הצד הפחות יפה של אספנות הרכב: מה קרה למרצדסים של היטלר?
גם 80 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה, מכוניות המרצדס שהיו בשימושו של הצורר הנאצי זוכות לביקוש גבוה בשוק האספנות - למרות מחאות של ארגונים יהודיים ומומחים הטוענים כי מקומן במוסדות המלמדים על זוועות השואה
בסרט RAT RACE ("מיליונר מי שגומר ראשון") זכורה סצנה בה מככבת מכונית מרצדס עתיקה. משפחה של הקומיקאי היהודי ג'ון לוביץ מתפתה לרדת מהכביש הראשי לווגאס ולבקר ב"מוזיאון ברבי". אלא שהם מגלים שמדובר במוזיאון שהוקם על ידי ניאו נאצים לזכרו של פושע המלחמה הנאצי קלאוס ברבי, ולא לכבוד בובת הברבי המפורסמת. המיצג הראשי במוזיאון הוא מכונית המרצדס האישית של ברבי.
מדובר בסצנה שמלגלגת בעקיפין לכבוד שעושים אספני רכב למכוניות שהיו שייכות לקלגסים הנאצים – ובראשם אדולף היטלר. חשוב לציין שכיום מרצדס בנץ נחשבת ליצרנית רכב שאוהדת את ישראל בגלוי: בתחילת מלחמת חרבות ברזל הודיע מנכ"ל החברה כי הוא תומך בישראל, מהלך שסיכן את מעמדה של היצרנית בארצות ערב. במלחמת יום כיפור מרצדס בנץ ביצעה "משלוחי בזק" של משאיות לישראל כדי לסייע במאמץ המלחמתי- ומרצדס בנץ מספקת גם כיום רכבים לכוחות הביטחון.
באתר של החברה העולמית מוזכרת ההיסטוריה של היצרנית. ב-1886 מרצדס בנץ היתה אחת מיצרניות הרכב הראשונות שהמציאו מכונית. ב-1920 מרצדס הכניסה למכוניות שלה שימוש במגדשי על, אבל דווקא בין 1939 עד 1945, שנים בהן היתה יצרנית רכב פעילה, אין איזכור לפעילותה.
מלבד זאת, החברה מציינת כי אחרי המלחמה היא חוותה את ההזדמנות השנייה שלה, אבל לא הרבה מעבר. למרצדס בנץ יש עמודים רשמיים שעוסקים בשואה ובתרומתה למכונת המלחמה הנאצית. אבל גם את מחויבותה לזיכרון ההיסטוריה ולחשיבות זיכרון השואה. היא מציינת את הדגמים שיצרה במהלך מלחמת העולם השנייה, המנועים התעופתיים (למטוסים) ויתר המצאות.
למכוניות של מרצדס בנץ היה תפקיד חשוב מאוד בגרמניה של שנות השלושים: באותה תקופה המפלגה הנאצית קבעה שספורט מוטורי זו הדרך הטובה ביותר להוכיח את עליונותה של גרמניה כמעצמה. ויותר מכך: מדינה שמשדרת עוצמה מן הראוי שמנהיגיה ייסעו במכוניות שמשקפות את העוצמה. ומי היה יותר ראוי למכוניות העוצמתיות של גרמניה מאדולף היטלר עצמו.
על פי מקורות שונים, היטלר לא אהב לנהוג. בד"כ הוא קיבל רכבים צמודים מהמפלגה הנאצית. לפי פרסומים, ב-1920 הוא קיבל את הרכב הצמוד הראשון - מכונית של המותג הגרמני SELVE שלמעשה פשט רגל ב- 1929. רכישת המכונית הצנועה מומנה על ידי המפלגה ועל ידי תומכים של היטלר בעלי קשרים בענף הרכב. ב-1925 רכש היטלר מכונית ראשונה מכספו: מרצדס בנץ מודל 1925 שנרכשה תמורת 26 אלף רייכסמארק. המרצדס הזו היתה סנונית ראשונה בשורה של דגמי מרצדס שהיטלר רכש, או קיבל מהמפלגה הנאצית.
