ראיון"מעריך שבכל ישיבה של הוועדה המוניטרית בשנתיים הקרובות תהיה עליית ריבית"
ראיון
"מעריך שבכל ישיבה של הוועדה המוניטרית בשנתיים הקרובות תהיה עליית ריבית"
"אם שער הריבית לא יתוקן ניגרר לאינפלציה גבוהה"; "הנגיד חייב להפגין מנהיגות"; "שר האוצר לא צריך להמתין להתייקרויות". פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן וכלכלן בכיר, סבור שהעלאות ריביות יהפכו לאירוע מתמשך, אבל הן שיצילו אותנו ממחלת האינפלציה המסוכנת
פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן וכלכלן בכיר, אתמול פורסם כי מדד מאי זינק ב־0.6% והאינפלציה היא בקצב שנתי של מעל 4%. העלאות הריבית הצפויות הן תיקון חד־פעמי?
"העלאות הריבית עכשיו לא יהיו תיקון חד־פעמי, זה תיקון שייקח שנה־שנתיים. אני מעריך שבכל ישיבה של הוועדה המוניטרית בשנתיים הקרובות תהיה עליית ריבית. התהליך יימשך עד שנגיע לריבית שנדרשת בהתאם למצב המשק. חשוב להבין, אין מישהו שלא מושפע משיעור הריבית, ההחלטות הבסיסיות של כולם מושפעות מהריבית".
בוא נחזור ליסודות: איך אתה רואה את מצבה של הכלכלה העולמית, איך הגענו למצב הזה, איך נצא ממנו, ומה יהיו המהמורות בדרך?
"נתחיל בזה שהמצב היום הוא ששער הריבית בישראל ובעולם לא מתאים למצב במשק. אם הדבר לא יתוקן, אנחנו עלולים להידרדר לאינפלציות הרבה יותר גבוהות ממה שאנו רואים כרגע".
מה הכוונה ששער הריבית לא מתאים למצב המשק?
"הריבית כעת מאוד נמוכה ומשקפת מדיניות מוניטרית מרחיבה, אנחנו בסביבה של ריבית ריאלית שלילית שמתאימה למצבים של משבר כלכלי. זה לא מתאים כשיש התפרצות אינפלציונית. יש כלל בכלכלה מוניטרית שנקרא כלל טיילור, שלפיו, כשיש אינפלציה של 2%, ותעסוקה מלאה, הריבית צריכה להיות של 4%. כעת אנחנו עם אבטלה נמוכה ביותר, ואינפלציה מעל ליעד, והריבית כעת היא רק 0.75%".
בוא נחזור לאינפלציה, למה זה כל כך מפחיד?
"אינפלציה היא תופעה של עליית מחירים שנמשכת. זו לא עליית מחירים חד־פעמית במוצר כזה או אחר. וזו מחלה מאוד מאוד קשה, מחלה שפוגעת בכל היחידות הכלכליות במשק. במיוחד בשכבות החלשות, שלא יודעות להתגונן בפני עליית המחירים. אבל היא פוגעת בכולם כי ברגע שהאינפלציה מתפרצת והמחירים עולים בשיעורים גבוהים — הקצאת המקורות נפגעת, ואם האינפלציה ממשיכה לעלות, אז גם הצמיחה נפגעת והפריון נפגע. זה לא מקרה שבעשורים האחרונים חלחלה ההכרה ששמירה על האינפלציה היא המשימה הבסיסית והעיקרית של בנק מרכזי".
1 צפייה בגלריה
"יו"ר הפד לשעבר בן ברננקי אמר שאם המלחמה באוקראינה תיגמר ומחיר חבית נפט יירד מ־100 דולר נצליח להתחמק ממיתון. התסריט לא סביר בעיניי"
(צילום: גלעד קוולרצ'יק)
מה בנק מרכזי יכול לעשות?
"לבנק המרכזי יש כמה כלים, אבל הכלי העיקרי שלו הוא הריבית. העלאת הריבית מקטינה את הביקושים, וכך עליית המחירים מתמתנת או נעצרת. הורדת ריבית מגדילה את הביקושים, ומניעה את התהליך ההפוך".
אז מה הדאגה, הבנק יכול להעלות את הריבית ולבלום את האינפלציה.
