בלעדי
העלות האדירה של נזקים נפשיים מהמלחמה: 100 מיליארד שקל בשנה
דו"ח של עמותת נט"ל מצא שהעלות העקיפה של טיפול בנפגעי פוסט־טראומה עומדת על 60 מיליארד שקל בשנה, וכוללת סעיפים כמו הגברת מחלות קשות, תאונות ואלימות. זאת בנוסף לעלות הישירה, שעומדת על 40 מיליארד שקל. המחירים האלה ילוו את המשק בחמש השנים הקרובות
העלות הישירה והעקיפה של פגיעות נפשיות בעקבות מלחמת 7 באוקטובר צפויה להגיע ל־500 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות, מתוכם 200 מיליארד שקל עלות ישירה ו־300 מיליארד שקל עלות עקיפה. העלות הישירה נובעת מהטיפול בנפגעים ומפגיעה בכושר העבודה שלהם, והעלות העקיפה נובעת מתופעות שמלוות פוסט־טראומה, כמו עלייה בתאונות דרכים, באלימות במשפחה, בהתמכרות ובתחלואה במחלות קשות. כך עולה מדו"ח של מחלקת המחקר של עמותת נט"ל, נפגעי טראומה על רקע לאומי.
מה שגורם לעלויות הגדולות כל כך הוא המספר העצום של אנשים עם תסמיני פוסט־טראומה, שזינק בעקבות המלחמה מ־16.2% מהאוכלוסייה ל־29.8%. לשם השוואה, הממוצע העולמי של פוסט־טראומה הוא 3.9%. העלות הכלכלית של פוסט־טראומה מובהקת לבדה בארצות הברית מוערכת ב־232 מיליארד דולר לשנה. על פי הערכות זהירות יותר, מספר האנשים עם פוסט־טראומה בישראל הוא 625 אלף, מהם 80 אלף נמצאים בסיכון גבוה לאבד את מקום עבודתם.
את הדו"ח הכינו שלושה חוקרים ממחלקת המחקר של נט"ל: מנהלת המחלקה, ד"ר יפעת ראובני; אלון גלר, מדען נתונים; ואלה בוקובזה, חוקרת מדיניות. הוועדה המפקחת על הדו"ח כללה את יו"ר נט"ל ויו״ר בנק הפועלים לשעבר ראובן קרופיק; דובי שפירו, שותף מנהל של בית השקעות wise-cap; והפסיכולוגית הלנה אשכנזי ממחלקת המחקר של נט"ל. התחשיבים התבססו כמקובל בדו"חות כאלה על מודלים בינלאומיים שהותאמו למציאות הישראלית.
מאז נוסדה לפני כחצי יובל, הצליחה נט"ל להעלות למודעות את תופעת הפוסט־טראומה הנובעת ממלחמות ואירועי טרור, והפכה לאחד הגופים המרכזיים שמטפלים מטעם המדינה בתופעה. מנכ"לית נט"ל, אפרת שפרוט, אומרת שאחת המטרות העיקריות של הדו"ח היא לשכנע שלא מדובר בבעיות פרטיות אלא בבעיה אסטרטגית כלכלית לאומית. מטרה שנייה היא להסביר שהעלויות של בעיית הפוסט־טראומה הלאומית גדולות בהרבה מהעלויות הישירות, ומעל הכל לשכנע בצורך להשקיע במניעה. המחקר העולמי גורס שהשקעה של דולר בטיפול מוקדם בפוסט־טראומה חוסכת ארבעה דולר.
"כשאנחנו מטפלים בזמן, אנחנו לא רק מרפאים נפש פצועה, אנחנו מחזקים את החברה ואת הכלכלה. טיפול נפשי הוא לא הוצאה, הוא השקעה כלכלית לאומית. התערבות מוקדמת, שיקום מותאם ושיבה מדורגת לשגרה בבית ובעבודה מייצרים תשואה. מהצד השני, הימנעות מטיפול מכבידה לא רק על האדם הסובל אלא על המשק כולו".
החלק הידוע בדו"ח הוא העלות הישירה של 200 מיליארד שקל לחמש שנים, כלומר 40 מיליארד שקל בשנה, שאליו הגיעו מחקרים קודמים. הדו"ח מסביר ש"העלות הכלכלית (הישירה) של טראומה אינה מסתכמת בהוצאות על טיפול בנפגעים, אלא כוללת גם אובדן תפוקה, ירידה בצריכה ובהשתתפות בכוח העבודה, פגיעה בהון האנושי, הן בהיבט המיידי והן בהיבט העתידי", ולא מדובר רק בנפגעים עצמם אלא גם בבפגיעה ביכולת העבודה והפריון של הסובבים אותם. התוצאה היא נזקים עצומים לתוצר הלאומי.
