ניתוח
למה פולקסווגן צריכה "הצלה" מרפאל הישראלית ואיך זה קשור ל-BYD הסינית
לפי דיווחים, רפאל צפויה לרכוש את מפעלה של פולקסווגן בעיר אוסברוק שבגרמניה - עסקה שמעידה על מצבה של תעשיית הרכב הגרמנית מהצד האחד, ומשקפת את החלטת ההתעצמות של המדינה בתחום הביטחון מהצד השני
חברת רפאל הישראלית נערכת לרכישת מפעל של פולקסווגן בעיר אוסנברוק שבגרמניה (Osnabrück) - כך דווח במספר אמצעי תקשורת באירופה בשבוע שעבר. הן פולקסווגן והן רפאל בחרו שלא להגיב לדיווחים. לפי עיקרי הפרסומים, הצדדים חתמו על מזכר-הבנות למכירת המפעל לחברה הישראלית, אך סירבו לפרט את שווי העסקה. לא מדובר בדיווח ראשון על שיתוף-פעולה אפשרי בין הצדדים: כבר בחודש מרץ דווח כי פולקסווגן שוקלת לייצר רכיבים עבור מערכת כיפת-ברזל במפעל הגרמני. ואולם, אז דובר על ייצור בלבד - ולא על מכירה. כעת מדובר, לפי הדיווחים, בעסקת מכירה, שסכומה לא פורסם.
מכירת המפעל באוסנברוק לחברה ישראלית, העוסקת בפיתוח אמצעי-לחימה והגנה, משקפת את מצבה של תעשיית הרכב הגרמנית, המתמודדת עם קשיים, לצד החלטת גרמניה לחדש את יכולותיה הצבאיות לנוכח איומים מרוסיה. המפעל באוסנברוק אינו מהגדולים של פולקסווגן. לפי דוחות החברה, בשנת 2024 העסיקה היצרנית 679,472 עובדים, כאשר המפעל בוולפסבורג - "עיר הבית" של החברה - מעסיק כ-70 אלף עובדים, לעומת כ-2,300 עובדים בלבד באוסנברוק. המפעל הוקם בשנת 1874 כחברת כריסטיאן קלגס לייצור כרכרות, וב-1901 נרכש על-ידי וילהלם קארמן, שהסב אותו לייצור מרכבי מכוניות.
פולקסווגן נוסדה ביוזמת אדולף היטלר ופרדיננד פורשה, ולאחר מלחמת-העולם השנייה חודש ייצור החיפושית בסיוע בריטי. בהמשך, ניצלה החברה את קשריה עם קארמן לייצור דגמים ייחודיים, ובהם הקארמן גיה, החיפושית קבריולה והקוראדו. יצרנית הנישה קארמן פשטה רגל ב-2009 לאחר שייצרה כ-2.5 מיליון מכוניות עבור פולקסווגן, והחברה רכשה את המפעל והמשיכה להפעילו. כיום מצבו של המפעל שונה משמעותית מימי הזוהר שלו. הייצור בו הצטמצם לשלושה דגמים בלבד - שאינם רבי-מכר. בין היתר מיוצרת בו גרסת הקבריולה של רכב הפנאי טי-רוק, דגם נישתי המבוסס על ידע ייחודי בייצור מכוניות פתוחות. בנוסף, יוצרו בו עד לאחרונה פורשה קאיימן ובוקסטר 718, שייצורן צפוי להיפסק במסגרת המעבר לחשמול.
מבחינת פולקסווגן, מכירת המפעל היא מהלך הגיוני, הנובע גם מאילוצים. החברה, על אף גודלה, מצויה במשבר מתמשך. בדוחות 2025 דיווחה על הכנסות של 321.9 מיליארד יורו, אך הרווח התפעולי ירד ב-53% ל-8.9 מיליארד יורו. בין הסיבות: מכסי סחר בארה"ב ותהליכי רה-ארגון פנימיים. החברה מתמודדת גם עם אתגרי המעבר לרכב חשמלי. דגמי ה-ID שהציגה לא זכו להצלחה משמעותית, והיא פועלת כעת למיתוגם מחדש באמצעות שמות של דגמי עבר מוכרים. במקביל, פולקסווגן מנסה לחזק את מעמדה בסין, שוק שבו איבדה נתח שוק לטובת יצרניות מקומיות.
