גוש השינוי מקדם שתי הצעות לביטול חוק השידורים של קרעי - וצלח מבחן ראשון בכנסת
שתי הצעות חוק פרטיות לביטול הרפורמה בשידורים הוגשו ביוזמת חברי כנסת מגוש השינוי, לאחר שהחוק הוקפא בצו ביניים של בג"ץ. במקביל, הכנסת אישרה את הרכב הוועדה המסדרת, בראשות רועי פולקמן, שהצעתו גברה על זו של הליכוד
שתי הצעות חוק פרטיות לביטול הרפורמה בשידורים הוגשו ביוזמת חברי כנסת מגוש השינוי, לאחר שהחוק הוקפא בצו ביניים של בג"ץ. במקביל, הכנסת אישרה את הרכב הוועדה המסדרת, בראשות רועי פולקמן, שהצעתו גברה על זו של הליכוד.
גוש השינוי יוזם שתי הצעות חוק פרטיות לביטול חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, שנחקק בקיץ האחרון בקריאה השנייה והשלישית והוקפא בינתיים בצו ביניים של בג"ץ. בגוש השינוי מבקשים לקדם את ביטול החוק במהירות, עוד לפני הקמת הממשלה החדשה, לצד שורה של הצעות חוק לביטול חוקים שקודמו במסגרת ההפיכה המשטרית.
הצעת חוק אחת גובשה על ידי קבוצת חברי כנסת: איתן גינזבורג (ביחד), אפרת רייטן מרום (הדמוקרטים), אחמד טיבי (תע"ל), וליד אלהואשלה (רע"מ), רועי פולקמן (ישר) ועודד פורר (ישראל ביתנו). גינזבורג, רייטן מרום ואלהואשלה היו חברים בכנסת הקודמת בוועדת התקשורת בראשות גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד), שחוקקה את החוק. פולקמן עמד ב-2021 בראש ועדה שבחנה את שוק התקשורת.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי החוק "קובע מסגרת מוסדית חדשה ומשנה הסדרים מקיפים החלים בשוק השידורים, ומותיר ואקום בנושאים שונים בשיטת טלאי על טלאי". עוד נכתב כי מכלול השינויים מעורר חשש שלא ניתן מענה מספק לעצמאות המאסדר, לעצמאות שידורי החדשות, למגוון הדעות ולהגנה על יכולתו של הציבור לקבל מידע אמין בתחום המשפיע במישרין על השיח הציבורי ועל יכולת הביקורת על השלטון. לפי ההצעה, נדרשת אסדרה שתאפשר התאמה לשינויים הטכנולוגיים ותקדם תחרות, ובו בזמן תבטיח הגנות מוסדיות מספקות על חופש הביטוי וחופש העיתונות.
הצעת החוק השנייה מגובשת על ידי חברי הדמוקרטים: יאיר גולן, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, יאיא פינק, גבי לסקי, עומרי רונן ומיכל רוזין. גם בדברי ההסבר שלה מודגש הצורך באסדרה שתתאים לשינויים הטכנולוגיים ותקדם תחרות, תוך הבטחת ההגנות המוסדיות על חופש הביטוי וחופש העיתונות.
פולקמן יעמוד בראש הוועדה המסדרת
במקביל, מליאת הכנסת אישרה בצהריים את הרכב הוועדה המסדרת, על פי הצעתו של ח"כ רועי פולקמן. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-50 התנגדו. פולקמן יעמוד בראש הוועדה, לאחר שהצעתו גברה על הצעה חלופית שהגיש ח"כ אופיר כץ מהליכוד.
תפקידה של הוועדה המסדרת הוא להביא לאישור הכנסת את הרכבן של ועדות הכנסת הקבועות. עד לבחירתן היא רשאית לבחור ועדות זמניות לענייני כספים ולענייני חוץ וביטחון. כמו כן, עד לבחירת ועדת הכנסת מסורות לה סמכויותיה בכל הנוגע לסדרי הבית ולדיוני הכנסת, והיא מוסמכת למנות סגנים זמניים ליושב ראש הכנסת.
על פי הצעת פולקמן, בוועדה יהיו 22 חברי כנסת, לפי מפתח של נציג אחד לכל חמישה חברי כנסת. הרכב הוועדה יהיה: הליכוד – חמישה חברים; ישר – ארבעה; ביחד – שניים; הרשימה המשותפת – שניים; הדמוקרטים – שניים; רע"מ – שניים; ישראל ביתנו, עוצמה יהודית, יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית – נציג אחד לכל סיעה.
החוק קובע כי בראש הוועדה המסדרת יעמוד חבר כנסת מסיעתו של חבר הכנסת שעליו הטיל הנשיא את הרכבת הממשלה. עוד נקבע כי ייצוג הסיעות בוועדה יהיה בהתאם לגודלן היחסי, ובלבד שלכל סיעה המונה ארבעה חברים או יותר יהיה נציג.
נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ה-26 התכנסו שלשום (שני), אך לא הגיעו להסכמה על המפתח הסיעתי לקביעת הרכב הוועדה. בעקבות זאת הועלו במליאה שתי הצעות: זו של פולקמן וזו של כץ.
על פי הצעת כץ, בוועדה היו אמורים להיות 18 חברי כנסת, לפי מפתח של נציג אחד לכל שבעה חברי כנסת. כץ טען כי הליכוד הציע תחילה מפתח של נציג אחד לכל ארבעה חברי כנסת, שהיה מעניק לגוש שלו 15 נציגים, לגוש השני 12 נציגים ולסיעות הערביות ארבעה נציגים. לדבריו, בהמשך הוצעה פשרה של שמונה נציגים לגוש שלו, שבעה לגוש השני ושלושה לחברי הכנסת הערבים, אך היא נדחתה. כץ האשים את גוש השינוי כי הוא מנסה להסתיר את שיתוף הפעולה שלו עם תומכי הטרור בכנסת.
פולקמן אמר: "פוליטיקה טובה בעיניי היא פוליטיקה פרגמטית. דרך ארץ זה משהו שאי אפשר לחוקק, אבל יש נורמות ויש חוקים. הצעתי לח"כ כץ הסכמות על ההרכב, אני איש של הסכמות. לא להסכים לשם לא להסכים זה מיותר וחבל לייצר סתם מתחים".
לצד ביטול חוק השידורים, גוש השינוי מבקש לקדם גם ביטול של חוק היועצת המשפטית לממשלה, שהוקפא אף הוא בבג"ץ, של החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים ושל חוק מח"ש, וכן חקיקה להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