מטרה מרכזית של הדו"ח היתה להאיר את הנזקים הכלכליים העקיפים. "העלויות האלו הרבה יותר גדולות והן חמקמקות", אומרת מנהלת המחקר של נט"ל ד"ר יפעת ראובני. "רצינו לתת להן מקום". שלושת המרכיבים העיקריים של העלויות העקיפות הם: תוספת תאונות דרכים, 13 מיליארד שקל לשנה; החרפה במחלות כרוניות, 20 מיליארד שקל לשנה; טיפול באלימות במשפחה, 7 מיליארד שקל בשנה. מרכיבים נוספים של העלויות העקיפות (כולל התמכרויות לסמים ותרופות מרשם): טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, 10 מיליארד שקל לשנה; קצבת נכות, 1 מיליארד שקל; דמי אבטלה, 5 מיליארד שקל; היעדרויות מעבודה, 3 מיליארד שקל; תפקוד ירוד בעבודה, 1.5 מיליארד שקל.
"תאונת דרכים לא רק גורמת לטראומה, אלא יכולה להיגרם מטראומה", אומרת ראובני. בנט"ל מציינים, ש"קיימת תמימות דעים כי אנשים החווים תסמינים פוסט־טראומטיים נוטים להפגין דפוסי נהיגה בעייתיים בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית". במקרים של כשל במנגנוני הוויסות הרגשי, למשל, הוא "עלול להוביל לתגובות אימפולסיביות ותוקפניות, הבאות לידי ביטוי בנהיגה מסוכנת, כגון האצה פתאומית, אי־שמירת מרחק או הפרה של חוקי התנועה". מספר ההרוגים באונות דרכים גדל ב־21.6% מ־364 ב־2023 ל־439 ב־2024. מספר התאונות הקטלניות גדל ב־19.8%.
בנט"ל מציינים ש"פוסט־טראומה והתמכרויות כרוכות זו בזו". מאז תחילת המלחמה נרשמה עלייה ניכרת בדפוסי התמכרות, בעיקר בקרב לוחמים, מפונים ותושבי אזורי הלחימה. למשל, חלה עלייה של פי 2.5 בשימוש בתרופות הרגעה מ־3.8% ל־9.5% ועלייה של יותר מ־70% בתרופות מרשם מבוססות אופיואידים. הדו"ח מציין שבעשור האחרון, ועוד לפני המלחמה, ידעה ישראל "מגפה שקטה" של שימוש באופיואידים. מלחמת עזה החמירה באופן משמעותי את הבעיה: מחקר שנערך בין נובמבר לדצמבר 2023 הצביע על עלייה של כ־25% בצריכת חומרים ממכרים בקרב מי שנחשפו ישירות לאירועי 7 באוקטובר.
12% מהאנשים שיש להם תסמיני פוסט־טראומה מפתחים אלימות במשפחה, לפי ארגון הבריאות העולמי. על פי מחקר של שדולת הנשים, שיעור האלימות הפיזית והמינית הוכפל בקרב בני זוג שאחד מהם שירת במלחמה, ועומד על 6%. על פי דו"ח ויצו, מספר הדיווחים על אלימות במשפחה בחצי השנה הראשונה של המלחמה עלה ב־65% לעומת התקופה המקבילה שנה הקודמת. דו"ח נט"ל מסביר ש"טראומה נפשית ו־PTSD לא מטופלים עלולים להתבטא בתוקפנות". זאת בין היתר בשל מצבים בהן הסובל מתסמיני פוסט טראומה מפרש מצבים נייטראליים כאיום ותוקפנות.
טראומה מהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות תחלואה של מחלות כרוניות שונות. "הסובלים מהפרעת דחק פוסט־טראומטית", מסביר דו"ח נט"ל, "חווים עומס מתמשך על מערכות הגוף המתבטא בתהליכים דלקתיים, בפגיעה בתפקוד החיסוני ובשיבוש האיזון המטבולי. לכך מצטרפים לעתים דפוסי הזנחת טיפול עצמי.
בחודשים אוקטובר־דצמבר 2023 נרשמה עלייה של 36% בהתקפי לב קשים לעומת התקופה המקבילה ב־2022. בקרב אזרחים מאזור העוטף וסביבתו נרשמו פי שמונה אירועים לבביים מאשר בכלל האוכלוסייה. עלייה של 20% במקרי השבץ המוחי נרשמה בעקבות המלחמה ופי שניים בתחלואת סוכרת. בטווח הארוך הספרות המחקרית מצביעה גם על קשר מובהק בין טראומות לסיכון מוגבר לסרטן.
