 11,432 שקל.
באשקלון יש 46 עמדות טעינה איטיות ציבוריות ועוד 18 מהירות. באשקלון חיים כ- 170 אלף תושבים, כלומר 2,656 תושבים לעמדה ציבורית. או 243 מכוניות חשמליות לכל עמדה ציבורית. המשמעות - לאשקלונים יש יותר יכולת לטעון בעמדות הציבוריות, אבל היחס בין מספר המכוניות החשמליות של האשקלונים ובין מספר העמדות הציבוריות אינו שונה מהותית מתל אביב.
באר שבע
שכר שכיר ממוצע: 13,449 שקלים
אחוז הגידול השנה 16.6%
כמה מכוניות חשמליות לכל עמדה ציבורית: 213
הבאר שבעים מחזיקים 14,072 מכוניות חשמליות פרטיות, נכון לסוף ספטמבר. בתחילת השנה היו בבאר שבע 12,609 מכוניות חשמליות ברישום פרטי, כלומר, גידול של 16.6%. זו ירידה לעומת 33% גידול שחלו בין 2024 ו-2025. וזהו גם שיעור צמיחה במספר המכוניות החשמליות שאינו מרשים ביחס לפתח תקווה או לאשקלון.
מבחינת בנייה, לפי הלמ"ס בין אפריל 2025 למרץ 2026 החלו התחלות בנייה של 650 דירות. באשר לרמת ההכנסה, בבאר שבע המונה 216,391 תושבים רמת ההכנסה הממוצעת לשכיר היא 13,449 שקל. באשר לעצמאי, מדובר ב-11,551 שקלים בחודש. האם הבאר שבעים נהנים משפע של עמדות טעינה ציבוריות? בעיר יש 44 עמדות איטיות ועוד 22 עמדות מהירות, מספר גבוה יחסית המשקף את העובדה שבאר שבע היא גם תחנה בדרך לאילת ולדרום הארץ. כלומר, בבאר שבע יש 3,278 תושבים לכל עמדה ציבורית. או 213 מכוניות חשמליות ביחס לכל עמדת טעינה, היחס הטוב ביותר בישראל מבחינת מספר המכוניות החשמליות לעמדה, בערים שנבדקו.
מה ניתן ללמוד מהנתונים והאם ניתן להסיק מכך מסקנות לגבי ירידת הרכב החשמלי? המסקנה הראשונה היא שהכנסה כספית אינה מהווה אינדיקציה לרכישה של מכוניות חשמליות. כך למשל, בתל אביב הגידול היה מזערי וזו העיר שתושביה הם בעלי ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר. גם היחס שבין מספר העמדות הציבוריות למכוניות החשמליות אינו אינדיקציה וההשוואה בין אשקלון ובאר שבע שיש בה את היחס הטוב ביותר בין מכוניות לעמדות מוכיחה זאת היטב.
האם בתים חדשים שיש בהם תשתית אופציונאלית לטעינה הם מה שישכנע את הישראלים להתחבר לשקע? גם כאן, לא מדובר במגמה קבועה. ועם זאת, מהמסקנות ניתן להפיק כמה לקחים. ראשית: מכוניות חשמליות היו לפני שנתיים שלוש מוצר טרנדי. כיום פחות. ועל כך יעידו התל אביבים. שנית: הריחוק הגאוגרפי מהמרכז משחק תפקיד. ככל שהעיר רחוקה מתל אביב כך עולה הצורך כנראה לנסוע למרכז ברכב שחוסך דלק. אבל כאן באר שבע חריגה: באר שבע רחוקה מתל אביב, אך יתכן שתושביה עובדים בבאר שבע או בסביבתה. בהקשר זה חשוב לציין שלשוק נכנסו השנה לא מעט רכבים חשמליים במחיר עממי (יחסית) שאפילו עולים פחות מ-130 אלף שקלים. הרכבים האלה מוגדרים כעירוניים, אבל דווקא בתל אביב לא ממהרים לאמץ אותם. בכל מקרה על עובדה אחת אין עוררין, כדי שמכוניות חשמליות יתפשטו בישראל נדרשת תשתית טעינה נרחבת, כזו שתהיה בכל רחוב ולא בכמה עשרות נקודות טעינה ברחבי ערים. כאשר זה יקרה, ישראל תוכל באמת להיכנס למהפכה החשמלית.
