רשות התחרות נלחמת ביוקר המחיה - או במותגי היוקרה?
רשות התחרות הודיעה לאחרונה על כוונתה להטיל עיצום כספי של כמעט 10 מיליון שקלים על קבוצת רולטיים, היבואנית הרשמית של המותגים Samsonite ו־ Tissot, בגין פגיעה לכאורה ביבוא המקביל של מותגים אלו. בנוסף הודיעה הרשות על כוונתה להטיל עיצום כספי חסר תקדים בסך של 1.5 מיליון שקלים על נושא משרה בכיר בחברה – הקנס הגבוה ביותר עד כה על נושא משרה בשל הפרת חוק התחרות.
הודעת רשות התחרות מעוררת תחושה מעורבת. מחד, הערכה על כך שהרשות עומדת על המשמר ופועלת להוזלה של המחירים בשוק. מאידך, ההודעה מעוררת תהייה אם מחירם של שעונים שוויצריים יוקרתיים או מזוודות אמריקאיות ממותגות, העשוי להגיע לאלפי שקלים, הוא זה שמטריד את הציבור הרחב והוא זה שצריך להעסיק את רשות התחרות. ובכלל, האם נכון שרשות התחרות תפנה את משאביה היקרים והמוגבלים לאכיפת החוק על מותגים יוקרתיים והאם לשם כך חוקק האיסור על פגיעה ביבוא מקביל.
עיון בפרוטוקולים של דיוני הכנסת שעסקו בתיקון 23 לחוק התחרות, התיקון שהוסיף את האיסור על פגיעה ביבוא מקביל, מלמד שלא היה בדיונים שיח כלשהו בנוגע למחירם של מותגי יוקרה. את חברי הכנסת והרגולטורים הטרידו המחירים של מוצרי צריכה בסיסיים שמשפיע על סל הצריכה של כל בית בישראל, כדוגמת משחות שיניים, מוצרי טואלטיקה ותמרוקים, ולא המחירים של מותגי היוקרה.
גם הממונה על התחרות התמקדה במוצרי הצריכה הבסיסיים ולכן הצהירה מפורשות בדיוני ועדת הכלכלה ש"הצעת החוק הזאת באה בשביל אבקת כביסה, משחת שיניים". איש לא דיבר אז על מזוודות אמריקאיות או שעונים שוויצריים, וכנראה שאיש לא העלה על דעתו שבכך תעסוק רשות התחרות, לרבות הממונה עצמה.
נימוק להצהרת הממונה על התחרות שהחוק נועד למוצרי צריכה בסיסיים ולא למותגי יוקרה ניתן למצוא בגילוי דעת שפרסמה בעניין האיסור על הכתבת מחיר אנכית, בו נכתב שהרשות תיטה שלא לנקוט בצעדי אכיפה ביחס להסדרי הכתבת מחיר שמתייחסים למוצרי יוקרה "אשר אופי הצריכה שלהם מלמד על כך שהלקוח אינו רגיש למחירם או שהוא דווקא מבקש לרכוש אותם בשל מחירם הגבוה", כלשון גילוי הדעת. כלומר, לשיטת הממונה על התחרות, המחיר הגבוה הוא חלק מהותי מהיוקרה של המותג ומהרצון של הצרכן לרכוש אותו, ואם הצרכן מבקש לרכוש מותג יוקרה בשל מחירו היקר, אין טעם להתערבות של רשות התחרות שתוביל להוזלת מחירו ולפגיעה ביוקרתו של המותג.
אך בניגוד להצהרת הממונה בכנסת שהחוק נועד לאבקת כביסה ומשחת שיניים, ובניגוד לעמדתה בגילוי הדעת בעניין הכתבת מחיר, מאז תוקן החוק בספטמבר 2023 רשות התחרות אכפה את האיסור על פגיעה ביבוא מקביל בשלושה מקרים שעוסקים במותגים: על יבואנית של מותג קטנועים, על יבואנית של מותג סוכריה על מקל, ועל היבואנית של המותגים Samsonite ו־ Tissot, כאשר המקרה האחרון עוסק באופן מובהק במותגים יוקרתיים.
לבד מכך שאכיפת החוק על מותגים יוקרתיים חוטאת למטרה לשמה הוא חוקק, היא בהכרח גורמת שמשאביה היקרים והמוגבלים של רשות התחרות אינם מופנים למקומות שנוגעים לציבור הרחב; ולכן, באופן אירוני, פוגעת ברווחתו. כמי שעוסק בתחום דיני התחרות למעלה משני עשורים, הייתי עד למקרים בהם תשובת הרשות שאין באפשרותה לטפל בתלונה זו או אחרת נומקה בסדרי עדיפויות ואילוצים הנובעים ממשאביה המוגבלים, גם כאשר דובר על מוצרים ושירותים בסיסיים שמשפיעים על כולנו.
בהשאלה מדברי המלאך שהתגלה למלך כוזר בחלום, ניתן לומר שכוונותיה של רשות התחרות רצויות אבל מעשיה אינם רצויים. ראוי שתמקד את האכיפה ואת משאביה במקומות שנוגעים לציבור הרחב ומשפיעים באמת על יוקר המחיה בישראל, בדיוק כפי שהצהירה הממונה בפני הכנסת ובגילוי הדעת שפרסמה.
עו"ד אבנר פינקלשטיין הוא מוביל תחום דיני תחרות, בפירמת עורכי הדין גורניצקי GNY ובכיר לשעבר ברשות התחרות
