ניתוח
יבואני הרכב מכניסים את הסינים לאולמות התצוגה - ייתכן שהם עוד יצטערו על כך
בחלק מאולמות התצוגה מוצגים דגמים סיניים לצד מכוניות מערביות; יבואן: "יצרני הרכב לא טיפשים. אם היצרן המערבי שלנו יראה מכוניות סיניות ליד הרכבים שלו, הוא יתפלץ"
בשבוע שעבר יצאה הודעה רשמית מטעם דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, פורד, ב.מ.וו - וכעת גם דונגפנג. ההודעה דלק מוטורס הודיעה כי היא כעת זכיינית דונגפנג בישראל, אבל מה שיותר מעניין בהודעה הוא נושא התצוגה. כלומר, איפה המכוניות מוצגות. כך, מכוניות דונפנג "יעמדו למכירה בכל אולמות התצוגה של דלק מוטורס ברחבי הארץ". כלומר, לקוחות דלק מוטורס יכנסו לאולם התצוגה ושם הם יוכלו לבחור בין מאזדה, פורד והמכוניות החשמליות הקטנות של דונגפנג. דלק מוטורס לא מתביישת ולא מסתירה - ההודעה על דונגפנג רשמית וסביר להניח שבמאזדה ובפורד העולמיות לא פספסו אותה.
דלק מוטורס לא לבד: מי שיכנס לאולם התצוגה הראשי של סוזוקי בתל אביב לא יוכל שלא לשים לב שלצד המכוניות של סוזוקי מחכה באולם גם החשמלית של דיפאל. בחלק האחורי של האולם של קיה בתל אביב יש מכוניות של SERES הסינית. ויש עוד דוגמאות למצבים בהם פיזית מותגי רכב וותיקים מתוצרת יפן, קוריאה ואירופה נאלצים לחלוק אולם תצוגה עם מותגים סינים.
לכאורה, מצב בו מותגי רכב חולקים אולם אינו מיוחד כלל. בפועל, זה לא עובד כך. לאחרונה אחד מיבואני הרכב בישראל קיבל שיחת טלפון בה נציגיו אחד היצרנים המערביים הודיעו שהם באים לישראל לביקור קצר. היבואן נאלץ להתקשר לעובדים ולבקש מהם להגיע בדחיפות לאולם התצוגה כדי לשלוף ממנו את המכוניות הסיניות, להסיר את התפאורה מהקירות ולבצע באולם שינוי משמעותי כדי שהיצרן המערבי לא יתעצבן. אפשר להבין אגב מדוע יצרני הרכב הוותיקים כועסים: באירופה הם נלחמים בסינים מלחמת חורמה, ברמה הגלובלית הסינים מהווים איום חמור. ובישראל, מדינה שיצרני הרכב המערביים, הקוריאנים והיפנים שלטו בשוק שלה במשך שנים יצרני הרכב נכנסים "בדלת האחורית" והסחורה שלהם מוצעת באולמות התצוגה של מי שהיו במשך שנים הזכיינים שלהם. ולא סתם הזכיינים, אלא הזכיינים שיצרן הרכב העניק להם זיכיון שיווק בלעדי של המכוניות, ועתה הם מכניסים את המתחרים לבית שלו. מבחינת יצרני רכב מסוימים מדובר בחילול הקודש.
למי שחושב שלהכניס כמה מכוניות סיניות לאולם תצוגה של יצרן רכב אין שום משמעות: זו טעות חמורה. אולמות תצוגה של יצרני רכב נבנים בהתאם למדיניות נוקשה מאוד שמוכתבת על ידי יצרן הרכב, אשר שולח מפרטים מאוד ברורים ליבואן הישראלי - שקובעים את איכות הכיבוד, צבע הקירות, סידורי הישיבה. ועכשיו לאולמות התצוגה האלה נכנסים יצרני רכב סיניים.