בשנות ה-80 וה- 90 פולקסווגן נחשבה ליצרנית המוכרת ביותר בסין , עם הצגת דגמים כמו הסנטנה והסג'יטאר. מאז יצרני רכב סינים תפסו את מקומה של פולקסווגן וזו נמצאת בימים אלה בעיצומה של "תוכנית קאמבק" לשוק הסיני הכולל השקעה במותג חדש ששמו הוא ג'טה (על שם דגם העבר שהיה רב מכר של פולקסווגן, כשעיקר הדגש הוא על ייצור מקומי בסין ולא באירופה.
מהלכים אלה מותירים את פולקסווגן במקום בעייתי: ליצרנית, שבכל מקרה צריכה לקצץ משרות, להעביר ייצור לסין ולהתמודד עם ועדים חזקים, אין יותר טעם להמשיך ולהחזיק במפעלים קטנים, על אחת כמה וכמה כאלה שעיקר הייצור שלהם הוא של דגמי נישה שבמידה מסוימת אבד עליהם הכלח. על פניו פולקסווגן יכולה להסב את המפעל הקטן שלה לייצור של רכב חשמלי. ואולם העלויות הכרוכות במהלך כזה, כלומר השקעה במיכון והכשרות למספר מצומצם של עובדים במפעל נישתי אינן שוות את ההשקעה.
המהלך באוסנברוק אינו חריג: לפי פרסומים, פולקסווגן בוחנת מכירת מפעלים נוספים, בהם מפעל בדרזדן, שעליו מתנהלים מגעים עם BYD הסינית - גם מפעל זה התמחה בדגמי נישה, וכיום אינו פעיל בייצור סדרתי. מפעל פולקסווגן בדרזדן הוא דוגמה נוספת למפעל בעל עבר היסטורי מפואר והווה עגום: בדצמבר האחרון פורסם כי לאחר 88 שנות ייצור של מוצרי מתכת שונים - 24 מתוכן של מכוניות פולקסווגן - המכונית האחרונה ירדה מפס הייצור בדרזדן.
בדומה למפעל שרפאל קונה לכאורה, המפעל בדרזדן התמחה בדגמי נישה: מכונית המנהלים פולקסווגן פייטון, שניסתה להתחרות באאודי ונכשלה; פולקסווגן גולף החשמלית, שלא נקלטה היטב; ופולקסווגן ID.3 החשמלית - מכונית שממש לאחרונה הוכרז על מחליפה, הפולו החשמלית, שהוצגה בין היתר משום שה-ID.3 לא שבתה את לב הלקוחות. המפעל שנחשב לפנינה טכנולוגית - המכונה גם "המפעל השקוף" בשל קירות הזכוכית שלו - נסגר. עבור BYD מדובר בהזדמנות: המכירות שלה בארבעת חודשי השנה הראשונים ירדו ב-15.7% ביחס לאשתקד, עם 314,100 יחידות שנמכרו בסין. המכירות מחוץ לסין דווקא עלו - 134,542 יחידות, עלייה של 70.9%, כאשר חלק ניכר מהן נמכרו באירופה, הצמאה למכוניות שאינן זוללות דלק יקר. מפעל אירופי עשוי לסייע לה לעקוף מכסי-מגן.
בשורה התחתונה, המציאות החדשה מחייבת את פולקסווגן להתייעל, לקצץ משרות ולהתמקד במפעלים גדולים ויעילים יותר. הסבת מפעלים קטנים לייצור רכבים חשמליים כרוכה כאמור בעלויות גבוהות שאינן מצדיקות את ההשקעה, במיוחד כאשר מדובר בהיקפי ייצור נמוכים.
במקביל, אירופה חווה שינוי תפיסתי בתחום הביטחון. גרמניה הודיעה על חיזוק התעשייה הביטחונית, לצד כוונה להדק את הפיקוח עליה. עבור פולקסווגן, מדובר בהתפתחות שעשויה להקל עליה מבחינה תעסוקתית, שכן עובדים בעלי מיומנויות טכניות יכולים להשתלב בתעשיות הביטחוניות. כך, פולקסווגן נפרדת בהדרגה ממפעלים היסטוריים שייצרו בעבר את דגמיה האייקוניים - ובמקרה זה, רפאל עשויה להיות זו שתעניק למפעל באוסנברוק חיים חדשים ולתמוך ביציאה של פולקסווגן מהבוץ.