"החשש הגדול הוא שעליות המחירים שיש לנו עכשיו יהפכו להיות חלק מהפסיכולוגיה של היחידות הכלכליות. כשכולם חושבים שעליות המחירים הולכות להימשך ולהאיץ, זה מצב שאנחנו מכנים 'ציפיות לאינפלציה', וכולם מתחילים להעלות מחירים, ואז נוצר מעגל שקשה לשבור. נקודה קריטית נוספת זה שוק העבודה. כשיש עליית מחירים ותעסוקה מלאה, נפתחים הסכמי שכר ומתחילות עליות שכר שקשה מאוד להפסיק אותן, אלה מתדלקות את המחירים ואנחנו נכנסים לסחרור שקשה לעצור".
איך אפשר לדעת מה הציפיות של האנשים?
"יש דרכים טובות מאוד למדוד ציפיות. דוגמה משוק ההון: בודקים את ההפרש בין התשואה על אג"ח צמודה ועל אג"ח לא צמודה. יש גם חזאים פיננסיים. לפי הנתונים, אנחנו עדיין לא בשלב של ציפיות אינפלציוניות גבוהות, הציפיות לטווח הארוך הן על התפר".
אם יש חשיבות כל כך גדולה להתחיל להילחם באינפלציה בזמן, האם העלאות הריבית בישראל ובארה"ב התחילו בזמן?
"היה עיכוב. היה אפשר להתחיל לפעול כמה חודשים מוקדם יותר, גם בארה"ב וגם בישראל. אבל אני לא מאשים אותן. היתה כאן סיטואציה מאוד ייחודית, מזל ביש: פרצה מגפה עולמית ושיעורי האבטלה גדלו בצורה דרמטית, הבנק המרכזי היה צריך להגדיל נזילות כדי להתמודד עם הקורונה, ותמכתי בזה. אלא שהמגפה נחלשה והכלכלה חזרה מהר מאוד, הרבה יותר ממה שכולם חזו, לתעסוקה מלאה. ובחזרה המפתיעה הזאת לשגרה החלה המלחמה באוקראינה והנחיתה עליות מחירים במזון ובאנרגיה, וזה על רקע כל הנזילות שהיו בשווקים. אני חושב שאפשר להבין למה לא פעלו בזמן, זו באמת סיטואציה ייחודית".
מה לגבי התפקוד של הבנקים המרכזיים?
"העלאת הריבית מעבירה את הסיגנל לשווקים: 'אנחנו מודעים לבעיה ומטפלים בה', והתקווה היא שזה יהפוך את האינפלציה וימנע ממנה להתגלגל לציפיות. אבל צריך גם להכתיב מדיניות מאוד שקופה, מאוד מובנת לציבור ומאוד אמינה. מדיניות שמעבירה את המסר 'אנו הולכים להחזיר את הריבית למציאות הכלכלית שנוצרה בעולם. תתכוננו לזה ותגיבו'. זה אמנם לא יהיה במכה אחת כי אי אפשר, אבל לשם מכוונים".
הנגיד אמיר ירון לא העביר לטעמך את המסר הזה?
"הציבור עדיין לא כל כך מבין את זה, וחשוב שהציבור יבין את זה. אני חושב שלפחות ההופעה של ירון בכנס האחרון של מכון אהרן שהתקיים בשבוע שעבר באוניברסיטת רייכמן לא העבירה את המסר הנכון".
"נחוצה שקיפות של בנק ישראל"
אז אולי תחדד, למה אתה מתכוון כשאתה אומר מדיניות אמינה ושקופה?
"אם שר יוצא עם תוכנית אמינה לבלימת עליית מחירי הנדל"ן, אז הציבור יתנהג בהתאם ויקטין ביקושים, אבל אם התוכנית לא נתפסת כאמינה, אז המחירים של הנדל"ן ימשיכו לעלות. זה אותו הדבר כאן. הבנק המרכזי צריך להגיד מה הוא מתכנן לעשות, ולעשות בדיוק את זה. בשפה המקצועית המונח הזה נקרא 'פורוורד גיידנס', הכוונה מראש".
אולי לבנק לא ברור מה לגמרי מה הוא צריך לעשות?
"לא, אין עכשיו התלבטויות בוועדה המוניטרית. הבנק בוודאי יודע מה הוא צריך לעשות. אבל הוא צריך להעביר את המסר הזה לציבור הרחב, זה זמן שבו הוועדה המוניטרית והעומד בראשה — הנגיד — חייבים להפגין מנהיגות בנושאים הכלכליים. במיוחד על רקע המשבר הפוליטי, שמגביל את הממשלה ביכולת לטפל באינפלציה מצדה".
אבל בהעלאת ריבית יש סיכון שהכלכלה תינזק.