בהכנסת הסיני לאולמות הקיימים יש הרבה היגיון: פתיחת אולם תצוגה חדש, במיוחד באזור הרצליה פיתוח או לב גוש דן היא עניין יקר מאוד. יבואני רכב סיני שפתחו אולמות תצוגה יקרים בלב גוש דן, כחלק ממדיניות שמטרתה "להוכיח עוצמה" בשוק הרכב הישראלי לא בדיוק החזירו את ההשקעה. לכן הכנסת הסינים לאולם תצוגה קיים היא בסך הכל עניין הגיוני. אבל לזה יש השלכות. "יצרני הרכב לא טיפשים. אם היצרן המערבי שלנו יראה מכוניות סיניות ליד הרכבים שלו, הוא יתפלץ, למהלך יהיו השלכות חמורות ומרחיקות טווח", סיפר ל"כלכליסט" בשבוע שעבר אחד מיבואני הרכב - ועם זאת: בישראל יש יבואני רכב שכבר עושים את זה.
מדוע יבואני הרכב בכל זאת מכניסים את הסינים? כי אין להם ברירה. בשנה שעברה מכירות הרכב החשמלי תפסו 25% מנפח שוק הרכב הישראלי. מבחינת מדינות הייצוא, סין היתה במקום הראשון עם כ-63 אלף מכוניות שהגיעו ממנה לישראל. יבואן רכב שאין לו סיניות בהיצע נמצא בבעיה. הכנסת הסיניות לאולמות התצוגה הקיימים היא סוג של התרסה נגד יצרני הרכב הוותיקים, אולי אפילו קריאה לעזרה. מבחינת המנעד, קשה שלא לשים לב היטב אילו יבואני רכב ממש מכניסים את הסינים הביתה ואילו יבואנים נוקטים בהפרדה זהירה בין המותגים.
אם נבדוק לדוגמה את הסוכנויות של כלמוביל, נגלה שיש הפרדה ברורה בין המותגים הסיניים לקוריאנים. גם בטלקאר יש הפרדה כזאת. בקבוצת יוניון, יבואנית טויוטה יש הפרדה מאוד ברורה. גם בקבוצת לובינסקי. לעומת זאת, בדלק ההפרדה הרבה יותר מטושטשת. טיב ההפרדה יכול ללמד אותנו לא מעט על המקום בו נמצא היבואן מול היצרן שלו. אם ניקח לדוגמה את פורד, קשה לומר שמדובר ביצרן שהמכירות שלו בישראל מרקיעות שחקים. מאזדה כלל לא מייצאת לישראל כיום חשמליות. בעתיד תהיה לה מאזדה 6 חשמלית.
המצב בו יבואני הרכב מציגים באותו אולם תצוגה או באותו קומפלקס את הרכבים הסיניים והלא סיניים הוא מצב שבענף הרכב הישראלי דווקא מעודדים. עד לפני כמה שנים לא. הסיבה לכך היא "גישת הסופרמרקט". גישה שלפיה לצרכן שמגיע כדי לראות מוצר יש היצע נרחב של מכוניות של מספר מותגים. בארה"ב ובאירופה דילרים אכן מחזיקים מלאי גדול של מכוניות חדשות של מגוון יצרנים והצרכן יכול להשוות. בישראל זה קורה רק בסוכנויות היבוא העקיף. עם זאת, בגישת הסופרמרקט יש גם בעיות, בעיקר מכיוון שזהו רק סימפטום של הגישה שקובעת שבשוק הרכב הישראלי יש "קבוצות מוגדרות" של מחיר. כלומר, אם רכב כביש שטח קוריאני עם מנוע בנזין עולה 180 אלף שקל - רכב כביש שטח חשמלי סיני יעלה 180 אלף שקל. כלומר, לצרכנים שיגיעו לאולמות התצוגה שבהם גר זאב עם כבש מוצגות "חלופות", אבל לא באמת.
במקרה כזה, יהיה מעניין לראות למשל כיצד ישתלבו המכוניות של דונגפנג בעולמה של דלק רכב. לפי רישומי משרד התחבורה למותג הרכב וויה שכעת שייך לדלק מוטורס יש רכב כביש שטח חדש בדרך לישראל: שמו הוא COURAGE והמחיר שהוצהר עבורו הוא כ-270 אלף שקל. הרבה פחות ממאזדה CX .90 הבוקס הקטנה עולה כעת כ-113 אלף שקלים - הרבה פחות ממאזדה 2. האם מכירת דגמים כאלה לצד מאזדה ופורד תפגע במכירותיהן? עדיין מוקדם לומר, אבל במוקדם או במאוחר יצרני הרכב המערביים ישימו לב מה קורה באולמות התצוגה - ואז יהיה מעניין.
