למה סל החג עלול להתייקר דווקא כשהאינפלציה יורדת?
לקראת החגים אנחנו רגילים לשאול שאלה אחת: כמה יעלה לנו סל הקניות השנה? אלא שהפעם הנתונים דווקא נראים מעודדים. האינפלציה השנתית התמתנה ובנק ישראל הוריד את הריבית. לכאורה, הלחץ על המחירים אמור להיחלש. אבל מאחורי המחיר שאנחנו רואים על המדף מסתתרת עלות נוספת, שכמעט אינה זוכה לתשומת לב: הזמן.
אנחנו רגילים לחשוב על מחירו של מוצר במונחים של עלויות הייצור, ההובלה, הביטוח והאחסנה. אלא שבמציאות שבה שרשראות האספקה הפכו לפחות צפויות, גם למספר הימים שעוברים מהרגע שבו היבואן משלם על הסחורה ועד שהוא מוכר אותה ומקבל את כספו יש מחיר. והמחיר הזה עלול להגיע בסופו של דבר גם לצרכן.
השיבושים במצר הורמוז והאיום על השיט בבאב אל-מנדב דחפו חלק מהחברות להשתמש בנתיבים חלופיים. במקביל, עומסים ועיכובים במעברים היבשתיים מאריכים בחלק מהמקרים את הדרך שעוברת הסחורה לישראל. עבור היבואן, כל יום נוסף בדרך אינו רק בעיה לוגיסטית - אלא גם בעיה פיננסית.
נניח שיבואן הזמין סחורה בכמה מיליוני שקלים לקראת החגים וכבר שילם לספק. בשגרה חולפים, למשל, 60 יום בין התשלום לבין קבלת הכסף מהלקוחות. אם בשל עיכוב במשלוח התקופה מתארכת ל-90 יום, העסק צריך לממן חודש נוסף של פעילות. מחיר הסחורה אצל היצרן לא השתנה, אבל העלות שלה עבור היבואן כבר עלתה.
אם הרכישה מומנה באשראי, העסק משלם ריבית לתקופה ארוכה יותר. אם היא מומנה מכספו, אותו כסף אינו זמין בינתיים לתשלום משכורות, להוצאות שוטפות או להזמנת הסחורה הבאה. לעיתים העסק כבר נדרש להזמין משלוח נוסף בזמן שהכסף שהשקיע במשלוח הקודם עדיין תקוע בדרך.
אי-הוודאות יוצרת גם תופעה נוספת: הגדלת מלאי הביטחון. לקראת החגים, אף יבואן לא רוצה לגלות שהמוצר המבוקש ביותר שלו עדיין בדרך דווקא בשיא הביקוש. לכן עסקים עשויים להקדים הזמנות ולהחזיק מלאי גדול יותר במחסנים. זו החלטה הגיונית, אבל גם היא עולה כסף. יותר מלאי פירושו יותר הון שהעסק נדרש להשקיע עוד לפני שביצע מכירה אחת.
זו גם הסיבה שהורדת הריבית אינה פותרת לבדה את הבעיה. כשמדברים על אשראי, נוטים להתמקד במחיר הכסף. אבל לעסק חשובות לא פחות שתי שאלות אחרות: כמה כסף הוא צריך, ולכמה זמן. גם בריבית נמוכה יותר, עסק שנדרש לממן סכום גדול יותר או לעשות זאת לתקופה ארוכה יותר יכול לגלות שהוצאות המימון הכוללות שלו דווקא גדלו.
האם כל העלויות האלה יגיעו לקופה בסופר? לא בהכרח. יבואנים וקמעונאים יכולים לספוג חלק מהן, להתייעל, לצמצם מרווחים או להשתמש במלאי שנרכש קודם לכן. אבל כאשר עלויות ההובלה, הביטוח, האחסנה והמימון מצטברות, הלחץ על הרווחיות גדל. לאורך זמן, חלק מהעלות עלול להתגלגל לאורך שרשרת האספקה ולהגיע גם לצרכן.
לכן, התמתנות האינפלציה אינה אומרת שכל המחירים בדרך למטה. היא מלמדת שקצב עליית המחירים הכללי הואט, אך בתוך הנתון הזה עדיין קיימים מוקדי לחץ שיכולים להשפיע על מחיריהם של מוצרים מסוימים. עבור העסקים, החגים הם לא רק מבחן של מכירות, אלא גם מבחן של תזרים: כמה סחורה להזמין, מתי לשלם עליה, כמה זמן ייקח לה להגיע ומתי הכסף יחזור לחשבון.
בסופו של דבר, מאחורי תג המחיר שאנחנו רואים בחנות מסתתרת שרשרת ארוכה: ייצור, הובלה, ביטוח, אחסנה ומימון. ובמציאות הנוכחית, גם לזמן יש מחיר. השאלה היא רק מי ישלם אותו. דווקא לקראת החגים, כשהביקוש עולה והעסקים נערכים מראש, העלות הסמויה הזאת הופכת משמעותית יותר וממחישה מדוע הדרך למדף משפיעה גם על המחיר בקופה.
הכותב הוא משנה לסמנכ"ל האשראי באולטרה פיננסים