"אם הריבית לא תעלה, אז האינפלציה תפגע בצורה מאוד קשה בכולם; אם אתה לא מונע את הדבר הזה, הפגיעה תהיה בכולם. ובמניעה של זה הרווח יהיה לכולם. זה נכון שעליית הריבית פועלת לריסון הביקושים, אבל זו בדיוק הדרך שבה משתלטים על אינפלציה".
"פגיעה זמנית בהתפתחות ההייטק"
אתה מעריך שניכנס למיתון?
"בהחלט יש סיכוי למיתון, זה לא תסריט דמיוני, במיוחד שאנחנו כלכלה מאוד קטנה ומאוד פתוחה ומאוד מושפעת ממה שקורה בעולם. אם בעולם יהיה מיתון — אז גם אצלנו יהיה מיתון. בתסריט כזה היצוא ייפגע ונהיה יחד עם העולם. אתמול שמעתי את יו”ר הפד לשעבר בן ברננקי אומר שבתסריט האופטימי ביותר, שהמלחמה באוקראינה מסתיימת בקרוב ממש ומחיר הנפט יורד מתחת ל־100 דולר, אז יש סיכוי ל'נחיתה רכה'. השאלה היא מה ההסתברות שאנחנו נותנים לתסריט הזה, אני נותן לו הסתברות נמוכה".
אז העלאת הריבית תביא להאטה, מיתון ואבטלה?
"צריך לפעול בהתאם למה שקורה ולא בהתאם למה שעשוי לקרות במקרה היפותטי. נכון להיום, המשק צומח עם אבטלה אפסית וביקוש עצום בשוק העבודה".
שר האוצר אביגדור ליברמן אמר השבוע לגבי מחירי השכירות, כי הנתונים לא מראים על עליית מחירי השכירות, וכדי לטפל במחירי השכירות הוא חייב להמתין לנתונים מעודכנים.
"יש סכנה מאוד גדולה בהמתנה הזו כי אם אתה מפקשש את הזמן הנכון, אז הפעולה שנדרשת אחר כך היא הרבה יותר קשה. באופן כללי, המדיניות לגבי אינפלציה צריכה תמיד להקדים את המגמה, לצפות קדימה. כשהיתה אינפלציה גבוהה מאוד בשנות השמונים, אז בנקים מרכזיים הלכו בעצמם לסופרמרקט ובדקו מחירים, אנחנו עדיין לא שם".
מה אדם פרטי יכול לעשות כדי להתגונן מאינפלציה?
"לאזרח הפשוט יש מעט מאוד כלים כדי להתמודד מול זה. האינפלציה היא פשוט מחלה שפוגעת בציבור, ולכן יש חשיבות בלהשתלט עליה ולא לתת לה להרים ראש".
הזכרנו את מחירי השכירות, אתה היית חבר בצוות הדיור בוועדת טרכטנברג, האם אתה צופה שוב מחאה חברתית בקיץ?
"אני לא יודע. אני לא חושב שהסיטואציה חוזרת על עצמה. מבחינת דיור, אנחנו לא במצב יותר טוב מב־2011. אבל במובנים כלכליים אחרים מצבנו יותר טוב. רמת החיים, רמת התעסוקה, הצמיחה, ההייטק ושער החליפין".
אנו רואים שההייטק, קטר הצמיחה בישראל, רגיש במיוחד לשינויים בריבית, זה צריך להדאיג אותנו?
"בתקופה של ריבית אפס, היה מאוד קשה עד כדי בלתי אפשרי לתמחר את הערך האמיתי של חברות הייטק, ולכן מה שקרה שם היה שהנזילות והכדאיות היחסית דחפו משקיעים להשקיע, ומחירי המניות עלו מעבר לשווי האמיתי של החברות. כעת, כשהריבית מתחילה לעלות, אז אנשים מתחילים לשאול את עצמם מה הערך האמיתי של החברות הללו, ולכן אנו רואים ירידות מאוד חדות בכל ענפי ההייטק, ולא הגענו לסוף, כי אנחנו לא יודעים כמה באמת שוות מניות שהנפיק סטארט־אפ כלשהו. אנחנו באמצע תהליך חיפוש שלא הסתיים".
פיתחנו תלות יתר בהייטק?
"אני חושב שפיתחנו יתרון יחסי במגזר ההייטק לעומת מה שקורה בעולם. ולכן, יש מצב שבו יהיה קשה לחברות האלה בשנה־שנתיים הקרובות לגייס את הכספים שהן גייסו בעבר בקלות. אבל אני לא רואה פגיעה דרמטית בענף, אולי עצירה של שנה־שנתיים בהתפתחות הענף".