אחרי מלחמת העולם השנייה המכוניות של היטלר לא זכו ליחס מיוחד. חלקן אבדו וחלקן נהרסו בשל פגעי הזמן. אבל את המכוניות שהיו של היטלר אפשר לזהות לפי מספר מאפיינים: לוחיות הרישוי של המרצדסים של היטלר התחילו במספר IA 148 ולפי פרסומים, למרצדס בנץ יש רישומים היסטוריים של מספרי השלדות של המכוניות שקיבלו את לוחיות הרישוי המיוחדות. בנוסף, במכוניות שהיו צמודות להיטלר הותקנו ברצפת הרכב לוחות מיוחדים שנועדו לאפשר לו לעמוד כדי לנופף לקהל, וגם להעניק לו הגנה מסוימת מפני מטענים ומוקשים. מכיוון שהיטלר אהב לשבת במושב הנוסע הקדמי, במכוניותיו הותקנה ידית מיוחדת במסגרת השמשה שאפשרה לו לאחוז בה כדי להימנע מנפילה במקרה שהרכב בולם.
הדגם החביב על היטלר, אגב, היה מרצדס 770 או "גרוסר בנץ" (בנץ גדולה בגרמנית). היטלר גם החזיק בדגמים אחרים, שחלקם שרדו. הרכבים האלה נהנים מביקוש בשוק האספנות, מפורסמים על ידי בתי מכירות פומביות וזוכים בהצעות בגובה של מיליוני דולרים. לפחות בחלק מהמקרים הרוכשים תורמים חלק מהכסף לארגונים יהודיים, וכך מנקים במידה מסוימת את מצפונם.
לפי פרסומים באוסטרליה ובבריטניה, ב-2022 המיליארדר האוסטלי קלייב פאלמר שילם כ-7 מיליון דולר על מרצדס 770 K טורנוואגן משוריינת מודל 1939 שהיתה אחת המכוניות הצמודות של היטלר. המכונית צולמה באירועים פומביים בברלין ובין היתר גם הסיעה את בניטו מוסוליני. אחרי שפאלמר רכש את המרצדס, ארגונים יהודיים באוסטרליה מחו על רכישת המכונית, מה שגרם לחברים בממשל האוסטרלי להודיע כי ינקטו בצעדים נגד פאלמר. פאלמר עצמו הכחיש כי רכש את המכונית, אך פרסומים בבריטניה ובאוסטרליה טוענים כי הוא אכן בעליה של המרצדס של היטלר. ד"ר דביר אברמוביץ, יו"ר הליגה האוסטרלית למניעת השמצה כתב על האירוע: "אני לא מסוגל לחשוב על המעשה האיום הזה. מדובר באירוע שהוא לא נכון מבחינה מצפונית וחוצה קווים אדומים רבים". עוד ציין אברמוביץ: "רכבה של המפלצת, רוצח היהודים הגדול בעולם הוא רכב שאסור שיהיה באוסף מכוניות קלאסיות או במוזיאון. מקומו הטבעי היחיד הוא במוסד המלמד על זוועות השואה".
לפי פרסומים בארה"ב המרצדס האמורה (או אחת דומה לה) הוצעה למכירה פומבית בשנת 2018, כשלפי בית המכירות הפומביות, עשרה אחוזים מההכנסות ממכירת המרצדס יועדו למלחמה באנטישמיות. דאז, בית המכירות לא הצליח להגיע למחיר המינימום לעסקה.
כיום ניתן אולי לחשוב שהריחוק ההיסטורי והכרונולוגי שבין זוועות השואה לתקופה שלנו יתרמו אולי לחוסר הבנה של הרוכשים הפוטנציאליים שאינם מבינים אחרי 80 שנה את כובד המשקל של מה שהמכונית מייצגת, אבל מבחינה היסטורית, מכוניות של היטלר נמכרו במחירי שיא גם 30 שנה אחרי מלחמת העולם השניה. לדוגמה: ב-1973 נמכרה מרצדס 770 טורנוואגן אחרת ששימשה את היטלר תמורת 153 אלף דולר. הרוכש, בעליו של פארק שעשועים מאילינוי שילם את מה שנחשב דאז לסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור מכונית אספנות. המרצדס הספציפית, "גשנקהוואגן" (מכונית תצוגה) שיוצרה ב-1941 עבור פילדמארשל גוסטב מנהיים וניתנה לו כמתנה מהממשל הנאצי, שימשה את היטלר מספר פעמים. המרצדס הזאת היא כיום חלק מאוסף פרטי יוקרתי של איש עסקים אמריקאי.
